כל הסיבות שיכולות להוביל להשתלת כליה

ישנן מגוון של סיבות אשר בעקבותיהן אדם עלול להזדקק להשתלת כליה, במאמר הבא נדון על סיבות אלו בהרחבה.

למה משמשות הכליות?

שתי הכליות שלנו, הממוקמות משני צדדיו של עמוד השדרה, אחראיות על מספר תפקידים חשובים בגוף האדם, הקשורים ישירות לשמירה על איזונים ובקרה על תהליכים פנימיים. כדי לבצע את התפקידים האלו, הכליות משפיעות על ריכוזים של שלושה משאבים:

• מים ומלחים – הכליות מסייעות לשמור על מאזן המים והמלחים בגוף על ידי ויסות ריכוז המלחים.
• לחץ דם – הכליות שומרות על מדדי לחץ דם מבוקרים על ידי הפרשת הורמוני בקרה למחזור הדם והורמונים המעודדים ייצור כדוריות דם אדומות.
• רעלים – הכליות מסננות רעלים מהגוף על ידי ייצור שתן המוביל אותם אל מחוץ לגוף.

מהי אי-ספיקת כליות ואילו סוגים יש?

מחלת הכליות השכיחה ביותר כיום היא אי ספיקת כליות, והדרך אליה עשויה להיות רצופה במחלות כליה אחרות שהחמירו או טופלו באופן שגוי. במהלך תקופת המחלה, תפקודן של הכליות הולך ופוחת, עד שיש צורך בעזרה חיצונית כדי למלא את תפקידן במקומן.

כפי שהסברנו, הכליות אחריות על בקרה וסינון של רעלים, מלחים ולחץ הדם בגוף. אם הכליות אינן יכולות למלא את תפקידן, הגוף עומד בפני סכנות כמו הצטברות נוזלים ורעלים, עליית לחץ הדם ועוד. אי ספיקת כליות היא מחלה שנהוג לחלק לשני מצבים:

1. אי ספיקת כליות כרונית

זהו מצב שנגרם בעקבות מחלות אחרות שפוגעות בכליות ותפקודן. למשל – מחלת הסוכרת שעם הזמן מביאה לפגיעה בכליות ויוצרת תסמונת נפרוטית (מיד נפרט על כך), או מחלות לחץ דם שמקשות על תפקודן.

2. אי ספיקת כליות סופנית/חריפה

מצב זה מוגדר כמצב שבו 90% מכושר התפקוד של הכליות נפגע. תהליך אי הספיקה במקרה כזה הוא מהיר ויכול להיווצר מפגיעה ברקמת הכליה, בעקבות אי הגעת דם בכמות מספקת אליה, או בעקבות חסימה של צינורית השתן.

מהי תסמונת נפרוטית ומה גורם לה?

תסמונת זו מאפיינת פגיעה בפקעיות הכליות כחלק ממחלה מערכתית אחרת, כאשר הסממנים המרכזיים לה הם הפרשת חלבון בשתן בכמות מוגברת, בצקות בגפיים או בפנים וירידה במדדי החלבון בדם. מצב זה הוא למעשה ראיה למחלות אחרות שביניהן גם מחלות כליה, שעלולות להתפתח לאי ספיקת כליות שתצריך השתלת כליה או טיפולי דיאליזה.

מה עושים כשהכליות אינן מתפקדות?

כשאדם סובל מאי ספיקת כליות, ישנן שתי דרכי טיפול עיקריות שעשויות לסייע לו – טיפולי דיאליזה או השתלת כליה. שיטות אלו נועדו להחליף את הכליה הפגועה בחדשה אם מדובר על השתלה, או להיעזר במכשיר חיצוני (דיאליזה) למילוי תפקידי הכליה שאינם מבוצעים כראוי.

דיאליזה הוא טיפול שבמהלכו מחובר החולה למכונה שמבצעת עבורו סינון תוצרי הפסולת של הגוף. על אף שזהו טיפול מאריך חיים, הוא אינו מחליף את כל תפקודי הכליה שסקרנו קודם כמו כן, הוא מטיל הגבלות משמעותיות על שגרת החיים של המטופלים – הגבלות על צריכת מזונות מסוימים, נטילת תרופות, פעילות גופנית ועוד.

השתלת כליה מטרת להחליף באופן מלא את הכליה הפגועה כך שיתמלאו כל תפקידיה בצורה טבעית, ללא צורך בחיבור למכונת דיאליזה. הליך זה מאפשר איכות חיים טובה יותר, עם פחות הגבלות ועלויות נמוכות יותר.

ניתוח השתלת כליה

זהו ניתוח המבוצע בהרדמה מלאה ובו כליה בריאה מתורם מושתלת בגופו של חולה באי ספיקת כליות. הצוות הרפואי מחבר את כלי הדם וחלקי המערכת אל הכליה הבריאה, במקום הפגועה, וכך מתאפשר שיפור דרמטי במצב החולה. מלבד מקרים בודדים שבהם לא מומלץ לחולים לגשת להשתלת כליה, טיפול זה יהיה עדיף על שגרת טיפולי דיאליזה מגבילים המחלישים את הגוף.