המחלה נפוצה בקרב 10% מהנשים בגיל הפריון, וגורמת לדימומים פנימיים, כאבים קשים ונזקים גופניים בלתי הפיכים וזאת כתוצאה מיציאת תאי רירית הרחם (אנדומטריום) מחוץ לרחם לחלל הבטן והאגן והדבקות באיברים השונים
בקשתה של האישה (39) להכיר בחוסר יכולתה לעבוד בשל מחלותיה, נדחתה בתחילה על הסף. בצר לה, פנתה האישה לעוה”ד נדב ליטמן ושי פלגי ממשרד עו”ד דוד פייל ושות’, אשר הגישו בשמה ערעור על ההחלטה לוועדת העררים של המל”ל.
בערעור נטען כי האישה סובלת משורה של מחלות, וביניהן אנדומטריוזיס והידרדניטיס סופורטיבה (מחלת עור כרונית). כידוע, אנדומטריוזיס פוגעת בכ-10% מאוכלוסיית הנשים בעולם, ומסבה להן כאבים קשים, וכן לנזקים בלתי הפיכים באיברים פנימיים, כתוצאה מדימומים, הידבקויות והצטלקויות.
בערעור הראשון, הכיר סוף סוף המוסד לביטוח לאומי באובדן כושר של האישה, אולם הכרתו הייתה חלקית בלבד (74% אי כושר).
לאור ההכרה החלקית, הוגש ערעור לבית הדין לעבודה ועניינה של האישה נדון בשנית, שכן הוועדה לעררים לא התייחסה לכלל הנזקים שמחלת האנדומטריוזיס גרמה לאישה, כגון: פגיעה נפשית משמעותית, נזקים קשים לאגן כתוצאה מהדבקויות, קשיי שינה ושימוש נרחב בתרופות לשיכוך כאב.
לדברי עוה”ד פייל וליטמן, האישה סובלת מכאבים בלתי פוסקים באגן עם הקרנה לרגל ומנגעים ונפיחויות באזורים האינטימיים. מצבה הרפואי חמור עד כדי אובדן כושר העבודה והיכולת לבצע את עבודות משק הבית. בשל כך, היא מתגוררת אצל הוריה.
לאחרונה, בהמלצת רופאיה, החלה האישה בתהליך של הקפאת ביציות, שלאחריו תעבור דיכוי הורמונלי. בערעור נטען כי מחלותיה פוגעות קשות באיכות חייה, ובשל הכאבים הקשים שמהם היא סובלת, היא נוטלת משככי כאבים רבים ועושה שימוש בקנאביס רפואי.
עקב הדימומים הפנימיים, היא נאלצת לבצע טיפולי ניקוז רבים תחת הרדמה מלאה, סובלת מחרדות, קשיי שינה וקשיי הסתגלות, וכן ממצב רוח ירוד המלווה בדיכאון.
לדברי עוה”ד ליטמן ופלגי ממשרד דוד פייל ושות’, הטיפולים והניתוחים הרבים שאותם עברה לא שיפרו את מצבה של מרשתם, והיא מתקשה ללכת מרחק של יותר מ-300 מ’ בכוחות עצמה.
“אין ספק שמצבה הרפואי והתפקודי פוגע באופן משמעותי ובלתי הפיך באיכות חייה וביכולה לבצע פעולות יומיומיות פשוטות”, טענו עוה”ד ליטמן ופלגי בערעורם.
עוד נטען, כי בשל מצבה, נמצאת האישה בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, אינה מוצאת את עצמה מבחינה חברתית, מתקשה במציאת בן זוג ומרוכזת אך ורק בטיפול במצבה הרפואי ובהסתרתו. רופאה תעסוקתית, שבדקה את האישה במסגרת קופת החולים, קבעה חד משמעית, כי היא איבדה לחלוטין את כושרה לעבוד בעבודה מכל סוג.
לדברי עוה”ד ליטמן ופלגי, האישה איבדה את מלוא כושרה להשתכר, וכי ההחלטה להכיר באי הכושר שלה רק באופן חלקי מדגימה חוסר הבנה מוחלט של מצבה הרפואי והתפקודי.
לאחרונה, קיבלה וועדת העררים של המוסד לביטוח לאומי את ערעורה של האישה, וקבעה לה דרגת אי כושר עבודה בשיעור של 100 אחוזים.
לדברי עוה”ד ליטמן ופלגי, מדובר בהחלטה תקדימית, המהווה בשורה של ממש לנשים רבות המתקשות לתפקד ולהתפרנס למחייתן. “בעקבות ההחלטה, ייפנו ודאי נשים רבות, השרויות במצב דומה, למוסד לביטוח לאומי, על מנת שיכיר במגבלתן, שכן כ-10 אחוזים מהנשים סובלות מאנדומטריוזיס ברמות חומרה שונות” אומרים עוה”ד פייל וליטמן.