טור אורחדיכאון, באנגלית – Depression, הוא מצב בעל ביטויים רגשיים וגופניים. הדיכאון יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים מגוונות כמו עצבות, דכדוך, מחשבות פסימיות, הפרעות שינה, תסכול, חוסר שקט, פגיעה בתיאבון, ירידה בחשק המיני וכו’. במצבים בהם הדיכאון הופך לקליני ולתופעה כרונית, כלומר אירוע מתמשך של כמה שבועות ועד כמה חודשים, חשוב לפנות מיד לרופא המשפחה ובהתאם לצורך ולאבחון, הרופא עשוי להפנות את המטופל לאבחון ולטיפול על ידי פסיכיאטר.
דיכאון קליני שכיח באוכלוסייה
לפי הסטטיסטיקה והנתונים של ארגוני הבריאות, כ-10% מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון בשלב זה או אחר של חייהם. משך ודרגת הדיכאון משתנים מאדם אחד לאחר. לרוב, לא יודעים מדוע הדיכאון נגרם, ולטענת החוקרים ברוב המקרים הדיכאון קורה בגלל שילוב בין מספר גורמים כגון: גנטיקה, בעיה נוירולוגית, בעיה הורמונלית, אירוע טראומתי ואירועים טרגיים הקורים בחיי כל אדם, למשל אובדן אדם אהוב, מצוקה כלכלית, התמודדות עם מחלה קשה במשפחה, גירושין, בעיות ולחץ בעבודה ועוד.
במצב של דיכאון קליני מתמשך, ברוב המקרים ניתן לאבחן תהליך ביולוגי במוח שאינו תקין, לרוב כתוצאה מסטרס פסיכולוגי ופיזיולוגי לאירוע טראומתי ושלילי. הדיכאון עשוי להעיד גם על מחלות שונות. אדם הסובל ממחלה או משיקום ממושך עשוי לסבול גם מדיכאון המחמיר את הבעיה הרפואית או מקשה על תהליך השיקום.
מהם התסמינים העיקריים של דיכאון?
לדיכאון יש תסמינים רבים ומגוונים, העיקריים שבהם:
- עצבות ודכדוך.
- רגזנות יתר.
- הפרעות שינה.
- ירידה בחשק המיני.
- חוסר הנאה מפעולות שהיו בעבר הלא רחוק מקור להנאת המטופל.
- חוסר שקט וקשיי ריכוז.
- שינויים בתיאבון.
- מחשבות על מוות.
- בכי מתמשך ללא סיבה.
- עייפות ותחושה של חוסר אנרגיה.
אבחון מקצועי
האבחון הראשוני לתופעת הדיכאון נעשה בדרך כלל על ידי רופא המשפחה. האבחון כולל שיחה עם הרופא, בדיקה גופנית כדי לשלול בעיות רפואיות, בדיקת דם. האבחון דורש ידע וניסיון מעמיק, בנוסף חשוב לעבור אבחון בשלב מוקדם של התפתחות הדיכאון הקליני כדי לסייע למטופל ולהימנע מהחרפת הבעיה.
לכן, לאחר אבחון ראשוני חשוב להתייעץ גם עם מומחה, ולאחר אבחון מקצועי ומדויק ניתן להתאים את הטיפול הרצוי והמתאים ביותר למטופל.
שיטות טיפול מומלצות בדיכאון
יש דרכים שונות לצורך טיפול בדיכאון, ובפסיכיאטריה המתקדמת בדרך כלל מתאימים טיפול תרופתי משולב לאחר מתן הסברים מפורטים למטופל על התרופות ותופעות הלוואי שלהן. את ההשפעה של התרופות הפסיכיאטריות ניתן לראות לרוב לאחר כשבועיים, לכן בהתאם לעצת המומחה אפשר לשלב תרופות המסייעות במצבים של חרדה והפרעות שינה. זו תקופה רגישה לכן חשוב שהמטופל יהיה בקשר רציף עם הפסיכיאטר כדי לקבל סיוע מיידי בהתאם לצורך.
מעבר לטיפול התרופתי, הגישה כיום היא לשלב טיפול פסיכולוגי בזמן הדיכאון, בדרך כלל בגישה של הטיפול הקוגניטיבי וההתנהגותי. אפשר לשלב טיפולים נוספים כמו נוירו-פידבק, טיפולי ECT (נזעי חשמל) ועוד.
הכתבה באדיבות פרופ’ לאון ברינהאוס – מומחה בטיפול במצבים פסיכיאטריים מורכבים ובעל ניסיון עשיר בתחום הפסיכיאטריה האבחונית והטיפולית. פרופ’ גרינהאוס הוא מומחה לפסיכיאטריה מתקדמת ומתמחה בטיפול במצבי דיכאון, חרדה, מאניה-דפרסיה, מצב פסיכוטי PTSD ו-OCD. בעבר ניהל את המחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי שיבא ואת בתי החולים הפסיכיאטריים איתנים וכפר שאול.