גל טוויטודימום בצואה הוא אחד התלונות השכיחות מצד מערכת העיכול, בכל הגילים. במקרה הקל ביותר, הדם יופיע רק על נייר הטואלט, תוך כדי ניגוב אחרי פעולת מעיים. בחלק מן המקרים נראה דם בתוך הצואה עצמה (כלומר, בתוך האסלה). במקרים נדירים, הדימום קורה גם ללא קשר לפעולת מעיים, עם דם “מטפטף” ומלכלך את הבגדים התחתונים. הדימום עשוי להופיע מסיבות רבות ומגוונות, קלות ועד חמורות.
לעתים צואה קשה פוצעת את פי הטבעת, וגורמת להופעת דם אדום בכמות קטנה, בדרך כלל על נייר הטואלט בלבד. אם הפציעה חוזרת ונשנית, עלול להתפתח בפי הטבעת “סדק” (או בשפה הרפואית – פיסורה), שזה למעשה קרע של רירית פי הטבעת, שתגרום בנוסף לדימום גם לכאב בפי הטבעת, המחמיר תוך כדי פעולת מעיים. רופא גסטרואנטרולוג או פרוקטולוג יאבחן פיסורה בבדיקה פשוטה – הסתכלות סביב פי הטבעת, וירשום משחה שתעזור לפצע להתרפא. חשוב להקפיד על שתייה מרובה וצריכת מזון עשיר בסיבים, כדי להבטיח צואה רכה, שיוצאת בקלות וללא מאמץ.
אבל ברוב המקרים, דימום בצואה ללא כאבים, מקורו לרוב במעי הגס – ויש לו מגוון סיבות.
הסיבות העיקריות להופעת דימום בצואה ללא כאבים
- בעיות בפי הטבעת – לרבות טחורים, כיבים ופיסורה (שלעתים לא תכאב).
- דלקת במעי – קרוהן, קוליטיס או זיהום.
- גידולים – מפוליפים שפירים ועד סרטן המעי הגס.
- סעיפים במעי הגס (דיברטיקולוזיס) -מעין “כיסים” בדופן המעי, שמופיעים עם הגיל ולעתים נדירות גורמים לדימום.
- פגיעה ברירית הרקטום בעקבות טיפול קרינתי בגידולים באזור (ערמונית, רחם, והרקטום עצמו).
ולא נשכח, כי דימום בצואה ללא כאבים יכול להופיע כתופעת לוואי (ולעתים סיבוך של ממש) אחרי פעולות רפואיות פולשניות, כגון קולונוסקופיה עם כריתת פוליפ.
מתי דימום בצואה ללא כאבים מצריך פנייה לבדיקה רפואית?
מומלץ להיוועץ בגסטרואנטרולוג/ית בכל מצב של דימום חוזר ונשנה מפי הטבעת. הדגלים האדומים הם:
- דימום משמעותי ותכוף.
- תסמינים נלווים, כגון כאב בטן, ירידה במשקל, שינוי בהרגלי המעיים (עצירות חדשה או להיפך, “שיפור” בעצירות כרונית או שלשול), חוסר דם (אנמיה).
- גיל מעל 40.
- סיפור משפחתי של גידולים במעי הגס או פוליפים.
לעתים נדירות, דימום בצואה ללא כאבים הוא כה משמעותי, שהוא עלול להוביל לאיבוד דם ניכר ואף סכנת חיים. במקרים אלה חובה לפנות מיידית לחדר מיון. איך נדע שמדובר במקרה דחוף? אלה הסימנים שמחייבים פניה מיידית לעזרה רפואית:
- חולשה כללית.
- דפיקות לב מואצות.
- קוצר נשימה.
- הטלת שתן מועטה מהרגיל.
- עור קר מהרגיל וחיוור.
- סחרחורת.
- תחושת עילפון.
אבחון וטיפול
אבחון הסיבה לדימום בצואה יהיה בהתאם לאופי הדימום וחומרתו, וכן לפי מאפייני המטופל (רקע משפחתי, גיל) ומצבו הרפואי. מלבד בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה, הבירור הרפואי יכלול לרוב קולונוסקופיה – בדיקה אנדוסקופית של המעי הגס, אשר תאבחן את מקור הדימום ותקבע את דרכי הטיפול בו (מטיפול תרופתי במקרה של דלקת, דרך כריתה אנדוסקופית של פוליפ, ועד ניתוח במקרה של גידול סרטני).
יש לציין כי הסיבה השכיחה ביותר להופעה של דימום בצואה ללא כאבים (במיוחד באוכלוסייה הצעירה יותר, מתחת לגיל 40) – היא טחורים, שניתן לאבחן גם בבדיקה פשוטה על ידי פרוקטולוג. עם זאת, נוכחות טחורים (שהם ממצא שכיח מאוד) אינה בהכרח מוכיחה שהם המקור לדימום, או המקור היחיד. לכן רוב הפרוקטולוגים ורופאים אחרים ממליצים לעבור קולונוסקופיה גם במקרה של הימצאות טחורים – בדיוק לצורך שלילת מחלות חמורות יותר, במיוחד בחולים מעל גיל 40 ו/או בחולים להם תסמינים נוספים שהוזכרו קודם.
הכותבת היא ד״ר אולגה ברקאי, מומחית לגסטרואנטרולוגיה ואנדוסקופיה מתקדמת, המשמשת כמנהלת המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי ברזילי, ובעלת מרפאה פרטית ברמת החייל בתל אביב.