משבר נפשי במשפחה – כיצד לזהות את הסימנים המקדימים

סימנים למשבר נפשי במשפחה יכולים להתבטא בדרכים רבות, וחשוב להיות מודעים אליהם כדי לנסות לעזור לאדם או למשפחה שנמצאת במצוקה.

שינויים במצב הרוח

שינויים במצב הרוח הם מהנפוצים ביותר למצוקה נפשית. תנודות במצב הרוח, כגון בכי מרובה, התפרצויות כעס, עצבות, ירידה במצב רוח או עלייה במצב רוח, יכולים להעיד על מצוקה רגשית.

דוגמאות:

• אדם שעבר טראומה או אובדן עשוי לחוות עצבות, חוסר תקווה, אשמה או כעס.
• אדם שסובל מדיכאון עשוי לחוות עצבות כרונית, חוסר עניין בפעילויות שנהג ליהנות מהן, והפרעות שינה.
• אדם שסובל מהפרעה דו-קוטבית עשוי לחוות שינויים קיצוניים במצב הרוח, בין עצבות ודיכאון לבין עליצות ואופטימיות.

שינוי בהתנהגות

שינוי בהתנהגות הוא סימן נוסף של משבר נפשי . שינויים ברגלי הפנאי, הימנעות מקשרים בינאישיים, היעדרות ממפגשים חברתיים, או ירידה בתפקוד בעבודה או בלימודים, יכולים גם הם להעיד על מצוקה נפשית.

דוגמאות:

• ילד שעבר התעללות עשוי להיסגר בעצמו, להימנע מקשרים עם חברים או בני משפחה, או להפגין התנהגות תוקפנית או פוגענית.
• אדם שסובל מחרדה עשוי להימנע ממצבים חברתיים או מפעילויות חדשות.
• אדם שסובל מסכיזופרניה עשוי לחוות הזיות או מחשבות שווא, ועשוי להסתגר בביתו או להימנע ממגע עם אנשים.

בעיות בריאותיות

בעיות בריאותיות יכולות גם הן להיות סימנים למצוקה נפשית. כאבי ראש, כאבי בטן, הפרעות שינה או תזונה, יכולים להיות תסמינים של מצוקה נפשית.

דוגמאות:

• אדם שסובל מלחץ נפשי עשוי לסבול מבעיות עיכול, כגון כאבי בטן או שלשולים.
• אדם שסובל מדיכאון עשוי לסבול מהפרעות שינה, כגון נדודי שינה או הירדמות מוגברת.
• אדם שסובל מהפרעה פוסט-טראומטית (PTSD) עשוי לסבול מכאבי ראש או כאבי בטן, שנגרמים מהתעוררות של זיכרונות טראומטיים.

שימוש בחומרים

שימוש בחומרים ממכרים, כגון אלכוהול, סמים או תרופות מרשם, יכול להיות גם הם דרך להתמודד עם מצוקה נפשית.

דוגמאות:

• אדם שסובל מדיכאון עשוי להשתמש באלכוהול או בסמים כדי להתמודד עם תחושות של עצב או חרדה.
• אדם שסובל מהפרעת אישיות גבולית עשוי להשתמש בסמים כדי להרגיע את עצמו או כדי לברוח מהמציאות.

סימנים נוספים למשבר נפשי במשפחה

בנוסף לסימנים העיקריים שצוינו לעיל, ישנם סימנים נוספים שיכולים להעיד על מצוקה נפשית במשפחה. סימנים אלו כוללים:

• שינוי ביחסים בין בני המשפחה, כגון ריחוק, מריבות או אלימות.
• שינוי בהרגלי הצריכה של בני המשפחה, כגון עלייה בצריכת אלכוהול, סמים או תרופות מרשם.
• שינוי בהרגלי ההתנהגות של בני המשפחה, כגון הימנעות מפעילויות חברתיות, ירידה בתפקוד בעבודה או בלימודים, או שימוש באלימות.
• שינוי בהופעה החיצונית של בני המשפחה.