הפרעות קשב וריכוז הן תופעה רווחת, כ-7% עד 10% מהילדים ובני הנוער סובלים מהפרעת קשב וריכוז, אך רבים מהם אינם מאובחנים, וללא טיפול מתאים הם עלולים לסבול כל חייהם, גם בגיל מתבגר.
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות המוכרת כ-ADHD היא הפרעה נוירו-התפתחותית בעלת תסמינים מוכרים כמו קשיי קשב, קשיי ריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות. מקובל להשתמש בשני מושגים הגורמים ללא מעט בלבול אצל ההורים, לכן חשוב להבין את ההבדלים בין ADD ל-ADHD.
ההבדל העיקרי בין שני המושגים
באופן כללי נהוג להשתמש במושג ADD (Attention Deficit Disorder) כהפרעת קשב וריכוז, ההפרעה מאופיינת בעיקר בקשיי קשב ובתסמינים כגון זיכרון עבודה לקוי, דעת המוסחת בקלות, חוסר ריכוז, תפקודים ניהוליים לקויים ועוד. ADD נפוצה בעיקר אצל ילדות, נערות ונשים.
חשוב לציין כי ADD אינה כוללת את תסמיני פעלתנות היתר, וזהו ההבדל העיקרי והמשמעותי ביותר בין ADD ל-ADHD. במושג ADHD, ראשי תיבות של (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) נהוג להשתמש כדי לציין הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, ואחד התסמינים של ההפרעה הנפוצה הוא פעלתנות יתר. ניתן לראות ילדים או מבוגרים המאובחנים כבעלי ADHD מתנועעים ללא הפסקה, מתקשים לשבת במקומם בשלווה ובלי לזוז, מלאי אנרגיה, ולרוב הם מתקשים להמתין בסבלנות לתור שלהם.
משתמשים בעיקר במונח ADHD
השימוש במונח ADD היה נפוץ בעיקר בעבר הלא רחוק, כיום רוב האנשים משתמשים במושג ADHD. המונחADD הפך למיושן בשנים האחרונות ואנשי המקצוע משתמשים כיום במונח ADHD שמייצג את ההפרעה ותתי הסוגים הכלולים בה. המומחים כיום מבחינים בין 3 תתי סוגים של הפרעת ADHD:
- הפרעת חוסר קשב
- הפרעת היפראקטיביות ואימפולסיביות
- הפרעה משולבת
את הטיפול יתאימו לילד או למבוגר רק לאחר אבחון מקצועי, יש מגוון שיטות טיפול, לא רק ריטלין או תרופה כימית דומה אחרת.
אבחון הפרעת קשב מבוסס על קריטריונים ברורים כגון:
- קושי לשמור על קשב לאורך זמן, למשל במשחק או במטלות בלימודים או בעבודה.
- חוסר תשומת לב לפרטים.
- קושי ביישום הוראות בעת ביצוע מטלה מסוימת בלימודים או בעבודה.
- קשיי ארגון.
- הילד נראה חולמני ואינו מקשיב כאשר מדברים אליו.
- הסחת דעת בקלות בגלל גורמים חיצוניים שונים.
כדי לאבחן הפרעת קשב עם היפראקטיביות צריכים להופיע קריטריונים נוספים, כדוגמת תנועה בלתי פוסקת, דיבור ללא הפסקה, קושי ליהנות מפעילויות פנאי יחסית פשוטות, מתן תשובות לפני סוף השאלה וללא מחשבה מקדימה, התנהגות אימפולסיבית המפריעה לאחרים ועוד.
ראוי לציין כי הנתונים מראים שכשליש מבעלי הפרעת קשב וריכוז ADHD לוקים בעיקר בהפרעת קשב ללא התנהגות היפראקטיבית וללא פעלתנות יתר. לכן, בעת אבחון הילד או המבוגר בודקים את כל התסמינים, באמצעות מבחנים כמו טובה, אך גם באמצעות תשאול, אבחון פסיכולוגי ומידע המגיע מהצוות החינוכי בבית הספר. בהתאם לאבחון המדויק אפשר להתאים טיפול נכון הכולל תמיכה נפשית, ללא צורך במתן ריטלין או תרופה אחרת.