פסוריאזיס, הנקראת גם ספחת, היא מחלה אוטואימונית שבאה לידי ביטוי בפגיעה בעור. המחלה מאופיינת בנגעי עור באזורי הקרקפת, הפנים, הידיים, והציפורניים המלווים בקשקשת, בפצעים, בעור אדמומי ובגרד. מלבד הפן האסתטי, הפסוריאזיס עלולה להיות כואבת, שכן ישנם סוגים שונים של פסוריאזיס עד כדי פסוריאזיס מוגלתית או מדממת. העור הסדוק והיבש נוטה להיפצע ולדמם בקלות.
אילו סוגים של פסוריאזיס קיימים?
- פסוריאזיס וולגריס – פסוריאזיס שבאה לידי ביטוי בעור עבה עם קשקשים כסופים באזורים שונים של הגוף. לעיתים זה ילווה בגירוד וכאבים במקומות בהם העור פגוע. במקרים חריגים, עלולים להתפתח נגעים סגולים או אדומים על העור.
- פסוריאזיס הפוכה – פסוריאזיס המופיעה באזורים בהם מצטברת לחות: קפלי עור, ישבן, בית שחי, מפשעות ואברי המין.
- פסוריאזיס טיפתית – פסוריאזיס אשר באה לידי ביטוי בדמות טיפות אדומות על הגוף, ומכאן שמה. לרוב מדובר בצורה קלה של פסוריאזיס שאינה גורמת לכאב וקלה לטיפול.
- פסוריאזיס ארתריטיק – פסוריאזיס סטנדרטית אשר בעקבות הבעיה האוטואימונית, מתפתחת במקביל לה גם דלקת פרקים.
- פסוריאזיס בכפות הידיים והרגליים – צורה קשה של פסוריאזיס, במסגרתה מופיעים נגעים קשים ומוגלתיים בכפות הידיים והרגליים בלבד.
- פסוריאזיס אריתרודרמה – פסוריאזיס שהיא צורה נדירה יחסית של המחלה, ובמקרים מסוימים היא תתחיל כסיבוך של פסוריאזיס. הטיפול במחלה יחייב התערבות רפואית, לרוב במסגרת אשפוז בבית חולים.
גורמי סיכון: מה הם הגורמים שיכולים לעורר פסוריאזיס?
פסוריאזיס היא מחלה המתפרצת על רקע אוטואימוני, בה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את עצמה. כמו כל המחלות האוטואימוניות, גם בנוגע לפסוריאזיס יש בעיקר סברות.
- על פי אחת הסברות התרבות מהירה של תאי קשקש בשכבת העור העליונה עשויה להוות את הטריגר למחלה. עומס התאים על העור החיצוני, עוד טרם פינוי התאים הישנים, מביא להצטברות ולהופעה של משטחים לבנים על העור.
- סיבה אפשרית נוספת לפרוץ מחלת הפסוריאזיס היא על בסיס רקע גנטי. כשליש מהחולים בפסוריאזיס דיווחו על קרוב משפחה הסובל גם הוא מהמחלה. בקרב תאומים נמצאה התאמה של 70% בשכיחות בהופעת המחלה. עם זאת, ניתן להניח שהרקע הגנטי משחק תפקיד גדול עוד יותר, שכן מקרים קלים של פסוריאזיס כדוגמת יובש קל בעור ופצעים בודדים ושטחיים לא תמיד מדווחים.
- סיבה שלישית מדברת על הגורם הנפשי, שכבר הוכח במחקרים שיש קשר ברור בין מצוקה נפשית לתפקוד לקוי של מערכת החיסון, וכן מחלות אוטואימוניות רבות מקושרות למצב נפשי. על פי מחקרים שבוצעו, למעלה מ-50% מהחולים בפסוריאזיס דיווחו כי טרם התפרצות המחלה או במקביל להחרפה שלה הם סבלו ממצבי לחץ או מצוקה נפשית.
טיפולים קיימים לפסוריאזיס
- טיפולים מקומיים – טיפולים מקומיים הם טיפולים ממוקדים ואינם פולשניים, כדוגמת מריחה של קרמים ומשחות על האזורים הנגועים.
- טיפול באור – טיפול פוטותרפיה המבוצע באמצעות קרינת UV על הנגעים. הטיפול בפוטותרפיה מוכר גם במחלות עור אחרות כדוגמת אטופיק דרמטיטיס, ויטיליגו ועוד.
- טיפול בים המלח – טיפול פופולרי במיוחד. במלח הטבעי יש מינרלים רבים הבריאים לגוף. ביחד עם השמש – מדובר בטיפול שנחשב ליעיל. לא תמיד הוא מצליח להעלים את הפסוריאזיס, אך כן מסוגל להביא להקלה ולרגרסיה.
- תרופות הניטלות דרך הפה – תרופות הניטלות דרך הפה, בעיקר נוגדי דלקת למיניהם. את התרופות ניתן לקבל במרשם בלבד.
- טיפולים אלטרנטיביים – היות ומדובר במחלה אוטואימונית וישנו קשר הדוק בין גוף ונפש, הרפואה הסינית נחשבת לשחקנית מפתח בטיפול בפסוריאזיס ועושה זאת בהצלחה. הטיפולים האלטרנטיביים מבוססים על תזונה מותאמת, קרמים, תוספי מזון וצמחי מרפא המשתלבים בשגרת חיו של החולה.