מערכת 'מדינט'הליך השתלת עור הינו סוג של ניתוח. בניתוח זה משתיל הצוות הרפואי רקמה המהווה בעצם חתיכת עור. ניתוח השתלת עור יכול לשמש לטיפול בפצעים רחבים, טיפול בכוויות, אובדן עור רחב בשל זיהום או דלקת, בשל נמק ואף במסגרת ניתוחים מורכבים, שבחלקם נדרשת השתלה של עור.
ביצוע הליך כירורגי של השתלת עור משמש שתי מטרות עיקריות. האחת, צמצום טיפול חלופי שיש וקיים והמטרה הנוספת – שיפור המראה והתפקוד של האזור בגוף בו בוצעה ההשתלה.
הסוג השכיח ביותר של השתלת עור כולל הסרת שכבת עור דקה מחלק בריא בגוף (החלק התורם) והשתלה שלו במקום אחר. הליך שחל בחלק מהמקרים, למשל, בעת השתלת שיער. הליך נוסף כולל השתלת עור בעובי מלא. כאן מדובר על השתלת עור מסוכנת יותר, במיוחד עבור הגוף המקבל, אך הצלחתו מבטיחה קו צלקת קטן המזכיר במראה קו צלקת של נשים שעברו ניתוח קיסרי. השתלת עור בעובי מלא מאפשרת החלמה מהירה יותר לחלק התורם.
סוגי השתלות עור
סיווג השתלות העור נעשה לפי עובי, מקור החלק המושתל והמטרה. העור התורם מוכר גם בשם אוטוגרפט, כשעל התורם והנרתם להיות זהים מבחינה גנטית, דוגמת תאומים מונוזיגוטיים.
במסגרת סוגי ההשתלות נעשה אף שימוש בהשתלה של תותבות, כשאלו משמשים כתחליפי עור זמניים, כשבסופו של התהליך יש להסיר את אותם תותבות עור בנקודה בה הגוף מתחיל לדחות אותם.
יש מקרים בהם ניתן להותיר השתלות אוטולוגיות וצורות מסוימות של השתלות אלולוגרטות לצמיתות. חזירים שהונדסו גנטית מסוגלים לייצר חלקי עור השווים בערכם ותפקודם לאלוגרפט. שימוש נוסף נעשה בעור מסוג טילפיה (Tilapia) – עור ניסיוני וזול המשמש רופאים במקומות ואזורים בהם עור חזיר אינו זמין.
השתלות עור המובחנות על בסיס עובי
- עובי מפוצל: השתלת עור באמצעות עובי מפוצל – STSG הינה השתלה הכוללת את האפידרמיס וחלק של הדרמיס. עובי העור תלוי בתורם ובצרכים של הנתרם. בהליך זה ניתן לעבד את העור באמצעות מהלך שנקרא “מהפך אור” שמייצר צמצמים של השתל ובכך מאפשר לו להתרחב פי 9 מגודלו המקורי.
שימוש בהשתלות בעובי מפוצל נעשה לעיתים קרובות למול כך שאלו מסוגלות לכסות שטחי עור רחבים כשקצב ההזרקה נמוך.
- עובי מלא: השתלת עור בעובי מלא מורכבת מהאפידרמיס וכל עובי הדרמיס. החלק של התורם נתפר ישירות או מכוסה על גבי השתל בעובי מפוצל.
- שתל מורכב: מדובר על שתל קטן ובו עור וסחוס או רקמה בסיסית. החלקים של התורמים נלקחים, בין היתר, מעור האוזניים ומשמשים לשחזור פגמים באוזן ובאף.
בחירת התורמים
לקיחת שתלי עור לתרומה מבע”ח מוכרים בשם הטרו-שתלים או קסנו-שתלים. מדובר בעצם בחבישות ביולוגיות זמניות שהגוף אמור לדחות בתוך מספר ימים עד שבועות. שתלים אלו משמשים להפחתת ריכוז חיידקים בפצע פתוח ובהפחתה של אובן נוזלים.
במקרים בהם מדובר על אובדן רקמות רחב יותר, יש ויהיה צורך בהשתלת עור בעובי מלא. דבר שמתרחש לרוב במקרים של פגמים בפנים ובידיים, כשקיים רצון לצמצם את התכווצות השתל, כשהכלל הוא שככל ששתל העור עבה יותר כך העיוותים וההתכווצויות נמוכים יותר.
במסגרת נהלי אוטוגרפט בתרבית תאים – CEA, נלקחים תאי עור מהאדם הזקוק לשתל בכדי להוביל לגידול של תאי עור חדשים על גבי יריעות בתנאי מעבדה. למול כך שאותם תאים נלקחים מהמטופל עצמו, אין כל חשש כי המערכת החיסונית תדחה אותם, אך גם כיום אין בהליך זה 100% של הצלחה. הליכי השתלה חדישים יותר משלבים את הליך ה-CEA יחד עם מטריצה עורית המספקת תמיכה נוספת להשתלה.
הליכים ניסיוניים נעשים מול קורבנות כוויה בעזרת תאי גזע בתמיסה על גבי האזורים שנכוו תוך שימוש באקדח תאי עור. בשנים האחרונות ניסיונות אלו רשמו הצלחות במידה והמגמה תמשיך פיתוחים אלו יפתחו גן את עולם השתלת שיער.
בכדי להסיר פרוסות עור דקות מהתורם, עושים המנתחים שימוש במכשיר כירורגי המוכר בשם דרמטום. מכשיר המייצר לרוב עור בעובי מפוצל המכיל אפידרמיס וחלק מהדרמיס. הדרמיס הנותר של התורם מכיל בולטות חלב וזקיקי שיער, אשר מכילים תאי אפידרמיס המתרבים באופן מדורג ויוצרים, בסופו של דבר, שכבה חדשה של אפידרמיס.
החלק של התורם עלול להיות חשוף ופגיע לזיהומים כשהוא אמור לחוש בכאבים. התמודדות עם הכאבים אפשרית באמצעות חומרי הרדמה תת עוריים, חומרי הרדמה מקומיים ושימוש בתחבושות פצעים מיוחדות.
אצל הנתרם השתל נמרח באופן זהיר על גבי השטח החשוף אשר מוחזק במקום באמצעות מספר תפרים קטנים וסיכות כירורגיות. תחילה ניזון השתל במסגרת תהליך המוכר בשם אימביביציה פלסמטית כשהוא ניזון מפלזמה.
בתוך 36 שעות כלי דם חדשים מתחילים לצמוח מהאזור הנשתל בתהליך המוכר בשם Inosculation. על מנת למנוע הצטברות נוזלים מתחת לאזור השתול, הצטברות נוזלים שיכולה למנוע הדבקת השתל וכלי הדם החדשים, מבצעים הרופאים חתכים קצרים לאורך בעובי של מספר מ”מ, כשכל שורת חתך מקוזזת בחצי אורך בדומה למראה לבנים בקיר.
היבט חשוב נוסף נוגע לפעילות ניקוז. ניקוז המאפשר לשתל להימתח ולכסות שטח מרבי תוך התקדמות לקווי המתאר אצל האדם הנשתל. חשוב לדעת, כי יש והמראה הסופי לא ייראה לגמרי טבעי ופחות אסתטי.
תחזוקת הפצעים בטרם הניתוח וריפוי השתל מביא רבים לעשות שימוש בטיפול בפצע לחץ שלילי – NPWT. מדובר על טיפול בו מונח קטע קצפי בגודל של הפצע ובהמשך הנחת צינור מחורר על גבי הקצף, כשאת הקונסטרוקציה הזו מחזיקה תחבושת. יחידת ואקום יוצרת בהמשך לחץ שלילי, היא אוטמת את קצוות הפצע ומאפשרת הוצאה של עודפי נוזלים ודם.
תהליך ה-NPWT משמש אף בפעולות הרס והשתלה בכדי לסייע לפצע נגוע להישאר נקי לתקופה מסוימת עד להחלמה של עור חדש.
השתלת עור Z-Plasty
השתלת עור המבוססת על ניוד חלק עור מלא מאזור תורם אל מקום הזקוק להחלפת רקמות. חלקי העור מונחים בצורת משולשים האחד מול השני. מדובר על שיטה שיש בה לתקן מראה רע ולא אסתטי של צלקת לכדי מראה נעים יותר לעין.
הסיכונים הקיימים בהשתלת עור
ניתוח השתלת עור מביא עימו סיכונים שחשוב להכיר. אלו כוללים זיהומים, אובדן עור, נזקים עצביים ועוד. על מנת לצמצם את הסיכונים על המושתל להיות מטופל בסדרת תרופות לאורך זמן.
פּרוֹגנוֹזָה
רוב השתלות העור מסתיימות בהצלחה, כשישנם מקרים בהם ההשתלות אינן מחלימות בצורה מיטבית עד לכדי הצורך בביצוע השתלת עור חוזרת.
לאחר ביצוע ההשתלה יש לבצע מעקב תמידי וזאת לצד העובדה כי תהליך ההחלמה נחשב לארוך. על המושתלים להכיר כי זמני ההתאוששות הארוכים יש ויכולים להוביל אותם לתחושות חרדה ודיכאון, הן בשל הכאבים שיחוו והם בשל חוסר היכולת לחזור ולתפקד כפי שהיו רגילים.
היסטוריה
ביצוע של השתלות עור היו נהוגות מידי קדם באופן הבסיסי ביותר. תיעוד להשתלות עור קיים עוד ממצרים העתיקה, כשהדבר מקבל ביטוי תחת נושאי זינוגרפיה. 500 שנים אחרי מתארים חברי ההינדה קאמה כמי שביצעו השתלות עור שכללו שימוש בשומן תת עורי.
במאה השנייה לספירה פיתח הפילוסוף היווני סלסוס שיטה לשחזור עורות של גברים יהודים באמצעות השתלות עור וזאת למול התפיסה שביצוע ברית מילה נחשב אצל היוונים והרומאים כאקט ברברי.
במאה ה-19 תוארו שימושים הנחשבים מודרניים יותר בתחום השתלות העור. אלו כללו כבר השתלת צביטה, שימוש בעובי מפוצל, עובי מלא ואף השתלת עור מתורם שנפטר.
מהן החלופות?
אחת מהחלופות הקיימות להשתלות עור כולל שימוש בתאים של מטופלים, שימוש בעור של בעלי חיים והסתייעות במכשור רפואי המסייע בסגירת פצעים רחבים באמצעות עוגנים מיוחדים. שימוש בעור בעלי חיים אינו כולל אך ורק שימוש בעור של חזירים. בין היתר, ניתן אף לעשות שימוש בעורם של כלבים, צפרדעים, ארנבים וחתולים.