אביעד ברטובאת התופעה המפלה חשפה רחל ארזי מפורום אושיה בדיון הוועדה לקידום מעמד האישה בדיון על “מחלות שקופות בקרב נשים”. יו”ר הוועדה ח”כ פורר שאל את את נציגת הביטוח הלאומי: “האם אתם בוחנים אישה ביכולתה לקלף מלפפונים ולא על סמך יכולתה להשתלב בשוק העבודה? הנציגה השיבה: “חוק הביטוח הלאומי באמת בוחן אישה במצב של עקרת בית כאשר היא לא עובדת ארבע שנים. הבדיקות נעשות על סמך התרשמות ולא בדיקות של הגברת ולא על סמך ביצוע מטלות. מדובר בחוק ארכאי שהביטוח הלאומי ביקש לשנות אותו”. ח”כ פורר הודיע בתגובה: “נניח הצעת חוק בנושא הזה כבר בשבועיים הקרובים”
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה הבוקר (ג’) דיון מיוחד בנושא התעלמות הביטוח הלאומי ממחלות נשים. יו”ר הוועדה ח”כ עודד פורר אמר בפתח הדיון כי זה דיון המשך משנת 2018. “מדובר ברשימה של מחלות ‘שקופות’ שאנו רואים שהם מבחינת אבחון של המערכת פשוט לא קיימות”.
טל בר סיני מעמותת אגם לטיפול בתסמונת אהלרס-דנלוס שהיא פגם גנטי שיוצר פגיעות בפרקי הגוף. לדברי בר סיני 90 אחוז מהחולות בתסמונת הן נשים. “היו לי תסמינים שהתחילו כבר בילדות והחמירו לאורך השנים. כל פעולה שנראית רגילה היא הישג אדיר מבחינתנו – להחזיק כוס, ללכת לסרט או ללכת לארוחה משפחתית הכאבים מגיעים ללא התרעה מוקדמת. 28 שנים של כאבים לא מוסברים, של פגישות עם רופאים שאומרים לי שאין לי כלום. יש לנו פחד מתגובות הרופאים שאומרים – ‘יש לך סף כאב נמוך, את צריכה טיפול פסיכולוגי וזה יעבור’. בוועדה הרפואית זלזלו בכאב, גרמו לי להרגיש שבזבתי להם את הזמן. לאחר שנתיים בתהליך הצלחתי לקבל אחוזים לצמיתות אבל לא בגלל הגורם שגרם לתסמונת – אף אחת לא רוצה להגיע לביטוח הלאומי, החלום שלי היה להיות אמא, לטייל ולגלות את העולם. על רוב הדברים ברשימה הייתי צריכה לוותר”. בר סיני פנתה לנציגי הביטוח הלאומי ואמרה: “לא באנו לרמות את המערכת, לגנוב או לנצל. שילמנו בטרטורים וכאבים פיזיים. יש בינינו נשים שגרות בבידוד חברתי כבר שנים. אנחנו רוצים שתאבחנו אותנו, שתאמינו לנו ולא תקשו עוד יותר”.
נעמה כהן שסובלת מפיברומיאלגיה (דאבת השרירים) סיפרה כי היא אובחנה לפני שלוש שנים אך חייה עם המחלה כבר עשור. “להתמודדות עם המחלות השקופות יש סדר יום כזה – את מתעוררת אחרי לילה חסר שינה מפוצצת בכאבים בכל הגוף ואז צריך לצאת לעבוד ולקוות שהבוס לא יתעצבן בגלל התור לרופא או לוועדות הרפואיות אליהן אני צריכה ללכת כל שנתיים. משבר הקורונה יצר שינוי בעולם התעסוקה וכדאי לייצר מנגנון העסקה שיאפשר לנשים עם מחלות שקופות לעבוד מהבית ולהתפרנס בכבוד. גם אם אני מקבלת קצבה היא תהיה עד 50 אחוז וצריך להגדיל את הקצבה. אני צריכה לחכות שנתיים כדי לפגוש רופא כאב דרך קופת החולים”.
ח”כ קטי שטרית: “הנושא הזה הוא פשוט חשוב. כשהגעתי לכנסת רציתי להקים שדולה לבריאות האישה. זה נושא שבמשך השנים שמו אותו בצד כי יש את הרפואה הפרטית והמשלים. אבל יש צרכים שצריך להעמיד אותם על סדר היום. הגיע הזמן להקשיב לצרכים של נשים כאשר אחד הצרכים החשובים זה בריאות הנשים. אישה שצריכה לקום כ כך הרבה פעמים בלילה אומר שהיא תקום מטושטשת וזה משליך על כל המשך היום שלה וזה מקשה מאוד על התפקוד”.
ד”ר מרק טרגין ממלא מקום מנהל רפואי בביטוח הלאומי פנה לנשים בדיון ואמר: “בתור רופא ועובד בביטוח הלאומי כואב לי שאתן סובלות. ברור שיש לכן מחלות די רציניות שקשה לאבחן אותן. כואב לי לשמוע על חוויות שלכן בביטוח הלאומי ומי שסבלה אני מתנצל כי התפקיד שלנו שתצאו שבעות רצון מהמפגש עם הרופאים שלנו. אין ספק שמגיע לכן עזרה”. לדברי ד”ר טרגין המערכת בביטוח הלאומי לא מאפשרת כמעט להוציא אבחנות לשלל המחלות שקיימות כי היא לא בנויה לכך. “אני שמח להגיד כי אנחנו בתהליך להכניס מערכת ממוחשבת בשם תבל שבה לכל תביעה תהיה רשימה של כל האבחנות”. ח”כ פורר שאל מתי המערכת תהיה פעילה והאם המחלות עליהן דיברו הנשים בדיון יופיעו בביטוח הלאומי? וד”ר טרגין השיב: “כל האבחנות ששמענו היום יופיעו במערכת תבל”.
רחל ארזי מפורום אושיה ביקשה להאיר את היחס של הביטוח הלאומי כלפי נשים באופן כללי: “המצב כיום הוא שאישה נשואה שלא עובדת שלוש שנים לפחות הביטוח הלאומי מתייחס אליה כאילו היא עקרת בית. גבר שאינו עובד ומבקש קצבת נכות כללית ייבחן על פי יכולתו להשתלב בשוק העבודה במקצועו ואישה תבחן בשביל לקבל את הקצבה ביכולתה להצליח במטלות משק הבית – קילוף מלפפונים, שטיפת כלים”.
ח”כ פורר שמע את הדברים הקשים שאמרה ארזי ושאל את לודמילה אליאסיאן סגנית מנהלת אגף הגמלאות בביטוח הלאומי האם אתם בוחנים אישה ביכולתה לקלף מלפפונים ולא על סמך יכולתה להשתלב בשוק העבודה? אליאסיאן השיבה: “חוק הביטוח הלאומי באמת בוחן אישה במצב של עקרת בית כאשר היא לא עובדת 4 שנים. הבדיקות נעשות על סמך התרשמות ולא בדיקות של הגברת ולא על סמך ביצוע מטלות. מדובר בחוק ארכאי שהביטוח הלאומי ביקש לשנות אותו”. ח”כ פורר ביקש את הצעות החקיקה כדי שחברי הכנסת יבחנו אותם ויגישו אותם יחד. “כולנו מסכימים שמדובר בעיוות אבל נדרשת עלות תקציבית”.
ארזי הוסיפה כי גבר ואישה שעבדו באותו תחום והרוויחו סכום זהה כאשר הם ניגשים לבקש קצבת נכות מהביטוח הלאומי יהיו להם מבחנים שונים וציינה כי הקצבה תהיה שונה באופן משמעותי. אליאסיאן השיבה כי החוק מחייב גבר שלא עובד לשלם דמי ביטוח לאומי. “אישה נשואה שלא עובדת לא נדרשת לשלם ביטוח לאומי והזכויות שלה משתנות. המצב החוקי הזה היום חייב להשתנות. כל הנושא המגדרי צריך לצאת מחוקים שונים כולל הביטוח הלאומי”.
ח”כ מירב מיכאלי ציינה כי נושא בריאות הנשים הוא אחד הנושאים הכי לא מטופלים בכלל. יש הטיות במחקר של מחלות ותרופת והכשרה. אין כמעט ביקורת פמיניסטית של רפואה וזה צריך להיות ענף מרכזי ברפואה. יש מחסור באבחון סימפטומים שלא מוסברים כדי לזהות פגיעה מינית למשל והם גורמים למחלות ולתסמינים שמבוטלים בדרך כלל”.
ח”כ פורר סיכם את הדיון ואמר: “כשאני מדבר על תפיסת עולם הפרמטרים שנשים וגברים נבחנים צריכים להיות זהים. פה הביטוח הלאומי אומר ‘אנחנו גם זקוקים לשינוי הזה’ ולכן אנחנו נניח את החוק הזה כבר בשבועיים הקרובים”. בנוסף ביקש פורר לפנות לנציב שירות המדינה כך שתינתן עדיפות לנשים שסובלות ממחלות שקופות בקבלת עדיפות להעסקה מהבית בכדי שהשתלבותן בשוק העבודה תמשך.