גל טוויטוהנרי לואיס “לו” גריג היה שחקן בייסבול אמריקאי בקבוצת הניו יורק יאנקיז, התפרסם בזכות התמדתו והישגיו במגרש, כולל שיא של 2,130 משחקים רצופים במשך תקופה של 15 עונות, ופעמיים בחירה ל-MVP של האמריקן ליג, בעונת 1938 החלו ביצועיו של גריג לדעוך, ממוצע החבטות שלו ירד לראשונה לאחר 12 עונות. גריג ציין כי הוא מרגיש עייפות וחולשה. לאחר בדיקות מקיפות שעבר ביוני 1939 במאיו קליניק שבמינסוטה, אובחן גריג כחולה במחלה חשוכת המרפא ALS.
טרשת מסוג ALS היא מחלה הפוגעת ב-30,000 אנשים בארצות הברית, וכ-5,000 מקרים חדשים מאובחנים מדי שנה.בארה”ב.
המחלה גורמת להיחלשות השרירים לאורך זמן, עד לפגיעה משמעותית בתפקוד הגופני המוביל בסופו של דבר למוות. אין סיבה אחת למחלה ואין תרופה ידועה. מדובר במחלה נדירה וחשוכת מרפא, המוכרת בארה”ב בשם מחלת לו גריג.
המחלה פוגעת בתאי העצב המוטוריים שבאמצעותם מפקח המוח על הפעלתם של מרבית השרירים הרצוניים בגוף. כידוע, השרירים בגוף זקוקים לגירוי קבוע של העצבים כדי לשמור על יכולתם לפעול. במהלך המחלה נפגעים בהדרגה השרירים האחראים להפעלת הגפיים, הבליעה, הדיבור והנשימה – בסדר שאינו קבוע.
עד היום לא נמצא הגורם למחלה הפוגעת באלפי אנשים מדי שנה, אולם צוות חוקרי רפואת ג’ונס הופקינס בארה”ב מאמין כי מצא את הגורם המדויק למחלה.
החוקרים הצביעו על האסטרוציטים, תאים במערכת העצבים המרכזית שתפקידם לשמור על סביבה קבועה ויציבה החיונית לתפקוד תאי העצב. אולם לעתים האסטרוציטים עלולים לעשות את ההפך ולפגוע בשרידות של תאי העצב מכיוון שהם מפעילים תגובה דלקתית שלא תמיד מיטיבה עם סביבתם. צוות המחקר מאמין כי אסטרוציטים מעורבים באופן פעיל במוות של נוירונים מוטוריים, שהם תאים במוח ובחוט השדרה המאפשרים לאנשים לנוע, לדבר, לבלוע ולנשום על ידי שליחת פקודות מהמוח לשרירים שמבצעים את הפונקציות הללו.
במחקר שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America
גילו החוקרים כי חלבון אסטרוציטי מסוים, connexin 43, פועל כנקבובית פתוחה בחולי ALS ושולח גורמים רעילים לעצבים האחראים על התנועה. תופעה זו בלטה במיוחד בחולים עם ALS שיש להם היסטוריה משפחתית של המחלה וכאלה שנדבקו במחלה באופן מקרי.
צוות המחקר הצליח גם לפתח תאי גזע מחולי ALS ולפתח אותם לאסטרוציטים. הם גילו שאסטרוציטים אלו גרמו למוות של עצב תנועה דרך תעלות חלבונים המספקים מסלול לתנועת מולקולות בין תאים..
פרופ’ אריאל רבל מנהל המחקר בקדימהסטם: ” מחקר זה, מציע עדויות הולכות וגדלות לכך שאסטרוציטים ממלאים תפקיד חשוב ב ALS. ממצאים אלו פותחים אפשרות להתערבות. לצד תרופות שיכולות לחסום את תעלות החלבון הללו כדי שלא יפגעו בעצבי התנועה, כמו תרופה שפותחה במקור לטיפול במיגרנה ואפילפסיה קיים טיפול שנועד להחליף לחלוטין את האסטרוציטים הפגועים במחלה.