הדור הבא של טיפולי כימותרפיה בטוחים לשימוש

חוקרי האוני’ העברית פיצחו את המנגנון של תרופה חדשה נגד סרטן שמראה יותר פעילות אנטי-סרטנית וללא סימני רעילות 

מחקר פרה-קליני בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית, פרופ’ עידית תשובה וד”ר יובל טבח, פותח דלת לכימותרפיות מודרניות המבוססות על מולקולות המכילות מרכז מתכתי מסוג טיטניום הפועלות במנגנון ייחודי ואפקטיבי

כימותרפיה מהווה קו ראשון של טיפול תרופתי ואגרסיבי, שהורג בצורה רחבה ויעילה תאי סרטן מסוגים שונים. החיסרון העיקרי של כימותרפיה היא פגיעה מסוימת גם בתאים רגילים, ומכאן נובעות תופעות הלוואי הקשות של התרופה. תופעות הלוואי יכולות לאורך זמן לגרום לנזק לחולה ומהוות את הגורם המרכזי שמונע את המשך הטיפול הכימותרפי היעיל. זיהוי תרופה בעלת פעילות אנטי-סרטנית רחבה מצד אחד ורעילות מינימלית לתאים הנורמליים בגוף החולה היא המטרה האולטימטיבית.

כיום, מעל לחמישים אחוז מחולי הסרטן בעולם מקבלים כימותרפיות המבוססות על פלטינה, שהינה בעלת תופעות לוואי קשות. פרופ’ עידית תשובה מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית מפתחת בשנים האחרונות מולקולות חדשניות לטיפול סרטני, המבוססות על אטום הטיטניום. טיטניום הנה מתכת ידידותית יותר לגוף האדם ומיושמת היום במגוון מוצרים יומיומיים, החל מאקמולי לילדים ועד לשתלים אורטופדים. השימוש בטיטניום הפך לפופולרי בשל היותה מתכת שאינה רעילה למערכות הביולוגיות, ומצד שני מעניקה חוזק מכני.

“הטיטניום אינה מתכת רעילה ולמרות זאת היא הורגת כנראה תאי סרטן באופן ספציפי. לכן, יהיו לה פחות תופעות לוואי מאשר לתרופות הקיימות. אולם התרכובות שפותחו עד היום לא היו מספיק יציבות, ולכן גם לא היו יעילות”, סיפרה בעבר פרופ’ תשובה על מחקריה סביב הנושא. במסגרת מחקרה פתחה פרופ’ תשובה תרופה פוטנציאלית ומבטיחה המבוססת על טיטניום הנמצאת במחקר פרה-קליני (שנרשמה זה מכבר כפטנט בארה”ב).

במחקר חדש שערכה פרופ’ תשובה יחד עם ד”ר יובל טבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ומפורסם בכתב העת iscience מבית המגזין המדעי הנחשב cell, הוסבר מנגנון הפעולה של תרופה זו.

במחקר גנומי שערך כשש שנים נחקר לעומק מנגנון הפעולה של התרופה החדשה, כשהממצאים היוו עבורם אבן דרך בהבנת הפעילות האנטי-סרטנית. החוקרים גילו שתרופה זו עובדת דרך פגיעה במנגנון חשוב שנמצא ברוב התאים ונקרא ‘הרשת האנדופלזמתית’ (Endoplasmic Reticulum).

הרשת האנדופלזמתית חשובה בבקרת האיכות על קיפול, עיבוד ומודיפקציה של החלבונים בתא וכן היא פעילה גם בסינתזה של שומנים ופירוק רעליים. למעשה, התאים הסרטנים שעברו שינויים גנטיים רבים רגישים יותר למניפולציות על הרשת האנדופלזמתית, והתרופה החדשה יודעת לנצל זאת. מסקנה חשובה נוספת שעולה מן המאמר היא שמנגנון הפעילות של התרופה מבוססת הטיטניום שונה מזה של תרכובות הפלטינה ואינו עובד על ידי קישור ל-DNA, וכן שהמנגנון מאפשר טווח טיפול רחב יותר ושילובים חדשים עם תרופות הפועלות במנגנונים אחרים.

למרות שהדרך לאישור התרופה החדשה עוד ארוך, הבנת מנגנון הפעולה שלה מהווה צעד משמעותי לקראת מעבר התרופה לניסויי קליניים בבני אדם. ראוי לציין כי הממצאים החדשים שהתגלו הם פרי שילוב עבודות מחקר של חוקרים מתחומים שונים. הכימאים בעבודה זו פתחו את המולקולה, אפיינו אותה ואת פעילותה האנטי-סרטנית, אנשי הגנומיקה והביג-דאטה אפיינו את השינויים הגנטיים בתאים שנחשפו לתרופה והניבו את המידע המנגנוני, והביולוגים איששו את הממצאים במדידות ביולוגיות ישירות.

ד”ר טבח מסכם: “מחקר מולטי-דיסצפלנרי זה הצליח לחשוף מנגנון בעל חשיבות פוטנציאלית רבה בפיתוח תרופות כימותרפיות חדשות מבוססות טיטניום. בנוסף, התגלית הזאת מהווה צעד משמעותי לקראת אפליקציה של קומפלקסי טיטניום בקליניקות”.

במחקר השתתפו, בין היתר, גם ד”ר מאיה מילר ושתי סטודנטיות לרפואה ולמחקר מאיה בראון ואנה מלול.