רופאי המשפחה, רופאי ילדים ורופא הנשים בקהילה מהווים לעתים קרובות את הקו הראשון בכל הקשור לגילוי והתייחסות ראשונית לבעיות רגשיות ואף למחלות נפשיות קשות. רופאים אלו צריכים להתמודד עם אתגרים של הבנה וטיפול בשלוש מישורים: הביולוגי-גופני, הפסיכולוגי והסוציאלי.
לעתים קרובות מתקיים שילוב של בעיות פיזיות ונפשיות. ידוע מזה שנים שלמחלות גופניות רבות יש גורמים נפשיים ברורים, הידועה ביותר הוא מחלת לב המושפעת מאישיות החולה. ידוע גם שמצבים גופניים יכולים לגרום להפרעה רגשיות קיצונית אצל בני אדם. דוגמאות בולטות לזה קיימות ברפאות נשים – תסמונת טרום מחזור ודכאון אחרי לידה. ברפואה כללית – שינויים בתפקוד בלוטת התריס גורמים לדיכאון, וברפואת ילדים – זיהום בסטרפטוקוק A עשוי בתנאים מסוימים לחולל OCD. בנוסף, למטופלים רבים יש קושי נפשי, בזמן שהם מתמודדים עם מחלות גופניות מהקלות ועד הקשות. במצב האידאלי, על הרופאים להכיר בקשרים האלו בין גוף לנפש ולהתייחס לכך בטיפול שהם מעניקים.
מחקרים רבים שנערכו בתחום הפסיכותרפיה, מצאו שהגורם העיקרי המשפיע על הצלחת הטיפול, הוא איכות הקשר הטיפולי שנוצר בין המטפל למטופל. גם ברפואה איכות הקשר בין הרופא למטופל משפיעה על הצלחת הטיפול. שתי הפעולות העיקריות שמבצע הרופא, איסוף מידע מהחולה ומתן הנחיות לטיפול, יתבצעו טוב יותר אם ייוצר קשר של אמון בין הרופא למטופל. במצב זה, המסר הפסיכולוגי החיובי שרופא מעביר למטופל בעת מתן התרופה משמש כ”אפקט הפלצבו” ומגביר את נכונותו של המטופל לשתף פעולה בתהליך הטיפולי. “אפקט הנוצבו” במרחב זה הינו מסר שלילי, ולא מעודד או אפילו אווירה לא טובה שנוצרה בשיחה בחדר הטיפולים, אשר יכול לגרום לחוסר אמון של המטופל בטיפול הניתן, וכתוצאה מכך, אי הבראה של המטופל.
לעתים קרובות מטופלים לא פונים לטיפול נפשי מסיבות שונות, גם כאשר רופאים מפנים אותם. לעתים מספיקות כמה מילים מצד הרופא שמביעות הבנה, תמיכה ועידוד כדי עזור למטופל. כיום אף פותחו התערבויות פסיכותרפיות שרופא יכולה לבצע בפגישה של 15 דקות. לכן ראוי שרופא המשפחה ילמד או יפתח כישורים לטיפול ראשוני בבעיות נפשיות.
באופן כללי מערכת יחסים חמה ושל אימון הדדי יכול לשפר את שביעות הרצון של המטופל מהטיפול, ויצירת מערכות יחסים טובות ואווירה חיובית במרפאות רפואיות יכול לשפר את שביעות הרצון של הרופא וחברי הצוות שלהם בעבודה, ומאפשרת להם להתמודד יותר טוב עם עומס העבודה. שיתוף פעולה בין פסיכותרפיסטים ורופאים בהכשרה ובמחקר, יכול לספק מענה לשאלות אלה ולסייע בפיתוח כלים ושיטות התערבות קצרות מועד שיתאימו למערך העבודה הרפואית.
ד’ר אנה קריסטל לילוב – סמנכ”ל רותם האקדמיה היישומית להכשרת מטפלים בנפש האדם
5172*