ד״ר טל קנב מציע מבט נוסף על האישיות שלנו ועל ומי שאמור לנהל אותה

המילה ‘אישיות’ בעברית מקבילה ל Personality באנגלית, בעלת שורש אדם: Person מגיעה מהמילה פרסונה: Persona מיוונית. במקור: מסכה. מסכה יכולה לתאום באופן אותנטי את האדם הנושא אותה או להוות הצגת עצמי שאינו תואם את המתרחש בתוך האדם ברגע הנוכחי. כך או כך נכתבו עליה תיאוריות, רעיונות ודעות שונות על ידי רבים וטובים.

דוקטור טל קנב מעלה את הנקודה כי עם השנים רובנו שמנו לב לכך שאיננו מתנהגים באותה הדרך עם אנשים שונים בחיינו. כך לא נדבר עם הורה כמו שנדבר עם ילד, לא נתייחס זהה לעמית בעבודה כמו עם אח.ות או שכנה וכן הלאה. האם יש בנו יותר מאישיות אחת? מספר הסברים לשונות בה אנו מתנהגים עם אנשים שונים בחיינו. מאמר קצרצר זה, נוגע בבחירה של הדרך בה אנו מדברים אל עצמנו ב’דיאלוג הפנימי’ שמתקיים שעות רבות כל כך במהלך החיים, שהרי שיח פנימי זה מושפע ומשפיע על השיח החיצוני עם אחרים.

אנו מתייחסים לאחר ולעצמנו (בשיח הפנימי) אחרת בשעות שונות של היום, עקב אירועים מגוונים, מצב הרוח, עירנות/עייפות, המוטיבציה וכן הלאה. מתי אנו מתגייסים לטובת האחר ועצמנו יותר ומתי פחות? מי זה שם בפנים שבוחר איך להתנהג בזמן נתון? עד כמה תהליך זה אוטומטי או נתון לבחירה? היכן קל לאדם להוציא את אשר על ליבו והיכן בוחר (במודע או שלא) להסתיר ולהתגונן?

מתוך מגוון התיאוריות בנושא אזכיר כאן ברמת ראשי פרקים בשתי תאוריות משלימות:

1. ‘הדיאלוג הפנימי’ של האל וסדרה סטון שפורסם לראשונה בשנת 1978, התפתח מתוך גישתם: ‘פסיכולוגיה של העצמיים’.

Embracing Ourselves-Voice Dialogue-Manual

2. ‘הגישה ההתייחסותית’ של סטיבן מיטשל ושותפיו שהציגו רעיונותיהם בתחילת שנות ה ’80 של המאה הקודמת. גישה התופסת את האדם כמורכב ‘מצבי עצמי רבים’.

הזוג סטון פיתחו תאוריה לפיה יש בנו עצמיים מרובים. כך אנו יכולים להיות נעימים וסובלניים וברגעים אחרים לא נעימים וקצרי רוח, אופטימיים או פסימיים, ביקורתיים או מפרגנים וכן הלאה. משול העניין לבחינה של איזה קול פנימי מדבר בתוכנו ו/או מגרוננו, ברגע מסוים. יתכן ורעיון זה יובן דרך השאלה: איזה חלק מאישיותנו מנהל את הרגע הנוכחי?

בין המתנות שהביאו לעולם ההוגים הרשומים מעלה, הינה זו המודעת לאפשרות להתאמן (תוך כדי טיפול ובחיים) בלבחור את אותו חלק בעצמי (כגון: האופטימי או הפסימי) או ‘מצב עצמי’ (נינוח או עצבני) שינהל אינטראקציה עם האחר כמו גם עם העצמנו. היות ו’האני המודע’ (נקרא גם ‘האגו המודע’) שאמור להיות בעל הבית באישיות, מכיר את חלקיו השונים, אפשר לפתח יכולת להזדהות כמו גם להביט מבחוץ על החלק הפוגש את החיים והשיח הפנימי. אותו ‘אני מודע’ על פי הזוג סטון, אמור לנהל את החיים ולא להיות מנוהל על ידם. בנוסף הפרידו את החלק המנהל מהצופה שבכל אחד מאתנו. כך שהפנמת התפיסות האלו משפיעות על איכות חיינו, מערכות היחסים שלנו ובעיקר על היחס של האדם אל עצמו.

על הכותב: טל קנב, בעל דוקטורט אמריקאי בפסיכולוגיה (Psy.D), הוא פסיכותרפיסט מוסמך ובעל קליניקה פרטית בת”א וברמת השרון, המטפל בשרות הפסיכיאטרי של בי”ח איכילוב מאז שנת 2003.