מערכת 'מדינט'הכנס המרכזי לבריאות וסביבה נערך בבנייני האומה בירושלים ובמהלכו הוצג דוח בריאות וסביבה לשנת 2017 – המקיף בתחומו בישראל – שבוחן את קצב התקדמות הידע והרגולציה בנושאי בריאות וסביבה ביחס לדו”ח האחרון שיצא בנושא זה בשנת 2014.
הדוח, המשותף לקרן לבריאות וסביבה ולמשרד הבריאות, סוקר 40 תחומים שונים המחולקים ל- 14 קטגוריות המהווים את פרקי הדוח: איכות האוויר, איכות אוויר הפנים, עשן טבק סביבתי, גורמים כימיים במי שתייה, קולחים, חומרי הדברה, מזהמי מזון כימיים, כימיקלים במוצרי צריכה, ניטור ביולוגי, קרינה בלתי מייננת, שינויי אקלים, תכנון, אוכלוסיות רגישות, מדדים ומגמות. בנוסף, מציין הדוח שורה של צעדי מדיניות נדרשים שיש לבצע בכל אחד מפרקי הדוח.
ממצאים מרכזיים: ב-13 מתוך 40 התחומים שנבדקו ביחס לשנת 2014, נמצא כי חלה התקדמות מועטה או שלא חלה התקדמות כלל. ב-12 תחומים חלה התקדמות משמעותית, ובשאר – התקדמות מסוימת.
במהלך הכנס דנו שורה של בכירים מהארץ ומהעולם בהשפעות גורמים סביבתיים על הבריאות של התושבים בישראל.
ד”ר רות אסטרין, מנהלת הקרן לבריאות וסביבה: “בשנים האחרונות היקף הסכנות לבריאות הציבור מחשיפה לכימיקלים ומזהמים סביבתיים גדל בכל העולם, וגם בישראל. לאורך 3 השנים שעברו מאז פרסום הדוח האחרון שלנו בנושא, אנחנו רואים תחומים שבהם יש שיפור ומאמצים מצד גופי הממשלה – ובעיקר משרד הבריאות – להתמודד עם האתגרים, לדוגמא הטיפול בסכנות הקרינה הבלתי מייננת, או ההתמודדות עם זיהום האוויר.
מצד שני, אנחנו רואים תחומים בהם לא ראינו מספיק התקדמות, והציבור עדיין נמצא בסיכון משמעותי – למשל בהיקף הכימיקלים המסוכנים במוצרי צריכה שיש בכל בית בישראל, או בהיקפי הסיכונים בריאותיים המתרבים סביב פרויקטי מגורים, דוגמת תחנות דלק ושדות חקלאיים מרובי חומרי הדברה.
בשנים הקרובות היקף האתגרים שהממשלה והאזרחים צפויים להתמודד איתם בהיבטים האלה צפוי רק ללכת ולהתרחב, ובהתאם – כל גופי הממשלה הרלוונטיים צריכים לשים דגש מקצועי רחב בהרבה על שיפור מערכי הניטור, איסוף הידע וקבלת ההחלטות עבור הגנה על בריאות הציבור“
ד”ר לינדה בירנבאום, מנהלת המכון האמריקני לבריאות וסביבה: “בתחומים רבים הושגה בישראל התקדמות מרשימה מאז 2014, אם כי רוב ההמלצות הספציפיות שנכללו בדוח הקודם – עדיין רלוונטיות. התפתחות מרשימה במיוחד היא המחויבות הממשלתית הגוברת, החוצה משרדי ממשלה שונים, לעבוד בשיתוף פעולה לקידום נושאי בריאות וסביבה, דוגמת פיתוח תוכנית לאומית לבריאות וסביבה.
מנגד, הבנת העלויות הכלכליות של השלכות בריאותיות עקב חשיפה למזהמים סביבתיים היא הכרח. מחקרים שנעשו, הן באיחוד האירופי והן בארצות הברית, הראו בבירור את התועלת הכלכלית הגדולה של הפחתת זיהום האוויר, ומנגד – את עלויות הבריאות העצומות עקב חשיפה למתכות כגון עופרת, לחומרי הדברה כגון כלורפיריפוס, ולמשבשי המערכת האנדוקרינית דוגמת ביספנול Aופתלאטים. יש לקדם תחום זה של כלכלת בריאות וסביבה בישראל, כמו גם בשאר העולם המפותח.
חלק גדול מתשומת הלב בנושא זיהום אוויר בישראל ממשיך להיות מופנה לזיהום אוויר החוץ. זיהום האוויר מוסיף להיות גבוה מהרצוי, אולם עדיין מייחדים תשומת לב מעטה מדי לזיהום אוויר הפנים. הדבר בעייתי מכיוון שמרבית בני האדם, גם בישראל, מבלים את רוב שעות הערות שלהם, וכן את שעות השינה, בתוך מבנים. הבעיה חמורה עוד יותר כאשר מדובר בקשישים, בשל היותם אוכלוסייה רגישה במיוחד. רמות זיהום אוויר הפנים גבוהות מאלו של אוויר החוץ, ויש עוד מזהמים שיש להתחשב בהם, כגון רדון, חומרים נדיפים ממוצרי ניקיון ביתיים וממוצרים לטיפוח אישי וכן מזהמים המשתחררים לאבק ועלולים להוביל לחשיפה נשימתית, דרך העור ודרך הפה.”