טור אורחמאת: ד”ר מרק קזצקר
27 שניות הייתה ב’ בת ה61 מתה, לפני שחזרה לחיים.
קדמו למקרה הזה, שורה של התעלפויות לא מוסברות שליוו גם באי שליטה בסוגרים. ההשערה הייתה שמדובר באפילפסיה, אבל הבדיקות הנוירולוגיות לא הראו תוצאות התומכות בכך. בהתייעצות עם קרדיולוג אליו הופנתה הושתל לה שבב מעקב במשך שנה עד לאירוע. ואז הגיע דום הלב בן החצי דקה שלווה בהתעוררות מהמוות, שהסיבה לה מוכרת היטב בספרות הרפואית אך 27 שניות זה מצב נדיר מאוד. 3 שעות לאחר מכן כבר הייתה לאחר השתלת קוצב לב.
המקרה של ב’ הוא המקרה החמור ביותר של סינקופה, או בשמה העממי התעלפות. זהו מצב זמני, בו זרימת הדם למוח נפגעת, וכתוצאה מכך מאבדים הכרה ואת מתח השרירים בגוף. התעלפות יכולה לנבוע מפגיעה עצבית ראשונית במערכת העצבים או במוח, ירידה פתאומית בלחץ הדם המפריעה לזרימת הדם למוח או הפרעות בתפקוד הלב.
בעוד שתי הסיבות הראשונות כרוכות באי נעימות, האחרונה (קרדיאלית ) מהווה סכנת חיים של ממש כיוון שהיא מצביעה על הפרעות קצב הלב, מהירות או איטיות או בעיה בשריר הלב או המסתמים. התעלפות כזו עלולה לגרום דום לב.
דום לב הוא מצב בו הלב מפסיק לפעום באופן פתאומי ובלתי צפוי כתוצאה מתקלה במערכת החשמלית של הלב. התקלה אשר גורמת לדום לב פתאומי הינה קצב לב בלתי-תקין ומסכן-חיים כשסיבה הנפוצה היא פרפור חדרים. במצב כזה קצב הלב המפרפר הוא כה מהיר ולא סדיר עד שהלב אינו ממש פועם, אלא רק רוטט, ואינו מסוגל לשאוב דם ולהזרימו אל הגוף ואל המוח. דום לב עלול להתרחש מייד לאחר מעבר הלב לפרפור חדרים. במצב כזה מאבדים תחילה את דופק הלב, לאחר מכן את ההכרה לבסוף, את היכולת לנשום. שלבים אלה עלולים להתרחש במהירות – למעשה, מדובר בשניות ספורות המובילות למוות פתאומי.
לכן יש חשיבות רבה לאבחון הבעיה ולטיפול בה ולכן כל התעלפות דורשת בירור רפואי על מנת לאבחן את סיבת העילפון אצל קרדיולוג מומחה ולטפל בו במידת הצורך.
הקרדיולוג ישאל את המטופל שאלות בנוגע להיסטוריה הרפואית והרגשתו זמן קצר לפני האירוע ולאחר שמתעורר. אם מישהו היה עד למקרה, יבקש הרופא לדעת פרטים נוספים גם ממנו. לאחר מכן יפנה לבדיקה הרפואית לבחינת – שינויים אורטוסטיים בלחץ הדם, המונח מתאר מצב בו מתרחשת ירידה דרסטית בלחץ הדם בין מצבים של שכיבה לעמידה של יותר מ-20 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי, או של יותר מ-10 מ”ם כספית בלחץ הדם הדיאסטולי. לאחר כל אלה, הרופא יוצר רשימת אבחנות סבירות ושולח לבדיקות נוספות לפי הצורך, כמו תרשים אק״ג ואקו לב שיכולים להצביע על מחלות של שריר הלב, אוטם לבבי ישן, מחלות מסתם, לחץ גבוה בעורק הריאה, חשד לתסחיף ריאתי. במידה ולא מתקבלות תוצאות בבדיקות אלה, ניתן בבדיקת הולטר קצב לב להקליט את קצב הלב במשך 24-48 שעות או בבדיקה דומה לעקוב אחרי קצב הלב למשך עד 3 חודשים, או מכשיר ILR המותקן תת עורית להקלטה רציפה במשך חודשים ארוכים להפרעות המופיעות לעיתים רחוקות בלבד. בדיקה נוספת היא בדיקת Tilt Test המשמשת לאבחון עלפון כתוצאה של רפלקס ואזו-ואגלי.
הטיפול בעילפון תלוי בסיבה שנמצאה לו, בין אם המדובר בהשתלת קוצב לב להסדרת קצב הלב, צנתור או ניתוח לב פתוח: מעקפים לטיפול בעורקים כליליים או מסתם במידה שנמצא לא תקין.
לסיכום, עילפון אינו מצב טבעי של הגוף אלא מצביע בדרך כלל על בעיה. בכל מקרה חוזר של עילפון, יש לוודא עם רופא שמדובר בבעיה הכרוכה באי נעימות ולא בסכנת חיים של ממש.
הכותב הוא ד”ר מרק קזצקר, מנהל שירות קוצבי לב, מערך קרדיולוגיה, המרכז הרפואי הלל יפה.