אביעד ברטובדמנציה היא מצב בו נפגעים תפקודי החשיבה עד כדי פגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי של החולה. בישראל חיים כיום למעלה מ-120,000 חולים בדמנציה, ובנוסף כ-130,000 נוספים הסובלים מירידה קוגניטיבית מתונה (MCI), שעדיין אינה פוגעת בתפקוד היומיומי. יחד, מדובר בכרבע מיליון אנשים המושפעים ממצבים אלו.
פרופ’ דוד טנה, מנהל מכון שבץ מוח וקוגניציה בקריה הרפואית רמב”ם ויו”ר החברה הישראלית לנוירולוגיה קוגניטיבית, מדגיש את חשיבות הקווים המנחים המעודכנים: “הקווים המנחים החדשים מציבים דגש על בדיקות סקר קוגניטיביות מגיל 65, אבחון מוקדם ומדויק של ירידה קוגניטיבית ודמנציה, ועידוד אורחות חיים בריאים שמקדמים את בריאות המוח.”
על פי מחקרים, כמחצית ממקרי הדמנציה בישראל ניתנים למניעה או לדחייה, באמצעות התערבויות כגון שיפור אורחות חיים, טיפול בגורמי סיכון (כמו יתר לחץ דם וסוכרת) ואבחון מוקדם.
למרות ההתפתחויות המחקריות, מערכת הבריאות בישראל אינה ערוכה כראוי להתמודד עם עומק הבעיה. דו”ח של משרד הבריאות מצביע על מחסור חמור במומחים בתחום הנוירולוגיה הקוגניטיבית, עם פחות מ-20 רופאים מומחים פעילים בתחום זה ברחבי הארץ.
פרופ’ טנה מציין: “הפרסום בארה”ב מהווה קריאה לעולם הרפואה כולו, ומחייב אותנו לאמץ גישה פרו-אקטיבית בניהול מחלות דמנציה. נדרשת היערכות מערכתית של משרד הבריאות, קופות החולים ומוסדות רפואיים נוספים, שתאפשר לשפר את יכולת המניעה והטיפול ולהקל על אוכלוסיית החולים ומשפחותיהם.”
לדבריו, “המחקרים המדעיים מהשנים האחרונות מוכיחים את הפוטנציאל שבמניעת דמנציה ובדחייתה, וישראל חייבת להוביל יוזמות בתחום זה כדי לשפר את איכות החיים של החולים ולהפחית את ההשפעות הכלכליות והחברתיות הנלוות.”
הקווים המנחים החדשים מציעים הזדמנות משמעותית לשיפור הטיפול במחלת האלצהיימר ובדמנציות נוספות, אך יישומם מחייב השקעה מערכתית ותכנון ברמה הלאומית. מדינת ישראל עומדת בפני אתגר רב ממדים בתחום זה, אך עם תוכנית אסטרטגית נכונה, ניתן יהיה לשנות את המציאות עבור מאות אלפי החולים ומשפחותיהם.