ניתוח להסרת גידול בשד מתבצע לאחר שאותר ממצא ממאיר בבדיקת ביופסיה ויש צורך להסירו כדי למנוע את התפשטות הגידול לאיברים נוספים. הסרת גידול בשד מתרחשת על פי גודל הממצא. בהתאם לפרמטרים נוספים, ייקבע האם נדרש ניתוח חלקי, בו ייכרת רק אזור הגוש או ניתוח מלא המסיר את השד כולו.
אחת לשמונה נשים תעבור ניתוח כריתת שד
על פי הסטטיסטיקה העגומה בישראל, אחת לשמונה נשים תחלה בסרטן השד. כידוע, הסרטן לסוגיו נחשב לאחת המחלות הקטלניות וחשוכות המרפא בעלות אחוז התמותה הגדול בעולם והסיכויים להחלמה ממנו תלויים באינספור משתנים קריטיים, לרבות השלב בו נמצא הגידול והתלות בהתפתחות שלוחות או גרורות לאזורים אחרים. מסיבה זו, ממצאים ממאירים שהתפתחו בשד, זקוקים לטיפול שיקטע במהירות את התפתחות המחלה. הודות לרפואה המתקדמת בעולם המערבי, הרופאים מסוגלים כיום לבצע את הניתוח גם בצורה חלקית, כדי לאפשר את שחזור השד בהמשך.
האם הסרה חלקית עדיפה על מלאה?
על פי מחקרים רבים שבוצעו לסרטן השד, אין יתרון רפואי לאשה ששדיה נכרתו בשלמותם לעומת אשה שעברה כריתה חלקית בלבד. ההחלטה על הסרת גידול בשד באופן מלא או חלקי, נקבעת על כאמור לפי מאפיינים מסוימים כמו מידת החדירה של הגידול אל רקמות השד, האם מעורבים חלקי גוף נוספים, טיב הרקמה, גודל השד וגם העדפתה האישית של כל אישה.
ועם זאת חשוב לציין, שקיימים מקרים בהם האישה לא תוכל לבחור האם לעבור כריתה חלקית או מלאה. במקרים אלו מעורבים לרוב מספר מוקדים שהתפשטו בשד, או התפתחות נדירה של המחלה, הקרויה גם “סרטן שד דלקתי”. גם גידול גדול בשלב מחלה מתקדם איננו מתאים לכריתה חלקית. במקרה שבו האישה היא בעלת נטייה גנטית לתחלואת סרטן השד, קיים סיכוי שהמחלה תשוב לתקוף ולכן נוהגים לבצע כריתת שד מלאה.
כיצד מתכוננים לניתוח הסרת גידול בשד?
כאשר מאותר גידול שמצריך ניתוח, הרופא מפנה את המטופלת לסדרת בדיקות שיקבעו את אופי ההליך המתאים: ספירת דם, תפקודי קרישה, צילום חזה, ביופסיית שד, בדיקת CT ועוד. בנוסף, המטופלת תצטייד בהוראות מתאימות מהרופא לימים שלפני מועד הניתוח, כמו הפסקת נטילת תרופות או הימנעות מצריכת אלכוהול וצום של מספר שעות.
מהלך הניתוח
הניתוח מבוצע בהרדמה כללית. תחילה מחטאים את אזור בית החזה ולאחר מכן מבצעים חתך במקום שבו נמצא קצה הגוש. הרופא ישלוף את הגוש מתוך רקמת השד יחד עם שוליים בריאים שעוטפים את הרקמה. את השוליים הנקיים שולחים לבדיקה מיקרוסקופית במעבדה, על מנת לבדוק אם לא אותרו תאי גידול נוספים. אם תשובת המעבדה תהיה שלילית (כלומר – אין תאים סרטניים ברקמה), הניתוח יסתיים בתפירה של רקמת השד התקינה. אם תשובת המעבדה תהיה חיובית (כלומר – קיימים תאים סרטניים ברקמה), המנתח יצטרך להרחיב את החתך ולהוציא רקמה נוספת, אותה ישלח לבדיקה מיקרוסקופית.
לסיכום
ניתוחים להסרת גידולים בשד נחשבים כיום לפעולה רפואית שכיחה, המבוצעת מתוך ידע רב ובשימוש במכשור מתקדם ביותר ולמרות התחושות הקשות שעשויות להתעורר בעקבות הכריתה, מדובר בפעולה חיונית ומצילת חיים.