מערכת 'מדינט'בני זוג מירושלים חובקים היום בן טרי ובריא בבית החולים הדסה הר הצופים, זאת לאחר מאמצים ממושכים להרות בטיפולי פוריות.
האם, בת 48 והאב בן ה-62 אשר התחתנו לפני 5 וחצי שנים בנישואים שניים, נרגשים מאוד מהמעמד, בו זכה האב לבן ראשון והאם לילד השביעי.
פרופ’ שמחה יגל, מנהל האגף לנשים ויולדות בהדסה, מתאר כי לאורך ההריון כולו, שהוגדר כהריון בסיכון, בני הזוג אשר לוו על ידי הצוות ביחידה להריון בסיכון בהדסה, האמינו כי התינוק ייוולד בבטחה ובבריאות. “בשבוע 38 נולד תינוק חמוד להפליא לבני הזוג, הם מרשימים באופטימיות שלהם ואני שמח שהכל בא על מקומו בשלום ובידינו הייתה היכולת לסייע להם”.
“לאורך השנים האחרונות ניסינו להרות ולהביא תינוק לעולם”, מספרת האם, אשר דאגה להקפאת ביציות לפני מספר שנים. “בעלי היה בטוח שנצליח ולא איבד תקווה, גם כאשר הניסיונות לא צלחו. בימים הכי קשים הוא האמין בכל לב שנגיע לרגע הזה, שיהיה לנו ילד משותף ואני בזכותו דבקתי באותה אמונה אופטימית”.
לאם כאמור 7 ילדים מנישואים קודמים. “ילדיי בגילאי 17 עד 27, לחלקם יש ילדים משלהם, אז אני כבר סבתא לשני נכדים ועוד כמה שבדרך”, היא מחייכת. “כעת נולד להם אח קטן, מתוק ומקסים וההתרגשות רבה”.
האב הטרי, מספר כי ההתרגשות חצתה יבשות. “אני מקבל טלפונים מכל רחבי העולם, ממכרים חברים ומשפחה, השמועה עושה לה כנפיים וכל רגע מתקבלת כאן ברכה שמחממת את הלב. כשהודענו על לידתו של הבן התחילו אנשים לרקוד ולשמוח, לשיר בשמחה רבה בכל מקום”.
בני הזוג טופלו ביחידה להפרייה בהדסה הר הצופים, שם זכו לדבריהם לליווי ותמיכה אינסופיים. “הצוות היה נהדר. הם הבינו את הרצון העז, היו כאן תמיד עבורנו בהסבר ובעידוד”, מתאר האב. “פרופ’ אריה הורוביץ היה הרופא שאיתו התחיל המסע בהפריה חוץ גופית, והמשך התווסף לליווי ההריון פרופ’ שמחה יגל – מנהל המחלקה לנשים ויולדות בהדסה. הוא
ליווה אותנו כל הזמן, תמיד דואג ובודק מה שלומה של אשתי, ועד עכשיו כולם נחמדים, נפלאים. עכשיו במחלקת יולדות אנחנו עטופים מכל כיוון, הצוות מאוד שמח בשמחתנו, שומר על אשתי”.
את הבשורה על ההריון, היא תזכור לדבריה תמיד. “ברגע הראשון אמרו שההריון נקלט ובהמשך ראו דופק”, זה היה רגע כל כך מיוחד”, מתארת האם. “לאורך החודשים ההריון עבר באופן תקין ובליווי של פרופ’ שמחה יגל. ממש זכינו, הצוות בהדסה אלו שליחים אמתיים. עכשיו נערוך ברית מילה ונבטא את השמחה הגדולה בבית”.
לסיכום מוסיף האב בהתרגשות, כי הוא מברך את כל מי שחפצים בילדים והדרך קשה עבורם, בהצלחה רבה ובבשורות משמחות. “חשוב לי שידעו כולם שיש תקווה. תמיד יש תקווה. לפעמים בהליכה במנהרה לא רואים את הסוף. הכל נראה חשוך, גם אני עברתי זאת במשך שנים ארוכות. אבל בסוף המנהרה יש אור – אור גדול”.