גל טוויטופריצת דרך בתחום חקר המוח: לראשונה חוקרים מהאוניברסיטה העברית ושערי צדק, גילו שיש מוות של תאי מוח בהתקף פסיכוטי, בדיקת דם פשוטה תאפשר לחזות התקף ולטפל בהתאם.
זיהוי תמותת תאי מוח במהלך התקף פסיכוטי באמצעות בדיקת דם חוקרים מהאוניברסיטה העברית וחוקר משערי צדק פיתחו בדיקת דם שיכולה לאתר נזק מוחי ; הגילוי פורץ הדרך אפשר לחוקרים לבצע מחקר במהלכו זיהו נזק מוחי בולט במהלך התקף פסיכוטי לעומת נבדקים בריאים; זו הפעם הראשונה בעולם שבה נמצא סמן ביולוגי לפסיכוזה
מחקר ראשון מסוגו בחקר המוח בהובלת ד“ר עשהאל לובוצקי, רופא ילדים בכיר ביחידה לנוירולוגיה של הילד במרכז הרפואי שערי צדק, במסגרת עבודת הדוקטורט בהנחיית חוקרים מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, פרופ’ יובל דור ופרופ’ רות שמר ובשיתוף פעולה עם פסיכיאטרים מהמרכז לבריאות הנפש, “איתנים“, ד“ר אילנה פלוב ופרופ’ יואב כהן, גילה ממצא מוחי הקשור בסכיזופרניה באמצעות בדיקת דם. הגילוי עשוי לסייע בזיהוי מוקדם, באבחון, בהתערבות מוקדמת ובטיפול מתאים לסכיזופרניה.
הפיתוח המרכזי של המעבדה הייחודית שבה פועלים החוקרים לובוצקי דור ושמר, הוא איפיון די אן איי מתאים שמתו בדם, וזיהוי הרקמה ממנה הגיעו. פיתוח זה הוביל את החוקרים לזיהוי די אן איי של תאים מתים שהגיעו מהמוח ומעידים על נזק מוחי. כך למשל גילו שניתן בבדיקת דם לזהות גידול סרטני גרורתי במוח.
כעת מסתמנת פריצת דרך נוספת בתחום עם ממצאי מחקר ייחודי שהובילו לאחרונה החוקרים. במסגרת המחקר, שהתפרסם בכתב העת המדעי eLife, נבדקו עשרות מטופלים, 29 מתוכם עם התקף פסיכוטי ראשון. זמן קצר לאחר שהחל ההתקף נלקחו מהם דגימות דם ע“י ד“ר פלוב. דגימות הדם הושוו ל-31 דגימות מנבדקים בריאים ללא מחלה פסיכיאטרית והממצאים הקליניים נאספו ונותחו על ידי ד“ר פלוב ופרופ’ כהן.
“כשהשווינו בין בדיקות הדם של המטופלים שסבלו מהתקף פסיכוטי ובין הדגימות של בריאים באותם הגילאים ראינו עלייה דרמטית ומובהקת סטטיסטית ברמות הדי אן איי ממקור מוחי אצל המטופלים עם ההתקף לעומת אלו הבריאים. זו הפעם הראשונה שנמצא קשר בין ממצא פסיכוטי לבדיקת דם“. מסביר ד“ר לובוצקי”. בגופנו למעלה ממאתיים סוגי תאים שונים וכאשר תאים אלו מתים הם משחררים מקטעי דנ“א חופשי לזרם הדם. על ידי “ביופסיה נוזלית“, כלומר בדיקת דם ואנליזה ייחודית אנו יכולים לגלות מידע רב על מקור התאים שמתו.
כיום אין ביו-מרקר לנזק מוחי ולא ניתן לאתר או לעקוב אחר תחלואה פסיכיאטרית או מוחית באמצעות בדיקות דם, בניגוד למערכות אחרות בגופנו (כגון אנזימי כבד או טרופונין למוות תאי שריר לב וכדו’). לאחר שביססנו את קוקטייל הביו-מרקרים המוחיים הכולל סוגים שונים של תאי מוח (נוירונים, אסטרוציטים ואוליגודנדרוציטים) ניתן להתקדם שלב ולחפש פתולוגיות מוחיות שבהן רואים עלייה בביו-מרקרים המוחיים. ברפואה הנוירולוגית אנו מנסים לטפל במחלות מוחיות שאנו מבינים, גם אם באופן חלקי, את מנגנוני הנזק המוחי. עולם מחלות הנפש הוא עלום יותר, ויש מאמץ כביר לנסות לאתר ולחקור מנגנונים מוחיים המסבירים את הפתולוגיות והמחלות הפסיכיאטריות.
מחקרים קודמים אמנם הראו כי בחולי סכיזופרניה ניתן לראות בסריקות MRI שינוי בנפח המוח, ממצא המעיד על אובדן של רקמת מוח. אך עד כה מעולם לא היה ידוע אם בזמן התקף פסיכוטי מתרחש נזק מוחי וישנה תמותה של תאי מוח. במחקר זה עלה בידנו להתחקות אחר נזק לתאי מוח המתרחש בתחילת ההתקף הפסיכוטי. לגילוי זה פוטנציאל אדיר לאיתור ולניטור מחלות מוחיות נוספות.
מבחינה מדעית יש לממצאים הסברים נוספים ומרתקים מלבד עלייה בתמותת תאי מוח. למשל, ידוע כי מחסום הדם-מוח מונע מחומרים מסוימים לחדור לזרם הדם אל נוזל המוח ולהפך. ייתכן שבאנשים שסובלים מהתקף פסיכוטי ישנה פגיעה במערכת זו, כך שיש זליגה של די אן איי מוחי אל הדם, אך הנושא דורש בירור מעמיק“.