מאות אנשים עם עיוורון הפגינו מול הכנסת ביוזמת המרכז לעיוור בישראל בדרישה להשוות להם את קצבת הניידות המיועדת לנסיעות והתניידות העומדת על 790 ש”ח בממוצע לחודש לעומת הקצבה הניתנת לנכי גפיים ועומדת על 2,364 ש”ח. במהלך השבוע תוגש עתירה לבג”ץ בדרישה לעצור את האפליה לאלתר. ח”כ נחמן שי וח”כ יעל גרמן יצאו מהמליאה והגיעו לתמוך במפגינים.
“המדינה מפקירה את קהילת העיוורים לחיים של בדידות. הרבה עיוורים נאלצים לחשוב פעמיים לפני שהם יוצאים מהבית וחולמים על סתם לצאת לפארק, לפגוש אנשים ולא להרגיש מוקצים” אמר הבוקר נתי ביאליסטוק כהן, מנכ”ל המרכז לעיוור בישראל ומוביל המאבק, “כיום, רק נסיעה אחת במונית לכיוון אחד עולה 70 שקלים, ואם עיוור צריך מישהו שילווה אותו, זה עוד 50 שקלים לשעה. זה מספיק במקרה הטוב לשבוע”.
“אנחנו לא רוצים יותר ממה שמגיע לנו, אלא בסך הכל להשוות את התנאים שלנו לאלו של נכי הגפיים”, ממשיך ביאליסטוק כהן. “העיוורון שלנו היא נכות לא פחות קשה, ולמרות שיש לנו רגליים אנחנו לא מסוגלים ללכת לבד. וחשוב לי להבהיר — לא עושים לנו טובה, אנחנו צריכים להיות מסוגלים לצאת מהבית”.
מאות אנשים עם עיוורון הפגינו מול הכנסת בדרישה להשוות את קצבת הניידות שמקבלים העיוורים לקצבת הניידות שמקבלים נכי הגפיים. המפגינים הגיעו עם שילוט עליו נכתב ‘לא עיוורים לאפליה’, והם מחלקים כיסויי עיניים לעוברים ושבים. את המפגינים פגשו ח”כ נחמן שי וח”כ יעל גרמן שיצאו מהמליאה והגיעו להביע תמיכה.
כמו כן, במהלך הימים הקרובים יוגש בג”ץ הקורא למדינת ישראל לעצור את האפליה בין הנכויות ולהשוות את תקציב הניידות.
נכי הגפיים מקבלים מהמדינה קצבה המיועדת לניידות, שהיא כמעט פי שלוש מקהילת האנשים עם העיוורון, זאת למרות הצרכים הדומים. כיום נכי הגפיים מקבלים קצבת ניידות בסך 2,364 ₪, שעשויה להגיע בהתאם לקריטריונים שונים לסך של 8,124 ש”ח בחודש. זאת, משום שהם אינם מסוגלים לנהוג, נזקקים לליווי והמרחב הציבורי עדין רחוק מלהיות מספיק נגיש עבורם. לעומתם, אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה שאף הם בדיוק באותו המצב לגבי התניידות במרחב הציבורי, מקבלים כשליש (!) מהסכום, 790 ש”ח בממוצע בלבד, סכום שאינו מספיק כלל ועיקר לצרכי הניידות הבסיסיים ביותר שלהם.
מצב זה גורם לכך שאנשים רבים עם עיוורון ולקויות ראייה מידרדרים לעוני ולרוב מהווים נטל על בני משפחתם וחבריהם.