הריון ולידה מהווים תחומים משמעותיים וחשובים בחיים ובדרך כלל גם תחומים משמחים במיוחד. אך יש מקרים בהם בשל רשלנות וטעויות רפואיות השמחה הופכת לעצב ואז יש צורך בתביעה. קבלו את כל הפרטים שחשוב שתדעו.
רקע על פסקי דין הקשורים בהריון ולידה
היריון הינו תיאור תהליך שבו האשה נושאת ברחמה צאצא אחד או יותר, הקרוי עובר. העובר מתפתח עד לשלב בו הוא מסוגל לחיות מחוץ לרחם. ומסתיים בלידה כאשר מדובר בהריון תקין אך לעיתים ההריון מסתיים בתוצאות טרגיות והילד לא נולד בריא.
בחלק מהמקרים מדובר בחשדות לרשלנות בשלב האבחון או בשלב הלידה ע”י מישהו מהצוות הרפואי ובמקרים שכאלו יש לבחון האם ניתן להגיש תביעת נזיקין ולהזדקק לשירותים של עורך דין נזיקין כלומר עורך דין רשלנות רפואית.
פסקי דין הולדה בעוולה
תחום נוסף הקשור לרשלנויות בהריון ולידה נוגע לנושא המוגדר כ”לידה בעוולה”. המדובר במקרים בהם ההורים לילד שלא נולד בריא תובעים את בית החולים או הרופא שטיפל בהם על כך שבשל רשלנותו הם לא הפילו עובר שנולד עם מומים. גם היילוד עצמו מהווה חלק מהתהליך והתביעה על חיים בעוולה. בחלק מהמקרים המדובר גם בתביעות שהוגשו על הרקע בו הרופאים במהלך הלידה לא המליצו להורים לבצע בדיקות מקיפות יותר ואז נשאלה השאלה האם מדובר גם כאן בהתרשלות.
נושא ההולדה בעוולה הוכר במערכת המשפט ישראלית בשנות ה80 כאשר בתחילה הנושא שילב בין תביעות על חיים בעוולה לבין אלו של הולדה בעוולה.
ועדת מומחים בראשות השופט אליהו מצא קבעה ב2012 כי יש לבטל את ההכרה בעילת “חיים בעוולה ובמקום זאת להקים מנגנון ישראלי שיאפשר פיצוי ויפעל במקרי נכות של למעלה מ-20%.
בית המשפט בראשותו של השופט ריבלין נתן תוקף של פסק דין למסקנות הוועדה. בפסק דין הולדה בעוולה מפורסם שענה לשם ”ליאור המר” ביטל בית המשפט העליון את עילת ה”חיים בעוולה” ובמקביל הרחיב את עילת התביעה של ההורים מכוח “הולדה בעוולה”.
הדבר למעשה מאפשר להורים לתבוע פיצוי שיכסה את הוצאות גידולו ומלוא צרכיו של הילוד גם לאחר בגירותו ולמשך כל תוחלת חייו המוערכת.
התיישנות בתביעות הולדה בעוולה
אחד הנושאים המרכזיים עליהם היו מחלוקות בפסדי דין בנושא הולדה בעוולה היו תום תקופת ההתיישנות. כלומר כמה שנים לאחר הפגיעה עוד יכולים בני המשפחה להגיש תביעת נזיקין.
מכיוון שההורים של הפעוט הם אלו שמגישים את התביעה והם יודעים על המומים בדרך כלל בסמוך ללידה עצמה ההתיישנות הינה בת שבע שנים זאת בניגוד לתביעות בנושא חיים בעוולה בהם גם הילד עצמו יכול להצטרף לתביעה או להגישה ואז מועד ההתיישנות מתחיל רק לאחר שבע שנים מהיום בו הגיע הילד לבגרות.
בפסקי דין נוספים בתחום ההולדה בעוולה הציגו כללים חריגים של בית המשפט בהם גם לאחר תום תקופת ההתיישנות עדיין ניתן להגיש תביעות והדבר מצריך התייעצות עם עורכי דין המתמחים בתחום הרשלנות הרפואית.