גל טוויטוהימים האלו מעמידים את כולנו בפני סיטואציה בלתי אפשרית – מתקפת טרור שמחקה משפחות שלמות. תינוקות, ילדים, קשישים, נשים, גברים, חיילים – אינם איתנו. רבבות אנשי מילואים גויסו, עם שנלחם מחדש על עצמאותו. אין קשה מזה.
אל המצב הקשה ממילא, נכנס ההיבט הרפואי. מובן מאליו, שחלק לא מבוטל מאזרחי המדינה זקוק גם בימים אלה לטיפולים תרופתיים, בדיקות וניתוחים, בשל מחלות חריפות או כרוניות, שלא נגרמו על ידי המלחמה, לפחות לא באופן ישיר. יתרה מזו, מתח נפשי, כמו גם טראומה אישית וקולקטיבית – עלולים להחמיר כמעט כל מחלה גופנית.
אנשים בימים אלה נוטים להתעלם מתסמינים חדשים, או להפחית בחשיבותם. פחד מן היציאה מהבית והתרחקות ממרחב מוגן מרתיעה אנשים רבים מלגשת לקבלת עזרה רפואית. גם כאשר אדם מחליט בכל זאת לפנות למערכת הרפואית, מתגלה שהרבה בתי חולים, מכונים ומרפאות צמצמו את פעילותם ואף הפסיקו אותה כמעט לחלוטין, במיוחד באזור הדרום. נוסף על כך, גם בוטלו תורים לבדיקות ולניתוחים לא דחופים שנקבעו מבעוד מועד. אין ספק שבחלק מן המקרים דחייה של בדיקה, ניתוח או טיפול אחר תגרום לנזק – אם כתוצאה מאבחון מאוחר, ואם כתוצאה מהחמרה או סיבוך של מחלה שכבר אובחנה.
אז מה ניתן לעשות בכל הנוגע לטיפול רפואי בימי מלחמה?
כרופאה גסטרואנטרולוגית, העובדת הן ברפואה הציבורית כמנהלת מכון גסטרו במרכז הרפואי ברזילי, והן ברפואה הפרטית בתל אביב – אנסה לעשות קצת סדר, לפחות בתחומי. קודם כל, יש לזכור שכל בתי החולים, ללא יוצא מן הכלל ממשיכים לבצע טיפולים, בדיקות וניתוחים דחופים, כולל המרכז הרפואי ברזילי – שנמצא ממש בקו האש, וממשיך לבצע פעולות דחופות ומצילות חיים גם במכון הגסטרו .
מהם אותם מצבי חירום במערכת העיכול?
לא ניתן למנות את כולם, אך השכיחים ביותר הם דימום ממערכת העיכול, גוף זר במערכת העיכול (נפוץ יותר בילדים), וזיהום בדרכי המרה (לרוב בשל אבנים). לכן, במקרים הבאים יש לפנות מיד לחדר מיון: הקאה דמית, צואה שחורה, דימום ניכר מאוד מפי הטבעת (בייחוד אם מלווה בסחרחורת וחולשה), השתנקות על ידי מזון או גוף זר וצהבת מלווה בחום או צמרמורת. הצוות הרפואי יעריך כל מקרה לגופו, ואם יעלה צורך בפעולה אנדוסקופית – היא תבוצע בצורה דומה לזו שנעשית בימי שגרה, אך רק בחדר ניתוח מוגן.
ומה לגבי בדיקות ״לא דחופות״?
בתי חולים שביטלו פעילות אמבולטורית ייצרו קשר עם המטופלים לגבי מועד בדיקה חדש. המועד עלול להידחות שבועות ואף חודשים קדימה – לא מעט זמן, בהתחשב בכך שרבים המתינו עוד לפני כן זמן רב לבדיקה. איך נדע האם דחייה נוספת עלולה לגרום לנזק בריאותי? במקרים אלו מומלץ לפנות לרופא משפחה או/ו גסטרואנטרולוג שיעזרו להחליט. מובן שבדיקות סקר אין בעיה לדחות. אך תסמינים מסוימים (למשל, אנמיה חדשה באדם מעל גיל 50) עלולים להיגרם על ידי מחלה משמעותית, כולל סרטן. במקרה זה, דחייה של בדיקה למספר חודשים היא מסוכנת ולא מומלצת, ורצוי לחפש מועד קרוב יותר לבדיקה במרפאה או מכון שממשיכים לעשות גם פעילות מתוכננת.
ומה אם יש לכם תור לבדיקה במכון גסטרו (ציבורי או פרטי), שממשיך לבצע פעולות ללא ביטולים? האם במקרה זה חכם לבטל את הבדיקה ולדחות אותה לימים טובים יותר? האם אני מסכן את עצמי כאשר אני מגיע לטיפול רפואי? ולהיפך – האם אני מסכן את עצמי כאשר אני לא מגיע? אין כאן תשובה חד משמעית. ככל שהתסמינים מחשידים יותר לכיוון מחלה מסוכנת (סרטן, בראש ובראשונה) כך עולה הסיכון בדחיית הבדיקה. גם במקרה זה רופא משפחה או גסטרואנטרולוג יוכל לענות על השאלה עד כמה החשד גבוה.
יש לזכור, שמכוני גסטרו ברחבי הארץ עובדים לפי הנחיות ברורות מאוד של משרד הבריאות ופיקוד העורף. רק מכון גסטרו שמוגן, לפחות חלקית, או שיש בו יכולת להתפנות למרחב מוגן במהרה – ממשיך בפעילותו הרגילה. הסיכון שאתם לוקחים על עצמכם בדרך למכון ובחזרה ממנו תלוי כמובן ביישוב בו אתה גרים. אם אתם נמנים על אזור עוטף עזה והדרום, ואתם חוששים להגיע לטיפול באזור מגוריכם, חשוב לדעת כי ניתנה הרחבה משמעותית לקבלת טיפולים במוסדות רפואיים בכל הארץ.
עד כה דיברנו על בדיקות אנדוסקופיות, ומה לגבי התייעצות במרפאת גסטרו? רוב המרפאות המודרניות היום מצוידות במרחבים מוגנים, אליהם ניתן להגיע במהרה מחדר של כל רופא. בכל מקרה, ניתן לוודא זאת כאשר אתם קובעים את התור או רוצים להחליט האם להגיע או לדחות. אם אכן קיים מרחב מוגן במרפאה, והדרך למרפאה אינה מסוכנת מדי – מומלץ מאוד שלא לדחות את התור לרופא. הרי, לצערנו, אנחנו ככל הנראה רק בתחילתו של קרב על מדינתנו, והתורים עלולים רק ללכת ולהתארך.
שנדע כולנו ימים טובים, יפים, שקטים וכמובן בריאים יותר.
הכותבת היא ד״ר אולגה ברקאי, מומחית לגסטרואנטרולוגיה, מנהלת המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי ברזילי, ובעלת מרפאה פרטית ברמת החייל בתל אביב.