יבגני גליצקי ,מנהל שירותי סיעוד במרכז הגריאטרי “עטרת רימונים ” של רשת ביחד סוקר את הסיבות להיווצרות פצעי לחץ בגיל השלישי ודרכי הטיפול
מחקרים מציינים שכ-70% מפצעי הלחץ מתפתחים בקרב מבוגרים מגיל 70 ומעלה.
בגיל השלישי גוברת הנטייה לפתח פצעי לחץ עקב הזדקנות העור, החלשות המערכת החיסונית והירידה ביכולות הקוגניטיביות והפיזיות .
הכרות עם הסיבות להיווצרות פצעי הלחץ מסייעת במניעה ובטיפול במטרה לשמר אורח חיים מיטבי.
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, תוחלת החיים במדינת ישראל הינה בין הגבוהות בעולם, במקום ה-10 והמכובד.
בשנת 2019 הגיל הממוצע עמד על 82.6 שנה, כאשר הגברים חיים בממוצע 80.7 ואילו הנשים 84.3.
ניתן להגיע לגיל גבורות אך חשוב להבין כי במהלך החיים חלים שינויים המשפיעים על כל מערכות הגוף כגון מחלות רקע, מצב תזונתי, גופני וקוגניטיבי.
הסיבות להופעת פצע לחץ
- שינוים במערכת העור– קיימת ירידה בעובי של העור עם הגיל , איבוד האלסטיות והופעת כתמים, העור נהיה יותר “פגיע” וקצב ריפוי הפצעים יורד.
- מחלות כרוניות – סוכרת , מחלות ריאה, לב, כליות וכלי דם.
- מצבים מורכבים – אשפוזים, נטילת תרופות מרובות, זיהומים חוזרים, אנמיה ותת תזונה.
- גורמים חיצוניים – הפעלת כוחות של לחץ וחיכוך בעת ישיבה או שכיבה ממושכות, שינוי בלחות העור, פגיעה ביכולות לבצע פעולות באופן עצמאי, חוסר ניידות וירידה בתפקוד של מערכת השרירים.
- ירידה בתפקוד הקוגניטיבי – שמובילה לעיתים למצב של דמנציה או אלצהיימר.
מה זה פצע לחץ?
פצע לחץ נוצר כתוצאה מהפעלת לחץ מתמשך במהלכו שלמות העור נפגעת כאשר היא “נמחצת” בין מצע קשיח בו היא נמצאת לעצמות הגוף. מצע קשיח יכול להיות מזרן וכרית ישיבה.
גורמי סיכון לפצע לחץ : ירידה בפעילות גופנית, מצב כללי ירוד, אי שליטה/ שליטה חלקית על הסוגרים, תת תזונה וגיל מתקדם.
המיקומים השכיחים ביותר של פצעי הלחץ הינם עכוז, עקבים, קרסוליים, גולגולת , מקומות בהם יש שכבה תת עורית מאוד דקה ועצמות בולטות.
מספיקה תקופת זמן יחסית קצרה של כשעתיים, כדי שהפצע יתחיל להיווצר. חומרת הפצע נמדדת הן בגודל והן בעומק.
סוגי פצעי לחץ
דרגה 1 – פגיעה שטחית שמתבטאת באדמומית של העור אשר לא נעלמת לאחר הסרת לחץ. אין פגיעה בשלמות העור.
דרגה 2 – ישנה פגיעה בשלמות העור אך הפצע אינו עמוק, השכבה שנפגעת היא השכבה העליונה.
דרגה 3 – פגיעה עמוקה יותר, נפגעת גם שכבת התת עור .
דרגה 4 – פגיעה חמורה, כל השכבות כולל השריר שמתחת לעור נפגעו, הפצע מגיע עד לעצמות.
המעבר בין דרגות הפצע הקלות לחמורות יכול להיות מהיר מאוד ,שעות או ימים, אולם קצב ריפוי הפצעים יכול לקחת שבועות ואף חודשים.
מהו הטיפול הטוב ביותר לפצעי לחץ ?
התשובה היא חד משמעית – מניעה.
בעקרון אדם עצמאי בתפקודו בזמן שכיבה “מסובב את עצמו” במיטה ובכך מונע היווצרות פצעים.
לרוב ניתן למנוע היווצרות של פצעי לחץ בדרכים שונות, לא כל אדם אשר שוכב במיטה או יושב בכיסא גלגלים מועמד לפתח פצעי לחץ.
הדבר החשוב ביותר הינו ההבנה שפצע נוצר כתוצאה של הפעלת לחץ פיזי על העור, לכן חייבים לטפל בלחץ עצמו.
טיפול פאסיבי הינו התאמת מזרן בעת השכיבה שיעזור לפזר לחץ כגון שימוש במזרן מסוג ויסקו , מזרנים מיוחדים לשכיבה ממושכת במיטה, מזרנים דינאמיים ולא מזרני אוויר, או בכריות על המושב בכיסאות גלגלים.
טיפול אקטיבי משמעו שינויי תנוחה לעיתים קרובות בעת שכיבה במיטה, התרוממות עצמית או בעזרת הזולת בעת ישיבה בכיסא גלגלים, שימוש במשחות / קרמים / חבישות.
חשוב להתייחס למקומות “המועדים לפורענות” להופעת פצעי לחץ בקפדנות : למנוע יובש של העור ע”י מריחת קרמים עם לחות, להרים את הראש או עקב מדי פעם כדי להפסיק את הלחץ המתמיד על רקמות העור ולשפר את זרימת הדם. להשתמש באביזרים פיזיים קבועים כדי למנוע חיכוך ולחץ כגון כרית בין הרגליים או כרית להגבהה של העקבים .
חשוב להקפיד שהבגדים יהיו נוחים לאדם והמצעים מתוחים, להימנע מגומיות לוחצות בגרביים או בבגדים.
חשוב לטפל בגורמים הסיסטמיים ובמחלות רקע
המטרה הראשונית היא למנוע את היווצרות פצע לחץ, אך במידה וקיים פצע הלחץ ,האדם חייב לקבל את כל מרכיבי התזונה הנחוצים בכי שבגוף יהיו “חומר גלם” שיאפשרו לסגור את הפצע. מחלת הסכרת ומחלות נוספות פוגעות בקצב ריפוי הפצעים וגם חלק מהתרופות.
חשוב שבני המשפחה יפנו לאחות מומחית לטיפול בפצעים שתנחה איך לטפל בצורה הנכונה, הדרכה קצרה יכולה למנוע חודשים של סבל בטיפול בפצע לחץ.
לגבי הטיפול בפצע עצמו: נכון להיום, בשוק קיימים סוגים רבים של חומרים וחבישות לטיפול בפצעים בדרגות שונות בהתאמה אישית של גורם מקצועי מוסמך.