גל טוויטואלפי משפחות במדינת ישראל ניצבות מול הקושי שיש בהתמודדות עם הורים אשר לא מסוגלים כבר לדאוג לעצמם. עצם ההשלמה עם המצב, וההבנה שדברים לא יחזרו לקדמותם מטלטלת ומשנה את מאזן הכוחות. משפחות רבות מעדיפות לנסות לטפל בעצמן ביקיריהם, אך לא כולן מצליחות לעמוד בנטל.
לא תמיד בני המשפחה מסוגלים לשמור על הקשיש לאורך כל שעות היממה, במהלך שבוע שלם, ולספק לו את הנדרש. ישנה דילמה קשה, האם עדיפה השגחה מקצועית? האם נכון יותר לשקול מעבר לבית אבות? אך גם כאן נתקלים בקשיים, לא תמיד בידי המשפחה היכולת לשאת בנטל הכלכלי הכרוך בכך.
ככל שעובר הזמן, עם הרפואה המתקדמת והתפתחות תעשיית התרופות, תוחלת החיים עולה וכתוצאה מכך עולה גם שיעור האוכלוסייה המזדקנת. בעקבות כך רבים סובלים ממחלות זקנה ומאבדים את עצמאותם. כיצד תוכלו לזהות אם בן המשפחה שלכם הפך לסיעודי, וזקוק לסיוע מקצועי?
איך ניתן לדעת אם בן משפחה הופך לסיעודי?
בכדי לדעת האם בן משפחה הפך סיעודי יש לבדוק את רמת התפקוד שלו. לכל אדם קיימת רמת תפקוד שונה. מחלות ופציעות דומות עשויות להשפיע בצורה שונה מאדם לאדם. כך גם מחלות זקנה זהות, עשויות להשפיע על תפקוד הקשישים באופן שונה, ולכן ישנה חשיבות רבה להערכת רמת התפקוד של בני הגיל השלישי.
בשל ההבנה הזו נוצר אבחון ADL – מבחן הערכת תלות, שמשמעותו אבחון פעולות בסיסיות יומיומיות. מדובר ב- 6 פעולות בלבד: הזנה, שליטה בסוגרים, לבוש, רחצה, ניידות, והיכולת לעבור בין מצבים- מישיבה לעמידה, משכיבה לישיבה. אדם אשר לא מצליח לקיים לפחות 3 מתוך 6 הפעולות האלו באופן עצמאי מוגדר כאדם סיעודי.
מהם הסימנים ומתי יש לשקול מעבר לבית אבות?
המעבר לבית אבות נדרש כאשר בן המשפחה זקוק לליווי צמוד והשגחה לאורך כל שעות היממה, ובני המשפחה לא מסוגלים לספק זאת. אדם זקוק ללווי צמוד כתוצאה מהתדרדרות פיזית או קוגניטיבית.
כאמור, התלות התפקודית מתחילה להראות אותותיה, למשל קושי לעמוד, קושי התמצאות בסביבה מוכרת, קושי להתקלח, לבשל, לעמוד ואף ללכת. נוצרת תלות תפקודית עבור הקשיש, לכן אחד השיקולים למעבר לבית אבות הינו טיפול והשגחה סביב השעון.
מנגד, ישנם קשישים רבים אשר מסוגלים לתפקד ולהיות עצמאיים לחלוטין, אך בשל היותם תשושי נפש הם זקוקים להשגחה. הסימנים המעידים על יכולת תפקודית נמוכה וצורך בהשגחה צמודה הם:
צורך בטיפול אישי – אדם שאינו מסוגל לטפל בעצמו, ולדאוג לצרכיו ההיגייניים כמו מקלחת, גילוח, סירוק השיער וכדומה.
ירידה במשקל – ירידה משמעותית במשקל יכולה להתרחש מסיבות שונות- דכדוך, חוסר יכולת לרכוש מצרכים או לבשל, חוסר הבחנה במזון מקולקל ועוד.
נפילות מרובות – אדם אשר נופל ללא הרף, מקבל מכות ואף נפצע כתוצאה מכך.
בלבול בנטילת התרופות – חוסר יכולת להבחין בין התרופות השונות, נטילת תרופות בזמנים לא נכונים או במינונים שגויים.
דיכאון – אדם אשר נמצא רוב שעות היום במיטה, ממאן לצאת מהבית ולפגוש אנשים, ובכלל מצב הרוח שלו ירוד.
במצבים אלו השהייה בבית אבות יכולה להוות פתרון טוב, מאחר ויש צורך בהשגחה אישית אשר תדאג לכל הצרכים הבריאותיים של הקשיש. מעבר לזה גם לפן החברתי והריגשי יש השפעה ישירה על התחושה הפיזית.
מהן נורות האזהרה המעידות על תשישות נפש?
תהליך של ירידה קוגניטיבית הוא תהליך מתמשך, אשר לא קורה ביום אחד, לכן לעיתים ניתן לזהות שמדובר בתשישות נפש רק בשלב מאוחר. ישנם סימנים שיכולים לעזור לכם להבין האם מדובר בתשישות נפש, נסו לשים לב האם בן המשפחה שלכם מאבד את הזיכרון לעיתים תכופות? האם הוא שוכח מילים מוכרות? האם התמצאות הזמן שלו משתבשת? האם ההתמצאות שלו באופן כללי נפגעה? לרגעים אינו יודע היכן הוא נמצא. האם אתם מבחינים בשינוי קיצוני במצבי הרוח שלו? ובכלל האם ההתנהגות שלו אינה אופיינית לו?
אם עדין אתם חשים שאינכם בטוחים, יש לפנות לרופא מומחה בתחום (פסיכוגריאטר, נוירולוג ו/או גריאטר) לצורך ביצוע הערכה קוגניטיבית (מיני-מנטל) המסייעת באבחון תשישות נפש חשוב מאד לא להזניח מצבים אלו, על אף שבן המשפחה שלכם נראה עצמאי לחלוטין, במקרה של תשישות נפש הוא נמצא בסכנה מתמדת וזקוק להשגחה צמודה 24/7.