ניסיונות אובדניים בקהילת הלהט”ב – כיצד ניתן למנוע?

חרדה ודיכאון הן הפרעות שכיחות מאוד באוכלוסייה הכללית, אך השכיחות שלהם מוגברת במיוחד בבני נוער מקהילת הלהט”ב. אחד הגורמים שמשפיעים על הבריאות הנפשית של חברי הקהילה ועלול לתרום לשיעור גבוה זה של חרדה ודיכאון הם האפליה והסטיגמות מהם סובלים חברי הקהילה. להט”בים מתמודדים לעתים קרובות עם דעות קדומות, אפליה במסגרות שונות, ולעיתים אפילו דחייה מצד סביבתם. חשיפה מתמדת זו לסביבות עוינות וחשש מדחייה עלולים להוביל למתח כרוני ולסיכון מוגבר לתחלואה נפשית. 

ניסיונות אובדניים בקרב קהילת הלהט”ב

ניסיונות אובדניים נפוצים הרבה יותר בקרב בני נוער מקהילת הלהט”ב מאשר בני נוער מהאוכלוסייה הכללית. השכיחות המוגברת של דיכאון וחרדה ותחלואה נפשית נוספת הקשורה לנטייתם המינית ככל הנראה משחקים תפקיד בסיכון מוגבר זה. 

השיעור הגבוה של ניסיונות אובדניים בקרב בני נוער מקהילת הלהט”ב יכול להיות קשור גם כן לאתגרים ולמאבקים הייחודיים שהקהילה מתמודדת איתה, לצד הנורמות והציפיות החברתיות. הפחד מדחייה מצד המשפחה, החברים והחברה כולה יכול לגרום לבדידות וחוסר תקווה. בנוסף, היעדר מערכות תומכות מתאימות וגישה מוגבלת לשירותי בריאות הנפש יכולים לתרום להידרדרות הנפשית.

ניסיונות אובדניים הם לעיתים קרובות סיבוך של דיכאון קליני משמעותי. חשוב לזכור כי דיכאון אינו “דכדוך” או “עצבות” חולפים, אלא הפרעה של ממש הניתנת לטיפול. טיפול ומניעה של ניסיונות אובדניים בקרב הסובלים מדיכאון וחרדה כוללים בין השאר טיפול פסיכותרפי, טיפול תרופתי ושינוי באורחות חיים.

שינוי באורחות החיים כמו צריכת תזונה מאוזנת, פעילות גופנית מרובה ושינה איכותית, הם חלק משמעותי ואינטגרלי בטיפול בדיכאון וחרדה, ובמניעה של אובדנות. נוסף על כך, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ממלאים תפקיד מכריע במתן תמיכה לאנשים להט”בים המתמודדים עם אתגרי בריאות הנפש. טיפול פסיכותרפי, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), על ידי מטפל מוסמך, עשוי לשפר משמעותית את תסמיני הדיכאון והחרדה, כפי שהודגם במספר רב של מחקרים רפואיים מקיפים שנעשו בנושא.

הטיפול הפסיכותרפי צריך לבוא לצד טיפול תרופתי, המהווה רכיב הכרחי בטיפול בדיכאון וחרדה ובמניעת ניסיונות אובדניים. למרות היעילות הגבוהה של הטיפול התרופתי בדיכאון וחרדה, לעיתים תהליך התאמת התרופה המתאימה ביותר עשוי להיות ארוך ומפרך, ולכלול תופעות לוואי שעלולות להתיש את המטופל שגם ככה מתקשה נפשית עם המצב.

התהליך הארוך של התאמת הטיפול התרופתי ותופעות הלוואי אינם גזירת גורל. על מנת להקל על התהליך ניתן לבצע את בדיקת נוירופרמג’ן, בדיקה גנטית המתבססת על ניתוח ה-DNA של הנבדק ומסייעת בהתאמת התרופה המתאימה ביותר, במינון המתאים ביותר. הבדיקה מעלה פי 2 את סיכויי התגובה לטיפול התרופתי אצל מטופלים הסובלים מדיכאון קליני ומעלה באופן משמעותי את אחוז המטופלים המיוצבים תחת טיפול רפואי. בנוסף, הבדיקה הוכחה קלינית כתורמת להפחתת עומס תופעות הלוואי תחת הטיפול התרופתי הנפשי.