מערכת 'מדינט'בשנת 1948 התגלתה במהלך ניתוח שעבר אלברט איינשטיין, מפרצת בטנית באבי העורקים .כלומר, התרחבות מעין בלון באבי העורקים בשל החלשות דופן העורק שנבע אצלו בשל העישון הכבד. הסכנה במפרצת כזו היא גדילת ה”בלון” עד לקריעת אבי העורקים, מה שיוביל לדימום מסיבי ומוות מהיר.
בתקופה זו הטיפול המקובל היה עיטוף המפרצת במעטפת צלולוז המגנה מפני התרחבותה. אולם טיפול זה לא היה טוב דיו, כיוון שכמה שנים לאחר מכן, באפריל 1955הובהל איינשטיין לבית החולים בעקבות פקיעת המפרצת ונפטר כתוצאה מדימום פנימי כתוצאה מקריעת המפרצת.אך לעומת הזמר המנוח אריק איינשטיין מצבו היה עדיין טוב יותר, כיוון שאיתור מוקדם של המפרצת העניק לו עוד כמה שנות חיים. 65 שנה מאוחר יותר לא אותרה המפרצת ממנה סבל אריק איינשטיין, וב- 26 בנובמבר, היום לפני 8 שנים, הובהל לבית חולים בשל דימום מסיבי שהביא בסופו של דבר לפטירתו.
מהי מפרצת תוך בטנית?
אבי העורקים הוא העורק הגדול ביותר בגוף האדם המוביל דם מהלב אל שאר חלקי הגוף. כאשר דופן אבי העורקים נחלש עלולה להיווצר בחלק מסוים לאורכו התרחבות פתולוגית (כמעין בלון) והדופן נעשה דקה. באם המפרצת לא מטופלת עלול להיווצר קרע, שבתורו מביא לדימום פנימי מאסיבי מסכן חיים הדורש טיפול רפואי דחוף.
מפרצת כזו עלולה להיווצר כתוצאה מטרשת עורקים, יתר לחץ דם, טראומה, זיהומים ,דלקות, עישון וגיל מבוגר. השתלת סטנט שיתמוך בדופן החלש בניתוח זעיר פולשני הואהפתרון הטוב ביותר לטיפול במפרצת המוצע כיום.
פטנט שכZה
בתחילת שנות ה-80 החל מדען מברית המועצות בשםניקולאי וולודוס לחפש עיצוב שתל כלי דם עם יכולת התרחבות עצמית וקיבוע עצמי בתוך חלל כלי הדם כחלק מעבודת הדוקטורט שלו.
יחד עם צוות מדענים ממכון המחקר חרקוב לכירורגיה כללית ולרפואה דחופה בנה דגם צינור מתכתי שמסגרתו בצורת האות Z. הדגם כלל גם מעטפת סינטטית שיוצרה בליננגרד ע”י חברת “סבר”. לצוות נדרשה שנה שלימה לשפר את הדגם ובשנת 1984, ניקולאי וולודוס החל לבצע מחקרים ניסיוניים על בעלי חיים באמצעות הציוד הכירורגי החדשני שלו. בהמשך השנה הגיש לסוכנות הפטנטים של ברית המועצות את התיעוד הנדרש בנוגע לשימוש בהמצאה שלו.
במקביל באותה שנה חברת גיאנטורקו הגישה בקשה דומה לפטנט בארצות הברית.
למרבה הצער, לפטנט של ברית המועצות להמצאה לא היה תוקף בינלאומי באותה תקופה, בעוד ש- גיאנטורקו קיבל הסמכה בינלאומית מלאה. כך הפך התומכן של גיאנטורקו מוכר בעולם מוקדם יותר מאשר זה של ניקולאי וולודוס.
אולם הטכנולוגיה שלו קיבלה הוקרה על פריצת הדרך בטיפול בשל מאמר שפרסם ב1985 בגיליון מדעי רפואי. ב-1988 בוצעה לראשונה השתלת סטנט מוצלחת לתיקון מפרצת של אבי העורקים בבית החזה באמצעות גישה דרך עורק המפשעה. בהמשך בוצעו השתלות נוספות ומוצלחות שהוצגו על ידי ניקולאי וולדוס בקונגרסים בינלאומיים.
ההישגיו של נקוליי וולודוס ועמיתיו המהנדסים תרמו רבות להתפתחות תחום הצנתורים ובפרט בטיפול במפרצות באבי העורקים
כיום השתלת הסטנט הינה פעולה שמבוצעות למאות מטופלים בשנה במדינת ישראל ומצילה את חיים של לא מעט חולים מדי חודש.
הכותבים: ד”ר זלמן יצחקוב, מנהל מערך הדימות במרכז הרפואי ע”ש אדית וולפסון. רדיולוג פולשני באסותא רמת החייל. ד”ר איתן הלדנברג הינו מנהל המחלקה לכירורגיית כלי דם, המרכז הרפואי הלל יפה.