מערכת 'מדינט'לכבוד יום הזקנה הבינלאומי שחל מידי שנה בתחילת אוקטובר: פרופ’ לאה פוסטיק, חוקרת ומרצה במחלקה להפרעות תקשורת אוניברסיטת אריאל פסיכולוגית מחקרית, חוקרת בתחום עיבוד שמיעה, פסיכואקוסטיקה ותפיסת דיבור, באוכלוסיות שונות. חוקרת את נושא השמיעה בגיל הזקנה לעומק, במחקריה מצאה מספר נתונים מעניינים, ונותנת לנו המלצות לגבי שיח עם בני הגיל השלישי
בימים אלה בהם מנהלים שיח שאינו ישיר פנים אל פנים, ממצאי המחקרים שלנו מקבלים אופי יישומי ומעלים המלצות לגבי שיח מרחוק. להלן שלוש המלצות:
ממצאי מחקרים שונים מצביעים שריבוי ערוצי המידע במהלך השיחה, מקל על ההבנה. שיחה כוללת את המילים שנאמרות, ההקשר שלהן, האינטונציה בה הן נאמרות, הבעות הפנים ושפת הגוף. כל אלה תורמים ליכולת שלנו להבין את הדובר. לכן, עדיף שיחה שמשלבת וידאו כדי שהצד השני יקבל גם מידע ראייתי ולא רק שמיעתי. זה יעזור בהבנה ויוריד את כמות המאמץ הנדרשת מהמאזין וגם מהדובר.
במערכת השמע, ישנה תחלופה בין זמן לעוצמה. כאשר הצלילים הם ארוכים ואיטיים, ניתן לשמוע אותם גם אם הם שקטים מאד. אם הם קצרים ומהירים, נצטרך עוצמה חזקה יותר כדי לתפוס אותם. כך גם בדיבור. ולכן, אם הצד השני לא שומע? לא חייבים לצעוק. דיבור איטי יותר מקל על ההבנה.
איך מדברים יותר לאט? האטת הקצב של צלילים יכולה להתבצע בשתי דרכים: הארכת הצלילים או הגדלת ההפסקות שביניהם. מה יותר טוב? במחקרים האחרונים שעשינו, גילינו שזה לא משנה. מה שכן, אם רוצים לדבר לאט, הארכה של כל מילה נשמעת לפעמים מלאכותית ומקשה על הדובר. לכן, כדאי להאט את קצב הדיבור על ידי יצירת מרווחים גדולים בין המילים. פעולה זו מקלה על המאזין כמו הארכה של המילה עצמה.