טור אורחבשנים האחרונות המודעות לחשיבותן של בדיקות סקר התורמות לאבחון מוקדם של מחלות סרטן עלתה באופן משמעותי. דווקא הסרטן השכיח ביותר, סרטן העור על סוגיו השונים, מאחר מעט בכל הקשור למודעות. ד”ר מור מיודובניק, מסבירה מה כדאי לשאול את רופא העור ואחת לכמה זמן מומלץ להיבדק
”ההמלצה היא שכל אדם יבקר אצל רופא העור לפחות אחת לשנה לשם בדיקה המכונה ‘סקירת שומות’, הכוללת הערכה של כלל השומות והנגעים בעור” מסבירה ד”ר מיודובניק, ”לצערנו אין קווים מנחים וזו לא בדיקת סקר מוכרת כמו ממוגרפיה או קולונוסקופיה אך חשיבותה אינה נופלת משאר הבדיקות המוכרות יותר לציבור”. ההמלצה להיבדק אחת לשנה תקיפה עבור כולם ”כהי עור ובהירי עור כאחד” אומרת ד”ר מיודובניק ”בטח במדינה שטופת שמש כמו מדינת ישראל”. נהוג לחשוב כי רק אנשים בעלי עור בהיר נמצאים בסיכון להתפתחות סרטן עור ולכן צריכים להיבדק על-ידי רופא העור, אך על פי ד”ר מיודובניק, לא כך הדבר. ”זה נכון שהשמש נותנת את אותותיה בצורה ניכרת יותר על אנשים עם עור בהיר, אך הסיכון לגידולי עור קיים גם בקרב בעלי אנשים בעלי עור כהה יותר, ולכן חשוב שגם הם ייגשו להיבדק. משל מלנומה בציפורן, למשל, מאפיינת בעלי עור כהה יחסית. “
תפקידו העיקרי של רופא העור הוא לבצע בדיקמלאה ויסודית של העור. ד”ר מיודובניק מבהירה שהבדיקה אמורה לכלול קרקפת, כפות ידיים ורגליים ואת אזור הגניטליה, שכן מלנומה וגידולי עור נוספים עלולים להתפתח גם במקומות שאינם חשופים לשמש. במידה והרופא מבחין בנגע חשוד עליו לבצע ביופסיה לשם אבחנה מדויקת של טיב הנגע. ”במקרים מסוימים, כאשר אבחן רופא העור נגע שהינו טרום-סרטני, הוא עשוי לטפל במקום על-ידי הקפאה בחנקן נוזלי או לרשום טיפול מקומי במשחה. יחד עם זאת, במידה וטיב הנגע אינו חד-משמעי, מומלץ להסירו”, מסבירה ד”ר מיודובניק. “תפקיד נוסף של רופא העור הוא להכיר את פרוטוקול המעקב של מטופלים בסיכון ולהקפיד על ביצועו, למשל בדיקה בתדירות גבוהה יותר לאלו שאובחנו בעברם עם סרטן עור”
על מה כדאי להקפיד בעת הביקור אצל רופא העור?
חשוב לוודא שרופא העור נעזר בבדיקתו במכשיר הנקרא דרמוסקופ; לדברי ד”ר מיודובניק ”דרמוסקופ הוא למעשה כלי עזר בלתי נפרד מהבדיקה, המנצל אור מקוטב והגדלה של מבנים פי 10 בממוצע, ומסייע לנו לראות מבנים בנגע ברזולוציה טובה יותר ולהבחין בין נגע שפיר לממאיר”. ”כאמור, הבדיקה צריכה לכלול את כל הגוף, גם את האזורים שלא נחשפים לשמש באופן כרוני”. ד”ר מיודובניק מציינת גם את האפשרות של מעקב מצולם “המעקב המצולם מאפשר בדיקה מדויקת ויעילה יותר עבור אותם אנשים המאופיינים בריבוי שומות/נגעים פיגמנטריים בעור. צילום הנגעים מאפשר השוואה אובייקטיבית בין נקודות הזמן וזיהוי שינויים במרחב ובזמן”
האם ניתן לזהות נגעים חשודים בעור באופן עצמאי שאינו תלוי בבדיקת רופא העור? ”בהחלט, קיימים כללי אצבע שכדאי לציבור הרחב להכיר” וד”ר מיודובניק מפרטת “א-סימטריה, גבולות בלתי סדירים, מגוון צבעים בנגע, גודל מעל 6 מ”מ, ושינוי לאורך הזמן – גדילה/דימום/שינוי צבע; בנוסף, סימן ה”ברווזון מכוער” – נגע החריג בנוף הנגעים הקבוע של המטופל. כל אלה הם דגלים אדומים, אשר מתריעים על הצורך בבדיקת רופא עור מומחה”.
“אמנם מרבית גידולי העור קשורים בקשר ישיר לחשיפה המתמשכת לשמש, ולכן הסיכון הגבוה ביותר הינו בקרב אנשים מבוגרים ובהירי עור, אך אנו עדים למקרים של מלנומה גם בקרב צעירים ואנשים בעלי גוון עור כהה יחסית”, וד”ר מיודובניק מסבירה “מלנומה עלולה להתפתח גם על רקע סיבות אחרות, כגון גנטיקה של תסמונות סרטן ומצבים של דיכוי חיסוני יחסי, ולכן נוכל למצוא את הגידול גם בקבוצות הפחות טיפוסיות”. ד”ר מיודובניק מסבירה ש”ברורה התרומה של חשיפה לשמש להתפתחות המלנומה. קרינת ה-UV גורמת למגוון נזקים בדנ”א התאי, מה שמוביל לשרשרת ארועים שבסופם התא הופך לסרטני. אחת הטעויות בדנ”א מתרחשת מוקדם בתהליך ומובילה לפגיעה בחלבון שנקרא BRAF. הפגיעה הזו מזוהה בערך ב-50% מהמלנומות. מאידך קיים טיפול יעיל, מוכוון מטרה, שמעכב את פעילות החלבון הפגום, והטיפול משמש במלנומה מתקדמת” “לפיכך נהוג לבדוק את הימצאות הגן הפגום, המוביל להיווצרות החלבון הפגום, בכל מקרה המאובחן עם מלנומה מתקדמת, וזאת על מנת לאתר את החולים שייהנו מטיפול זה”
הבשורה הטובה היא שהרבה מן המלנומות המאובחנות היום הן בשלב הראשוני, הודות לאבחון המוקדם. גם במקרים בהן המלנומה מתקדמת ניתן להציע טיפול יעיל. ” שני הטיפולים העיקריים הם אימונותרפיה והטיפול ממוקד המטרה. הטיפול הממוקד, מעכבי ה-BRAF, כפי שהוזכר קודם, פועל ישירות על התא הסרטני. לעומת זאת, האימונותרפיה, משתמשת במערכת החיסון של המטופל כצד ג’ על מנת שתזהה ביעילות את התאים הסרטניים ותוביל לתקיפתם” לבסוף, מסכמת ד”ר מיודובניק “עולם הטיפולים במלנומה התפתח רבות בשני העשורים האחרונים הודות להבנת המנגנונים העומדים בבסיס המחלה, ואנו יכולים כיום לטפל בחולים בצורה יעילה מאוד ולרשום תועלת ארוכת טווח”.