הצעת החוק מציגה מתווה כולל לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ולהפרדתה מהרפואה הפרטית, כמו כן, מוצעים מקורות המימון לשינויים האמורים. ההצעה נועדה להשלים את הרפורמה שהחלה בחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בדיוק לפני 20 שנה – שהבטיחה טיפול רפואי ציבורי ושוויוני לכל תושבי ישראל.
ח”כ דב חנין, יו”ר השדולה לבריאות ציבורית בכנסת אמר: “מצב החירום בבתי החולים איננו מקרי. הוא תוצאת שנים של ייבוש תקציבי פושע של מערכת הבריאות הציבורית. ממערכת בריאות ציבורית להתגאות בה, התדרדרנו בתוך כמה שנים למקום מחפיר שאינו מכבד את זכות האזרחים לבריאות. הכנסת חייבת להציב עכשיו חלופה להמשך הידרדרות מערכת הבריאות הציבורית. הצעת החוק מציעה פתרונות פשוטים צודקים ויעילים. העלאה מזערית של מס הבריאות והחזרת המס המקביל על המעסיקים תאפשר עדכון הולם של תקציב הבריאות וסל התרופות, וויתור או ביטול הביטוחים המשלימים והעלויות הגדולות שלהם לציבור, ביטול ההשתתפות העצמית לקשישים ולחולים כרוניים, הכללת טיפולי השיניים והביטוחים הסיעודיים בסל הבריאות, ואפשרות של קיצור תורים ובחירת רופאים בתוך המערכת הציבורית”.
הצעת החוק מציגה תפיסת עולם חדשה, שלפיה אין תחליף למערכת הבריאות הציבורית, וזו אינה יכולה להתקיים בסתירה פנימית כה קשה – מצד אחד, להתייחס לחולה כאל אדם חולה, ומצד שני, לשווק לו שירותים משופרים ומועדפים בתמורה לתשלום. הדרך היחידה להגן ולחזק את הרפואה הציבורית היא להפרידה מהפרטית, תוך שיפורה ושיפור תדמיתה כך שתוצב כראויה לאמון המבוטח/ת בתמורה למיסים שהוא משלם. היא חייבת להתבסס על תור הוגן ועל קדימות רפואית מעל הכל, ללא כל כוונת רווח, או במילות שבועת הרופא המיוחסת לרמב”ם – להסתכל על האדם באשר הוא אדם, ללא הבדל בין עשיר לעני.
מה כוללת הצעת החוק? ראשית: היא מתקנת את שחיקת התקציב ממנה סובלות הקופות ומחזירה אותן אל תכליתן המקורית כגוף ציבורי שאיננו עוסק ברפואה לשם רווח. מצד האשפוז, היא עוקרת את כל גילויי הרפואה הפרטית בבתי החולים הציבוריים. במקביל, היא מחדשת את אמון הציבור במערכת על ידי קיצור תורים והענקת אפשרות לבחור רופא ללא כל מעורבות של כסף או ביטוח פרטי. לבסוף, היא מרחיבה את רשת הביטחון הבריאותית ומחילה אותה על תחומי בריאות שנותרו בשוק הפרטי כמו שיניים ואשפוז סיעודי. כמו כן ההצעה מוסיפה לסל הבריאות טיפולים חיוניים שהיום נמצאים בביטוחים המשלימים, ולמעשה מבטלת את הצורך ברכישת ביטוח משלים. מהלך זה הופך את כל שרותי הבריאות החיוניים לנגישים לכל שכבות האוכלוסייה ולא רק לאלה שיכולים לשלם עבורם.
מקורות מימון: ההצעה לוקחת בחשבון גם את מצוקות קופות החולים ובתי החולים ומציעה כאמצעי מימון להעלות את מס הבריאות ב 1% ולחדש את השתתפות המעסיקים במימון בריאות העובדים בשיעור של 2% משכר העובד. שני האחרונים יציבו את ישראל בקו אחד עם מדינות OECD אחרות בהן יש מערכת בריאות ציבורית.
בגיבוש הצעת החוק היו שותפים עמותת רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ומרכז אדוה. הפתרונות המובאים בהצעת החוק נתמכים על ידי חלקים רחבים בציבור, כלכלנים חברתיים ומומחים במדיניות בריאות.