מבילינסון לאתיופיה באהבה

במסגרת ביקור נשיא המדינה באתיופיה חתמו מנהל בי”ח בילינסון ומנהל המערך הכירורגי בבילינסון על הסכם שיתוף פעולה בין בי”ח לאוניברסיטה בבהר- דר, אתיופיה. זהו הסכם ראשון מסוגו בין בית חולים ישראלי לבין בית חולים אתיופי

ד”ר ערן הלפרן מנהל בי”ח בילינסון, פרופ’ חנוך קשתן מנהל המערך הכירורגי בבילינסון וישראל יצחק אח במערך הכירורגי בבילינסון טסו השבוע יחד עם נשיא המדינה מר רובי ריבלין למשלחת באתיופיה

במסגרת הביקור הממלכתי והחגיגי נחתם הסכם שיתוף פעולה בין בילינסון ובין בית החולים והאוניברסיטה בבהר-דר.

ד”ר ערן הלפרן מנהל בילינסון “זהו הסכם ראשון מסוגו בין בית חולים ישראלי לבין בית חולים אתיופי. ההסכם כולל השתלמויות רופאים מאתיופיה בבילינסון וצוותים רפואיים מבילינסון שיגיעו לאתיופיה ללמד את הצוותים האתיופים כירורגיה זעיר פולשנית, כירורגיה אונקולוגית וטראומה. הסכם שיתוף הפעולה כולל גם שת”פ מחקרי, שת”פ בתחום הרנטגן ושת”פ בתחום הגסטרואנטרולוגיה.”

בהר – דר היא בירת אמהרה שהיא המדינה הגדולה ביותר באתיופיה. בית החולים האוניברסיטאי בבהר – דר משרת אוכלוסייה של מיליוני אנשים.

פרופ’ חנוך קשתן, מנהל המערך הכירורגי בבילינסון ” לאתיופיה הגענו במקרה לפני שלוש או ארבע שנים, ישראל יצחק אח במחלקה הכירורגית העביר מצגת מול המחלקה על טיול שורשים.

התרגשתי מהנופים המרשימים של החבל הארץ והצעתי לו שנעשה טיול משותף לאתיופיה. אני טסתי עם הבן שלי וישראל בא עם אחיו ועם בן הדוד שלו. בין המקומות בהם טיילנו היתה העיר בהר-דר שבה למד ישראל.

שם, יצרנו קשר עם הרופאים בעיר וביקרנו בבית החולים. התנאים והסטנדרטים שבהם מטפלים שם בחולים היו נוראיים. אמנם התרשמתי שהרופאים יודעים רפואה ברמה טובה אולם התנאים הפיזיים, המבנה ובעיקר הכלים שבהם הם משתמשים לניתוחים לא היו בסטנדרטים מערביים אליהם אני רגיל מישראל ומהעולם.

הבנתי  שאנחנו יכולים ללמד אותם איך מבצעים ניתוחים מתקדמים שאנחנו היום עושים כפרקטיקה יומיומית.

אצלנו בישראל מבצעים ניתוחים לפרוסקופיים שבהם אנחנו לא עושים פתיחה מלאה של הבטן. לבטן של המטופל מחדירים ארבע זרועות שאחת מהן היא מצלמה ומנתחים ללא הצורך בפתיחת הבטן אלא במקרים מסוימים.

ביקשתי מהם למצוא תורם שיקנה את הציוד הלפרוסקופי ולאחר שהם קנו אותו באנו ללמד אותם כיצד להשתמש בו.

מלבד תנאי האשפוז הקשים והמכשור שלא היה קיים משך את עיני דבר נוסף אחרי ניתוח של פתיחת בטן המטופלים (ניתוח קשה שמשך ההחלמה ממנו הוא לפחות שבוע באשפוז) המטופלים הולכים ברגל מרחקים עצומים. דיברתי עם מטופלים שנאלצו לחזור לכפר שבו הם גרים מרחק יומיים הליכה. דבר שקשה מאוד פיזית וגם מקשה על ההחלמה

אני מאמין כי המעשה שעשינו היה להתחיל וללמד את דור המנתחים באתיופיה שיוכלו ללמד את הדור הבא. הצעד שעשינו לא מספיק אנחנו מתכננים המשך

עוד חודש יגיעו שתי אחיות חדר ניתוח משם שיגיעו לחודש לבילינסון ללמידה מעשית ואנחנו נטוס עוד מספר פעמים כדי להמשיך וללמד אותם.

יש ציפייה באתיופיה שאחרי שהם  ילמדו ויקבלו את הכלים הרופאים המקומיים ילמדו את שאר הרופאים באתיופיה”