פושטת רגל שפוטרה בקורונה התחננה לעבור השתלת שיניים יקרה, אך המנהל המיוחד התנגד לכך בכל תוקף. השופטת קבעה: הבריאות קודמת לחוב.
מגפת הקורנה מעמידה רבים בארץ ובעולם בפני דילמות קשות מנשוא. כך ארע למשל לתושבת תל אביב (60) שהועסקה לאורך שנים כשכירה בשכר גבוה, אך בשל התנהלות כלכלית כושלת נקלעה לחובות כבדים, עד שנאלצה, לפני כשנה, להיכנס להליך של פשיטת רגל וחדלות פירעון
אך אם בשנת 2019 מצבה הכלכלי היה רע, בשנת 2020 מצבה הפך לנורא, כאשר בתחילת הקורונה היא הוצאה, כמו רוב העובדים בחברה שבה הועסקה – לחל”ת, וכעבור כחודשיים קיבלה מכתב פיטורין.
לדברי עו”ד צבי וישנגרד, המייצג אותה בהליכי חדלות הפירעון ופשיטת הרגל, נאלצה האישה להתקיים מדמי אבטלה בסך 6,700 שקל בחודש, שלא הספיקו לסיפוק צרכיה הבסיסיים, לצד עמידה בצו התשלומים לקופת הכונס בסך 2,000 שקלים בחודש.
רצה הגורל, וחוזה השכירות שלה תם, ובעל הבית דרש העלאה משמעותית בשכר הדירה, דבר שאילץ אותה לעבור מקום מגורים, תוך הוצאות רבות נוספות.
מצבה החריף עוד יותר, כאשר מצב שיניה התדרדר, והיא החלה לסבול מכאבי שיניים קשים. רופא השיניים בקופת החולים המליץ לה לעבור באופן דחוף השתלת שיניים – טיפול הידוע בעלותו הכבדה.
בשלב זה פנתה האישה למנהל המיוחד שמונה לה על ידי בית המשפט, בבקשה כי יותר לה לממן את טיפול השיניים, שעלותו נאמדה ב-72 אלף שקלים – באמצעות כספי הפיצויים המגיעים לה ממקום העבודה ממנו פוטרה – שם צבורים לזכותה כ- 188 אלף שקלים.
לדברי עוה”ד וישנגרד, המשמש כסגן יו”ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין, המנהל המיוחד התנגד באופן נחרץ למימון טיפול השיניים, ואף טען כי מדובר בטיפול אסתטי, וכי נהוג במקרים שכאלה להסתפק בעקירה ובתפקוד באמצעות שיניים תותבות.
לדברי עו”ד וישנגרד, בשל העיכוב בטיפול השיניים, ועקב הכאבים הקשים שפקדו את האישה, היא התקשתה להזין את עצמה, ואף הגיעה מספר פעמים לחדרי המיון בבתי החולים בגוש דן, כשהיא מתחננת לקבלת טיפול ולמתן משככי כאבים.
עקב עמדתו הנחרצת של המנהל המיוחד לא נותרה בידי עוה”ד וישנגרד ברירה, והוא נאלץ להגיש בקשה לסעד דחוף, ובו ביקש מבית המשפט כי יתיר לאישה להשתמש בכספי הפיצויים במטרה לממן את טיפול השיניים החיוני לה.
בעקבות פנייתו של עו”ד וישנגרד, קבעה כבוד השופטת נועה גרוסמן מביהמ”ש המחוזי בתל אביב, כי המסמכים רפואיים שהוצגו בפניה אכן מלמדים על מצבן העגום של שיני החייבת ועל המצוקה הרפואית שהיא שרויה בה עקב כך.
בנוסף, ציינה השופטת כי הבקשה נתמכה גם בהצעת מחיר של מומחית פה ולסת, שהדגישה כי אין מדובר בטיפול אסתטי אלא בטיפול רפואי לכל דבר.
“טיפול שיניים מקיף כזה כפי שתואר במסמכים הרפואיים הוא אכן בעל עלויות גבוהות”, פסקה השופטת. “החייבת במצב בריאותי שאינו תקין ויש לסייע לה להתחיל טיפול במהירות”.
כדי לאזן, הורתה השופטת לחייבת להמציא הצעת מחיר של גורם רפואי נוסף בתחום השיניים, ובמקביל, על מנת שהמצב הרפואי החריף של שיני החייבת לא יישאר כלל ללא טיפול, הורתה השופטת על שחרור של 50 אלף שקלים מתוך כספי הפיצויים המוחזקים לזכות החייבת בחברת הביטוח ‘מגדל’ לצורך תחילת הטיפול.
“לאחר שהחייבת תמציא חוות דעת של גורם רפואי נוסף בדבר עלויות הטיפול הנדרש, אשקול אם יש מקום לשחרור כסף נוסף”, פסקה השופטת גרוסמן.