מערכת 'מדינט'הנתון שגובש בעבר, הוצג על רקע הצהרת יו”ר ועדת המדע, ח”כ אורי מקלב כי בכוונתו להניח את הצעת החוק בנושא על שולחן וועדת השרים לחקיקה בחודש הקרוב. ראש המכון לרפואה משפטית הציג מאגר דומה המשמש לאיתור נעדרים והציע להקים את המאגר תחת חסות המכון.
ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה ישיבת מעקב בנושא ‘הקמת מאגר גנטי – כמענה לבעיית “ילדי תימן” האבודים’, לציון יום פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן הנעדרים.
יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב פתח את הדיון: “אנחנו נחשפים לאחרונה להרבה מידע בנושא ועולה ממד ברור של דברים קשים שאירעו. אנחנו מעוניינים להבהיר את העניין כמה שיותר, לאחד משפחות ככל שניתן ולגלות את האמת. אנחנו יודעים שמאגר גנטי יכול להיות כוח עזר במשימה החשובה לנו כחברה וככנסת. הנחנו הצעת חוק בנושא ואני מקווה שבחודש הקרוב היא תונח על שולחן ועדת השרים, בתקווה שיאשרו אותה”.
ח”כ יעל גרמן: “אני מודעת לכך שבנוגע לאנשים שנותנים תרומת זרע ובכל הנושא של פונדקאות יש חששות של נישואים במשפחה וכדומה. מאגר גנטי וולונטרי על פי נוסח החוק זו הדרך הנכונה. אני נותנת את ברכתי”.
ח”כ נורית קורן: “אנחנו רואים שחשיפת הפרוטוקולים מביאה אותנו למקום אחר ועל רקע זה חשוב שהקמת המאגר תצא לפועל. הקמתי מאגר חיצוני וולונטרי ומצאנו 22 מאומצים. יש אנשים שמתגוררים בחו”ל, יש לזה משמעויות גדולות”.
ראש אבות בתי דין י-ם בדימוס, אברהם צבי שינפלד: “בהצעת החוק הנוכחית לא יכולות לעלות שאלות של פסולי חיתון כך שאין בעיה מבחינת ההלכה. יותר מכך, ההלכה רואה חשיבות גדולה מאוד בקביעת שייכותו ויחוסו של אדם”.
נציגת משרד המשפטים, עו”ד ליאת יעקובוביץ התנגדה להצגת סעיפי החוק המוצע במסגרת הדיון: “לא נוכל להתייחס להצעת החוק על שלל סעיפיה כי הדיון לא עוסק בהצעה. אפשר לדון ברעיון בכללותו אבל לרדת לסעיפים נכון יהיה רק אחרי שהמשרדים ירדו לעומק החוק ויגבשו עמדה”.
יו”ר הוועדה השיב על הדברים: “אני יכול לקחת הצעת חוק ולדון בתוכנה, זו לא הכנה לקריאה טרומית או ראשונה. אף אחד לא מנסה לעקוף פה תהליכים, אנחנו יכולים לדון כיצד להעלות את ההצעה וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות ולשמוע את האנשים הקשורים בדבר”.
עו”ד מאיר בורדר, משרד הבריאות: “המשרד מברך על המהלך ומברך כל כך שיהיה במסגרת חקיקה פרטנית וייצא מחוק מידע גנטי שקיים כיום ומאוד מגביל. לצד כך יש לדון בשאלה האם כדאי שהמאגר יהיה בסמכות שר הבריאות או משרד הבריאות או בכלל משרד ממשלתי נוכח חוסר האמון בממשל סביב הנושא הזה. שאלה משמעותית נוספת אלו התקציבים – מדובר בתקציב מאוד מאוד משמעותי, מצאתי במשרד הערכה משנת 2000, לפיה רק הקמה של מאגר כזה תעלה 4 וחצי מיליון שקל ומעבר לכך עלות של אלפי שקלים לכל בדיקה”.
ח”כ אורי מקלב: המדינה תממן את העלויות. מי שגרם למצב צריך לשאת בכך”.
אורנה הירשפלד, עו”ס ראשית לחוק האימוץ, משרד הרווחה: “יש לפעול בדרך הקבועה בחוק לעניין פתיחת תיקי אימוץ. הגענו להסכמה שנפעל בהרבה פתיחות ורצון לעזור אך לפי עקרונות חוק האימוץ”.
ד”ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית: “יש לנו נגיעה אישית ורצון גדול מאוד לסייע ככל שניתן במידה ונדרש, אנחנו מודעים לסוגיה דרך ציון מליחי שעובד עמנו במכון וגם משפחתו עברה תלאות במסגרת הנושא”.
ד”ר נורית בובליל, מנהלת מעבדת דנ”א במכון: “יש לנו ניסיון מהעבר בקמת פרויקט דומה לזה – הפרויקט לאיתור נעדרים שהקמנו ב-2007. לקח 44 שנים להקים את המאגר שמשמש לזיהוי גופות אלמוניות מול בני משפחה שיש להם נעדרים. יש מאות דגימות של גופות אלמונים ומאות דגימות של בני משפחה, עד כה 67 משפחות קיבלו תשובות חיוביות לגבי אדם נעדר”.
מספר משתתפים הביעו הסתייגות מהקמת המאגר תחת חסות המדינה. ד”ר משה נחום, נשיא פדרציית יהודי תימן: “בכמה מקרים שאיתרנו בני משפחה הממסד טען שהבדיקות לא תאמו, הממסד מכפה על הפשע שלו. יש לבצע את הבדיקות במסגרת פרטית”.
ח”כ יעל כהן פארן: “הממסד עבר כברת דרך, דברים השתנו, פתחו את הפרוטוקולים, דברים זזים ופועלים לגילוי האמת. זה האתגר שלנו – להחזיר את אמון הציבור על העוול שנעשה לפני עשרות שנים”.
מזל סבתי: “איבדתי את אחי ובעקבות כך גם את אמי ואת אבי שחלה במחלה קשה. גם אני חליתי בעקבותיו, המדינה צריכה לתת לי תשובה, היהודים פגעו בי. מי שלא מכיר בכך עושה לי עוד עוול. שמישהו אבד לך אין מנוח”.
יו”ר הוועדה סיכם את הדיון “הדברים שנאמרים פה יוצאים מהלב ונכנסים ללב, זה מחייב אותנו גם עשרות שנים אחרי להגיע לחקר האמת. נהייה נחושים בעניין הזה, נעביר את החוק בשיתוף פעולה של כל הגורמים. אין אלטרנטיבה אחרת אלא לעשות זאת בצורה ממוסדת, הממשלה לא יודעת לעשות את זה במימון פרטי וכך נפעל”.