גל טוויטוכיום, הקריירה של האדם הממוצע הינה דורשנית מאי פעם. יוקר המחייה וקיצוצים במקומות עבודה רבים מובילים לכך שהישראלים עובדים הרבה יותר וסביבת עבודתם הופכת מלחיצה יותר. בין אם מדובר בנהג אוטובוס, שוטר, רופא או הייטקיסט – המצב דומה: הם לחוצים במשך רוב היום. מצב זה מוביל, במקרים לא מעטים, לסטרס שעלול לגרום לאירוע לבבי, התקף חרדה או ליקוי פתאומי אחר. למרות שעל הנייר אירוע בעבודה הגורם לליקויים רפואיים שכאלה מזכה בזכויות רפואיות, רבים מהעוברים אותו מתקשים לקבל פיצויים בפועל. מדוע? האם באמת כל-כך קשה לקבל פיצוי על פגיעה שכזו בעבודה? מה ניתן לעשות בנידון?
“ישנן קטגוריות שונות של נזקי עבודה. כל אחת מהן עשויה לזכות בזכויות רפואיות שונות, וראשית כל חשוב להבין לאיזו קטגוריה משתייך המקרה שלך,” אמר לנו אלון אהרונוב, מייסד ומנכ”ל חברת ‘זכותי’, שהינה חברה ותיקה בתחום מיצוי הזכויות הרפואיות. “הבעיה מתחילה כשהעובד שעבר את האירוע החריג לא יודע להגדיר את האירוע שקרה לו, ולהוכיח את השתלשלות האירועים. כך יוצא שאנשים רבים שלקו עקב אירוע שקרה להם בעבודה לא מצליחים למצות את זכויותיהם הרפואיות אל מול המדינה וחברות הביטוח. זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת.”
מלכוד דמי הפגיעה
אירוע חריג הגורם לעקה (סטרס) ברמה גבוהה יכול להתבטא בשלל צורות: התקף חרדה, אירוע לבבי, התקף פסיכוטי, ועוד ועוד. אירוע שכזה עלול להיגרם עקב שלל אירועים מלחיצים בעבודה כגון ריבוי משימות קיצוני, איום בפיטורים, הטרדה מינית וכיוצא באלה. הבעיה היא שאדם שלקה עקב אירוע שכזה בעבודה, לרוב מתקשה להוכיח כי הליקוי אכן אירע עקב העבודה, ולא עקב אירוע שקרה לו בחייו האישיים.
“קשה להוכיח שחור על גבי לבן שההתקף שעברתי קרה בגלל שהבוס שלי איים עליי בפיטורים לפני יומיים, ולא בגלל שהקבוצה שלי הפסידה בדרבי לפני יומיים,” המחיש אלון מ’זכותי’, שחברתו טיפלה כבר באלפי מקרים ‘אפורים’ שכאלה, “וזה עלול להיות מסובך אף יותר. מה אם, עקב איומים בפיטורים, עברתי התקף חרדה בביתי? במקרה כזה, יהיה קשה פי כמה וכמה להוכיח שההתקף קרה עקב אירוע בעבודה. בביטוח לאומי נוטים להתעכב על התחום האפור הזה ולטעון שאין קשר בין הליקוי הבריאותי הפתאומי שלקה בו העובד לבין עבודתו. למרבה הצער, בנקודה זו נופלות רבות מהתביעות לפגיעת עבודה.”
התזמון הוא חשוב
כעיקרון, עובד שעבר פגיעה מסוג זה עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה עבור ימי היעדרותו מהעבודה והוצאות הטיפול הרפואי מביטוח לאומי. באם הנזק שנגרם לו הוא חמור אף יותר, הוא עשוי להיות זכאי בהמשך הדרך גם למענק נכות או אפילו לקצבת נכות.
לשם כך, על הנפגע למלא את טופס ב.ל. 211 בצירוף: האבחנה הרפואית הראשונית, דו”ח חדר המיון (או תעודה רפואית מבית החולים) וכל מסמך המעיד על הליקוי הרפואי שלקה בו עקב האירוע. באם נדחתה התביעה, ניתן יהיה לערער על החלטת ביטוח לאומי תוך 6 חודשים. יש לשלוח את הבקשה לדמי הפגיעה לא יאוחר משנה מאז התרחשות האירוע. אחרת, ביטוח לאומי עלול לפגוע בזכאות של העובד לדמי הפגיעה ואף להקטין את גובה גמלת הנכות שהוא עשוי להיות זכאי לה בהמשך הדרך. ניתן לקבל תשלום רטרואקטיבי של דמי פגיעה עבור לא יותר משנה קלנדרית אחת אחורה.
כאמור, דמי הפגיעה הם רק הצעד הראשון. במידת הצורך, הנפגע יכול להגיש את טופס ב.ל. 7801 (המיועד לתביעת נכות). עליו לצרף לתביעה כל מסמך רפואי המוכיח את מצבו: סיכום רפואי, דו”ח אשפוזים וטיפולים שהוא עבר עקב הפגיעה מהעבודה וכיוצא באלה. בתום בחינת המסמכים, בביטוח לאומי יחליטו האם הם מקבלים את התביעה, דוחים אותה או שהם יזמנו את התובע לבחינה מדוקדקת יותר של המקרה שלו.
“רבות מהתביעות לפגיעת עבודה נופלות בשלב הוועדה הרפואית, במיוחד כשמדובר בפגיעת עבודה מסוג זה,” ציין אהרונוב. “התובע צריך להוכיח מעבר לספק סביר כי האירוע הרפואי שקרה לו אכן קרה עקב העבודה ולא עקב אירוע אחר בחייו. זה אפשרי, אבל זה לא קל בכלל.” אם התובע אינו מרוצה מפסיקת ביטוח לאומי מסיבה כלשהי, הוא יכול לערער עליה לוועדת העררים של ביטוח לאומי, ובמקרים אחרים גם לבית הדין לעבודה.
הגוף החזק לצדו של האזרח הקטן
למרבה הצער, המציאות היא שביטוח לאומי הוא גוף ממשלתי חזק ובעל משאבים רבים, ואילו למבוטח עצמו אין את אורך הרוח והפניות הנפשית להתמודד מול העוצמה שלו. לכן, לא פלא שרבים מהאנשים שנפגעו בעבודה נופלים בין הכיסאות, או פשוט מוותרים על המגיע להם באמצע הדרך.
“המצב הנוכחי הוא אבסורדי, ואין לחכות למדינה שתושיט יד לאדם הפשוט בהתמודדותו עם הבירוקרטיה,” סיכם אלון אהרונוב. “אך בשביל זה יש את ‘זכותי’. אנו שמנו לעצמנו למטרה להיות הגוף החזק שעומד לצידו של האזרח הקטן אל מול המערכת הגדולה. סייענו כבר לעשרות אלפי ישראלים לקבל את זכויותיהם הרפואיות מהמדינה, ונמשיך בפועלנו עוד שנים רבות.”