בעקבות התקנות החדשות שנועדו למנוע מסוכני הביטוח מכירת כפל ביטוחים עולה שוב הסוגיה של ההפרדה בין השיווק לייעוץ האובייקטיבי.
המאמר נכתב ע”י דני טל, מנכ”ל פורשור מומחים בע”מ
בפרסומים חדשים מטעם הפיקוח על שוק ההון, הוראות “חדשות” הצפויות וצפויים להיכנס לתחולה בעוד כחודשיים , כוונת הוראות אלה למנוע מסוכני ביטוח וחברות ביטוח למכור תכנית ביטוח לאלה בציבור המובטחים שבבעלותם ביטוח דומה, המכירה תוכל להתבצע רק במידה והלקוח ביקש להפסיק את הביטוח הקודם או הצהיר בכתב, לאחר שהוסברה לו משמעות הכפילות שברצונו לשלם במודע עבור שתי תכניות ביטוח דומות ורק לאחר שקיבל הסבר בכתב על המשתמע מרכישת שני ביטוחים בכפל.
הוראות אלא נשמעות מוכרות? בהחלט , כבר לפני למעלה מעשור היו סוכני הביטוח מחויבים במסמך “שחלוף” שמשמעותו דומה , אז מה חדש בהוראות היום?
כנראה שבעקבות הנתונים שהוצגו בוועדת הכספים דיון בנושא ההפסדים הענקיים הנגרמים לציבור המבוטחים בישראל וחשיפת פרסום מחקר חדש, שתוצאותיו הראו כי אחוז משמעותי של למעלה מ 40% מציבור האזרחים בארץ קונים ביטוח מיותר או כפול ומשלמים סכומים חודשיים מהתקציב המשפחתי עבור תכניות ביטוחי בריאות, ביטוחי חיים, תאונות אישיות, סיעוד וכו’ שאינן נחוצות משלמים כפל תשלומים לתוכניות ביטוח בהן הגדל סכומי ביטוח , הכפלתם או תשלומי כפל שבכלל אינם מעניקים זכות לתגמולי ביטוח כפולים.
הפעם הוחלט שעל הסוכנים תחול חובה לבדוק עבור הלקוח באתר “הר הביטוח” האם ללקוח יש כבר תכניות ביטוח קיימות הדומות או בכפל לתכניות שהסוכן או חברת הביטוח עומדים להציע ללקוח.
עפ”י הוראות אלה אמור השימוש בממשק האון ליין בו מרוכזים מיידעים אודות הבטוחים של הציבור למנוע מהסוכנים “דחיפת” מוצרי ביטוח מיותרים אוב כפל לביטוח הקיים של המבוטח.
לצורך פעולה זו יצטרך הלקוח לתת הרשאה לסוכן או לחברת הביטוח לשימוש בפלטפורמה אינטרנטית זו – “הר הביטוח”.
מה שלא נלקח בחשבון הוא הפער הבלתי מגושר בין הידע של הסוכן וכישורי המכירה שלו לבין הידע וניתוח הצרכים שיכול הלקוח לבצע בעצמו ללא קבלת ייעוץ ביטוחי אובייקטיבי בכדי למנוע מהסוכן לשכנעו כי מדובר בתוספות או שיוניים המצדיקים רכישה נוספת, “הרחבת כיסויים” או ביטול תכנית אחת ובחירה בתוכנית דומה (ואולי אפילו נחותה) מהקיימת באמתחתו.
קחו לדוגמא אדם שברשותו תכנית ביטוח סיעודי מסוג “דואגים למחר” של חברת ביטוח מסוימת שהסוכן מעוניין למכור לו ביטוח נוסך או מחליף מטעמים הברורים לכל כלומר עמלות.
אותו סוכן יוכל להציג בפני הלקוח תעריפים של “אותה תכנית” , אפילו באותו שם, אך במהדורה חדשה יותר. מה הסיכוי של הלקוח להבין כי בתוכנית א’ הגדרת מקרה ביטוח המזכה אותו בתגמולי קצבה חודשים נוחים יותר ומחייבים רק אי-ביצוע 2 מתוך 6 “פעולות היום-יום” לעומת תכנית ב’ בה רק במידה והמבוטח אינו יכול לבצע 3 פעולות היום יום יהיה זכאי לקצבה.
לדוגמא: במידה ויהי נכה 100% + מרותק לכיסא גלגלים ומחובר לשקית למתן שתן , היה זכאי לקבל את סכום הביטוח החודשי לכל החיים כבר עתה ואילו בתכנית ב’ יאלץ “להמתין” לעיתים שנים רבות להידרדרות במצבו ורק אז לקבל תגמולי הביטוח המובטחים . ואולי לעולם לא.
גם הניסיון של ההוראות החדשות למנוע נזק ע”י מתן אפשרות ללקוח לבטל הרכישה החדשה בתוך חודשיים וחזרה ללא תנאי לתכנית הביטוח שהייתה בבעלותו ובוטלה, ללא תנאי , כלומר ללא חיתום רפואי מחודש, כנראה לא תהווה מענה הולם לניגוד האינטרסים המובנה בעיקר לאור העובדה כי מרגע שהלקוח הסכים וחתם על שינוי כלשהו בעקבות פגישת “ייעוץ” של סוכן, הסיכוי לרצונו לבדוק את נכונות החלטתו נמוכה והמציאות החדשה כולל הנזק שנעשה יהפוך במהירות לבלתי הפיך.
ההוראות החדשות קובעות עוד שמציע הביטוח החדש יוכל להחתים את המבוטח על ביטול פוליסה קיימת והחברה המבטחת בפוליסה הקיימת לא תוכל לדרוש או להתנות את הביטול במסמך נוסף כלשהו. בנוסף, המבוטח יוכל לבטל את הביטוח החדש שעשה בתוך 60 יום ויאסר על החברה החדשה לגבות תשלום בגין התקופה הזו (אם לא היו תביעות). כמו כן, הלקוח יוכל חזור לחברה “המקורית” בה היה מבוטח והיא תצטרך לקבל אותו ללא חיתום רפואי מחדש.
הסיכון הנוסף במתן רשות לסוכן לצפות בכל מוצרי הביטוח של הלקוח בניגוד למתן הרשות ליועץ בעל רישיון שאינו עוסק במכירת ביטוחים, הינו בכך שלסוכן יהיה מידע שישמש אותו ואפילו יעודד אותו להצעות נוספות ללקוח לרכישת מוצרי ביטוח נוספים ולעיתים בלתי דרושים או שלא הייתה בכוות הסוכן מלכתחילה להציעם וללקוח לא הייתה כוונה לרוכשם.
נראה כי כל הניסיונות הלול לפתור את בעיית ניגוד האינטרסים המובנה והטבעי בין סוכני הביטוח המכוונים לפרודוקציה מהם נגזר שכרם במקום אכיפת חוק פיקוח על שירותים פיננסיים מאז 2005 שאסר כלל על שימוש במילה “ייעוץ” על סוכני ביטוח והתירה רק לבעלי רישיון יועץ פנסיוני נועדו לכישלון כמו כל הניסיונות לפתרון על ידי אין ספור מסמכי הנמקה ו”טופסולגיה” המתישים הן את הסוכן והן את הלקוח שאינו קורא ולא מילה אחת בטפסים אלה.
כך ימשיכו כנראה להישפך מידי שנה מעל 3 מליארד שקלים של הציבור בגין ביטוחים מיותרים או כפולים בתחום ביטוחי החיים (כיסוי סכום אישי כספי במקרה מוות) המהווים מעל רבע מהכפילויות (28% ), עוד כ 22% מהכפילות הינם בגין תכניות ביטוח מסוג מוות מתאונה, נכות מתאונה וכו’ המוכרות לציבור יותר בשם “תאונות אישיות” . היקף דומה של כפילויות הינן בביטוחי מימון ניתוחים פרטיים הקיימים ביטוחי בריאות , היקף הכפילויות שהוצג בוועדת הכנסת שכונסה לפני מספר שבועות בנושא ביטוחים סיעודיים הינו כקרוב ל 15% ועוד כהנה וכהנה כפילויות בנושאי ביטוחים לקבלת חוות דעת מומחים, פיצוי מחלות קשות, בדיקות רפואיות , ביטוח תרופות “שאינן בסל” וכו’.
גם איסור מכירת הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים לאחרונה גרם להתנפלות המשווקים על ציבור העובדים בארגונים, ניצול חוסר הידע של הלקוחות והחתמה על תכניות ביטוחים סיעודיים נחותים.
אוסיף ואחשוד גם ברמת הידע הקיימת אצל חלק מסוכני הביטוח אפילו בנוגע לתכניות שהם משווקים מהטעם הפשוט שהוא הדרכתם ע”י חברת הביטוח ש”מלמדת” אותם תמיד שהתכנית ביטוח שלה הינה הטובה ביותר עבור כל הלקוחות. מעולם לא שמעתי על מקרה בו בחדרי ההדרכה של חברה א’ נאמר לסוכנים כי בנושא מסויים תכנית הביטוח העדיפה או המתאימה למגזר לקוחות מסויים קיימת בחברה ב’.
הנושא חשוב מכדי שנוכל להזניחו. הנזק ללקוח מתבטא לעיתים ברבבות או במאות אלפי שקלים לאורך שנות התשלום ובמקרה הגרוע חשיפת המשפחה לביטוח לא מתאים שיגרום לקטסטרופה כלכלית ואפילו קריסה בעת אירוע ביטוח.
כספים רבים שהיו יכולים במקום להיזרק לכיסם של הגופים הפיננסיים וסוכני הביטוח להיחסך עבור הציבור בחיסכון שייתן מענה לפנסיה בעידן של תוחלת חיים הולכת וגדלה.
האם לא הגיע הזמן ששומרי הסף יתחילו לאכוף חוקים בני למעלה מ 13 שנה שנועדו לאפשר ייעוץ אובייקטיבי בלתי מוטה. האין זו חובתם?
ואולי הגיע הזמן להבין שבכדי ליצור שדרוג פיננסי ממשי ומצב מיגוני תקין ובטוח לכל האזרחים, למנוע הצורך בהגדלת מיסוי לשם תקצוב הביטוח הלאומי יש לשקול הגנה על הציבור בצורת חובה לקבלת ייעוץ פנסיוני ביטוחי שיינתן ע”י תאגידי ייעוץ פנסיוני שאינם עוסקים במכירת ביטוחים ולא מקבלים עמלות מגופים ביטויים ופיננסיים בתעריף שווה לכל נפש ובאפשרות מימון הייעוץ מכספי חיסכון פנסיוני של הלקוח ללא אירוע מס.