מחקרים חדשים מעידים: אחוזי התחלואה מסרטן צוואר הרחם בישראל היא בין הנמוכות במערב

האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מפרסמים את הנתונים המעודכנים בישראל לקראת פתיחת שבוע המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן צוואר הרחם: התחלואה מסרטן צוואר הרחם בישראל היא בין הנמוכות במדינות המערב. מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן קוראת לנשים: “היבדקו על פי ההנחיות והתעקשו על בירור טיבו של כל שינוי שאובחן ובדיקת משמעותם של סימפטומים בהם אתן חשות”.

האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מפרסמים את הנתונים המעודכנים בישראל לקראת פתיחת שבוע המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן צוואר הרחם, אשר מצוין בישראל ובעולם במהלך השבוע שבין ה – 22 עד ה – 28 בינואר 2018. מהנתונים עולה כי בשנת 2014 אובחנו 243 נשים ישראליות עם סרטן חודרני של צוואר הרחם, מהן 198 נשים יהודיות (82%), 15 נשים ערביות (6%), 30 נשים “אחרות” (12%). בשנת 2014 אובחנו בנוסף גם 900 נשים ישראליות עם סרטן ממוקד (שלב 0) – קדם ממאיר של צוואר הרחם, מהן 745 נשים יהודיות (83%), 37 נשים ערביות (4%), 118 נשים “אחרות” (13%). אחרות הן נשים נוצריות ונשים ללא סיווג דת כלשהו המהווה על פי הנתונים קבוצה בסיכון גבוה, עם שיעורי היארעות ותמותה שגבוהים משמעותית בהשוואה לשאר הנשים בישראל.

פרופ’ ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות מדווחת על ממצאים חדשים של הרישום הלאומי לסרטן ואומרת כי: “סרטן צוואר הרחם הוא הסרטן השלישי בשכיחותו בנשים בעולם, אחרי סרטן השד וסרטן המעי הגס והחלחולת, אך בישראל סוג סרטן זה אינו נפוץ ושיעורי ההיארעות של המחלה הם בין הנמוכים במדינות המערב. בשנת 2014 היה גיל האבחנה הממוצע של סרטן חודרניבצוואר הרחם 55 שנים ביהודיות, 58 שנים בערביות ו-52 שנים ב”אחרות”. בשנת 2014 היה גיל האבחנה הממוצע של סרטן ממוקד בצוואר הרחם 38 שנים ביהודיות, 40 שנים בערביות ו-37 שנים באחרות”.

מירי זיו מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן מציינת כי: “האמצעים היעילים ביותר היום נגד סרטן צוואר הרחם הינם מניעה וגילוי מוקדם. בדיקה פאפ שגרתית של צוואר הרחם נועדה לאבחן שינויים ברקמת צוואר הרחם. גילוי מוקדם וטיפול בזמן עשויים למנוע התפתחות

גידול סרטני. אני קוראת לנשים קחו אחריות על בריאותכן, היבדקו על פי ההנחיות והתעקשו על בירור טיבו של כל שינוי. לנשים מגיל 25 עד 65 מומלץ לבצע כשגרה בדיקת משטח צוואר הרחם אחת לשלוש שנים. על אישה המוגדרת על ידי הרופא כשייכת לקבוצת סיכון גבוה, להתייעץ עמו לגבי גיל תחילת הבדיקות ותדירותן”.

סל הבריאות הממלכתי כולל בדיקת משטח צוואר הרחם לכל אישה בטווח גילאים 35 עד 54, אחת   ל- 3 שנים ולאישה שיש לה אינדיקציה רפואית בכל גיל.

הרחבות הסל בכל קופה וכן הביטוחים המשלימים, מאפשרים בדיקה ללא קשר לגיל המטופלת, בהשתתפות עצמית שבין 28 שקלים ל – 97 שקלים לאישה שאינה בטווח הגילאים המזכה בבדיקה לפי סל הבריאות. לפירוט ההשתתפות בקופות השונות לחצו כאן

בקופת החולים מכבי, הוכנסה לאחרונה גם בדיקה חדשה המזהה נוכחות של וירוס הפפילומה (HPV). היא מבוצעת על ידי משטח צוואר הרחם אחת לשלוש שנים ויכולה לזהות גם נשאות לנגיף, ולא רק נגעים טרום־סרטניים או סרטניים. חשוב לציין כי בארץ הוכנס גם חיסון לנגיף הפפילומה ה -HPV בבית הספר לבנות ולבנים בכתה ח’ כחלק משיגרת החיסונים.

שכיחות סרטן חודרני של צוואר הרחם בישראל

בשנת 2014 אובחנו 243 נשים ישראליות עם סרטן חודרני של צוואר הרחם: 198 נשים יהודיות (82%), 15 נשים ערביות (6%), 30 נשים “אחרות”[1] (12%). בשנת 2014 היה גיל האבחנה הממוצע של סרטן חודרני בצוואר הרחם 55 שנים ביהודיות, 58 שנים בערביות ו-52 שנים ב”אחרות”. בנשים יהודיות עיקר התחלואה נצפתה בגילאי 45-54 עם שיעור היארעות סגולי לגיל שנע בין 15-16/100,000. בנשים ערביות עיקר התחלואה נצפתה בגילאי 50-64 עם שיעור היארעות סגולי לגיל שנע בין  7-10/100,000. בנשים “אחרות” עיקר התחלואה נצפתה מעל גיל 35 (תרשים 1).

תרשים 1:שיעור ההיארעות (ל-100,000) של סרטן חודרני של צוואר הרחם, 2014, לפי קבוצת גיל וקבוצת אוכלוסייה

היארעות סרטן ממוקד של צוואר הרחם בישראל

סרטן ממוקד בצוואר הרחם נקרא גם CIN-3, Carcinoma in situ, ומתאר מצב של קדם ממאירות, בו ההתמרה הסרטנית מוגבלת לרקמת האפיתל בה החלה. מדובר בשלב מוקדם מאוד של המחלה, שבחלקו הפיך, ושניתן לגילוי באמצעות בדיקת סינון (כמו משטח פאפ של תאי צוואר הרחם). בשנת 2014 אובחנו 900 נשים ישראליות עם סרטן ממוקד (שלב 0) של צוואר הרחם: 745 נשים יהודיות (83%), 37 נשים ערביות (4%), 118 נשים “אחרות”  (13%).

בשנת 2014 היה גיל האבחנה הממוצע של סרטן ממוקד בצוואר הרחם 38 שנים ביהודיות, 40 שנים בערביות ו-37 שנים ב”אחרות”. בנשים יהודיות עיקר התחלואה נצפתה בגילאי 25-49 עם שיעור היארעות סגולי לגיל שנע בין 47-72/100,000. בנשים ערביות עיקר התחלואה נצפתה בגילאי 40-49 עם שיעור היארעות סגולי לגיל שנע בין  19-24/100,000. בנשים “אחרות” עיקר התחלואה נצפתה בגילאי 25-49, עם שיעור היארעות סגולי לגיל שנע בין  85-179/100,000  (תרשים 4).

תרשים 4: שיעור ההיארעות (ל-100,000) של סרטן ממוקד של צוואר הרחם, 2014, לפי קבוצת גיל וקבוצת אוכלוסייה

מחקרים שנערכו בסיוע ובמימון האגודה למלחמה בסרטן:

מחקר ישראלי חדש – ההשפעה של צמחי מרפא על חולות בסרטן צוואר הרחם (העצמה או פגיעה בטיפול)

מחקר חדש במימון האגודה למלחמה בסרטן, שנערך על ידי פרופ’ ערן בן-אריה, מנהל המערך לרפואה משולבת בשירות האונקולוגי במרחב חיפה וגליל מערבי, שירותי בריאות כללית ופרופ’ עופר לביא מנהל חטיבת הנשים במרכז רפואי כרמל, בחן את מידת הסיכון בשימוש בצמחים בנשים המאובחנות עם סרטן גניקולוגי, לרבות סרטן שחלה, רחם וצוואר הרחם, שהופנו לייעוץ ברפואה משולבת שניתן כחלק בלתי נפרד מהטיפול התומך במטופלות בכימותרפיה במרכז הרפואי לין בחיפה. החוקרים בחנו 504 מפגשי ייעוץ וטיפול שהתקיימו במסגרת המערך לרפואה משולבת בשירות האונקולוגי לין עם 98 נשים עם ממאירות גניקולוגיות שהופנו לייעוץ על ידי האונקולוג והצוות המטפל במחלקה. נמצא כי במהלך מפגשי הייעוץ שנערכו עם רופא אינטגרטיבי (בעל הכשרה ברפואה משולבת), כמחצית מהנשים ציינו כי הן משתמשות או שוקלות להשתמש ב 52 צמחים שונים. בשלב שני של המחקר, צוות החוקרים שכלל את פרופ’ גמאל מחאג’נה ממכון מיגל בקרית שמונה, בחנו היבטים שונים של בטיחות לגבי 6 צמחים השכיחים בשימוש בנשים עם סרטן שחלה שטופלו בה בעת במשלב כימותרפי של קרבופלטין וטקסול. צמחים אלו כללו עשב חיטה, שני מינים של צמח הדבקון, שרביטן מצוי, שורש ג’ינג’ר וזרעי קצח. החוקרים מיצו את הצמחים והוסיפו את התמצית לתרביות תאי סרטן שחלה. מבין הצמחים שנבדקו, נמצא כי שלושה מהצמחים מעכבים התפתחות של תאי סרטן שחלה (בתנאי מעבדה) לרבות בעת חשיפה לטיפול כימותרפי. לעומת זאת, נמצא כי אחד הצמחים שנבדקו, שרביטן מצוי, אינו מעכב פעילות תאי סרטן שחלה אך מעכב פעילות כימותרפיה שהוספה לתרבית התאים. מחקר זה מצביע על כך שצמחים השכיחים בשימוש בקרב נשים עם סרטן שחלה עשויים להשפיע, לפחות ברמת המעבדה, על פעילות תרופות כימותרפיות השכיחות בטיפול במחלה, אם על ידי העצמה או פגיעה בפעילות הכימותרפיה. ממצאי המחקר המעבדתי אוששו בשנת המחקר השנייה ומעידים על  חשיבות הצורך במתן יעוץ מושכל ברפואת צמחים למטופלות בכימותרפיה שיינתן על ידי רופא עם הכשרה מקיפה ברפואה משולבת כחלק מהטיפול האונקולוגי התומך. החוקרים מציינים כי במחקר התמקדו בסרטן השחלה אך ההיבט הקליני שלו כלל גם מטופלות בסרטן צוואר הרחם. הממצאים הינם לגבי סרטן שחלה ולא לגבי סרטן צוואר הרחם, ביחס למחלות האחרות לא נמצאה במחקר זה השפעה  כלשהי.

מחקר ישראלי חדש – ההשפעה האבחנתית של דימות על חולות בסרטן צוואר הרחם

מחקר ישראלי חדש במימון האגודה למלחמה בסרטן בדק את ההשפעה האבחנתית של אמצעי דימות רפואיים על חולות בסרטן צוואר הרחם. סרטן צוואר הרחם מופיע לרוב בעשור הרביעי לחיים. קביעת מידת ההתפשטות של גידול זה חשובה להגדרת שלב המחלה, לתכנון הטיפול ולפרוגנוזה של החולה ולכן  חייבת להיות מדויקת ביותר. הערכת מידת ההתפשטות ברוב החולות בסרטן צוואר הרחם מבוססת על דימות רפואי באמצעות שתי בדיקות נפרדות: תהודה מגנטית (MR), ו – PET CT  (המבוסס על קרינה מפוזיטרונים הנפלטים מסוכר-גלוקוז המסומן בחומר רדיואקטיבי, בשילוב עם בדיקת CT. מכשיר ה- PET MR  משלב שימוש בחומר רדיואקטיבי הפולט פוזיטרונים עם דימות באמצעות תהודה מגנטית והינו עדיין בשלבי פיתוח ומחקר ונמצא בכ-150 בתי חולים בעולם, בעיקר במרכזים אוניברסיטאיים. המכשיר מאפשר למעשה ביצוע בדיקה בודדת המשלבת את היתרונות של כל טכנולוגיה בנפרד. המחקר שבוצע במהלך השנתיים האחרונות, במימון האגודה למלחמה בסרטן, התקיים במכשיר PET MR יחיד בארץ, במכון לרפואה גרעינית בבית חולים אסותא ברמת החייל. המחקר נערך על ידי צוות בראשות פרופ’ גרושר מנהל תחום הרפואה הגרעינית במרכזים רפואיים אסותא וד”ר דומצ’בסקי רופא בכיר עם מומחיות הן בדימות והן ברפואה גרעינית. למחקר גויסו 77 חולות שביצעו PET CT  ו PET MR  באותו יום עם הזרקה בודדת של חומר רדיואקטיבי. מטרת המחקר הייתה לבדוק את יתרונות המכשיר החדש בהשוואה לבדיקת ה PET CT, ולבחון האם קיימים הבדלים בין המכשירים ומה חשיבותם של ממצאים אלה והשפעתם  על הטיפול כלומר: מעורבות בלוטות לימפה אזוריות, פיזור מרוחק, ופריצה לאיברים סמוכים, על הטיפול הקליני. אמנם הנתונים עדיין בעיבוד, אולם קיים רושם שהדיוק באבחון הגידול הראשוני ויחסו לאיברים הסמוכים גבוהה יותר ב PET MR בהשוואה ל PET CT, וכי לא קיים הבדל משמעותי בין הבדיקות ברגישות לאבחון מעורבות בלוטות לימפה. תוצאות המחקר יפורסמו בהמשך בכתבי עת מדעיים. החוקרים סבורים כי בהמשך, הגילוי וההערכה של סרטן צוואר הרחם יהיו באמצעות PET MR, וכך תיחסך מהנבדקות החשיפה הנוספת לקרינה מייננת (CT). זהו מחקר ראשון מסוגו בעולם במכשיר זה בקבוצת נבדקות זו למיטב ידיעת החוקרים.

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקר שנערך לאחרונה

גברים שעברו ברית מילה נמצאים בסיכון מופחת להדביק את בנות זוגן בוירוס הפפילומה

בממוצע משוקלל של תוצאות  60 מחקרים (מטא אנליזה)  שפורסמו לאחרונה, נבדק האם לבנות זוג של גברים נימולים סיכון נמוך יותר להידבק במחלות מין, לרבות וירוס הפפילומה האנושי (HPV), הגורם לסרטן צוואר הרחם. ממחקרי עבר ידוע כי גברים שעברו ברית מילה המקיימים יחסי מין הטרוסקסואליים, נמצאים בסיכון נמוך יותר להדבקות במחלות מין שונות, לרבות HIV. במטה אנאליזה שכללה כ-60 מחקרים שהתמקדו בגברים בני 15-65 מאפריקה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אסיה ואירופה, נבדק הקשר בין ברית מילה בגברים לבין בריאותן הרפואית של בנות זוגם, לרבות הדבקות בנגיף וירוס הפפילומה האנושי (HPV) העלול לגרום לסרטן צוואר הרחם. המחקרים שהתייחסו להדבקות ב-HPV , התמקדו בגברים ממדינות אפריקה ואירופה. כמו כן, הייתה התייחסות לזנים שונים של וירוס הפפילומה, חלקם אחראים למרבית מקרי סרטן צוואר הרחם, וחלקם בעלי סיכון נמוך להתפתח לכדי סרטן צוואר הרחם.  על פי ממצאי המחקרים, קיים מתאם גבוה בין גברים שעברו ברית המילה, לבין סיכון מופחת של בנות זוגם לפתח סרטן צוואר הרחם, דיספלזיה של צוואר הרחם (התפתחות לא תקינה של העור בצוואר הרחם), הרפס 2, כלמידיה ועגבת. באחד המחקרים נמצא כי הסיכון של בנות זוגם של גברים נימולים להידבק ב-HPV היה נמוך ב-58% מהסיכון של בנות זוגם של גברים שאינם נימולו להדבקות בנגיף. שיעור ההדבקות בפועל של נשים שבן זוגן נימול עמד על 5.3%, ואילו שיעור ההדבקות של נשים שבן זוגן אינו נימול עמד על 12.1%. כלומר, שיעור ההדבקות ב-HPV  בפועל היה גבוה פי 2.3 אצל נשים שבני זוגן לא נימולו לעומת נשים שבני זוגן נימולו. המחקר פורסם בכתב העת המדעי The Lancet Global Health במהדורת דצמבר 2017 ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.