מחקר חדש שנערך בארה”ב מצא כי 68% מהמנתחים הפלסטיים שהשתתפו בסקר טענו כי תכנים שהעלו לרשתות החברתיות צונזרו או נחסמו. המגבלה המרכזית שהוזכרה היא חסימה של תמונות “לפני ואחרי” של מטופלים, לצד ירידה משמעותית בחשיפת הפוסטים. על פי הנתונים, כ-85% מהמשתתפים דיווחו כי שמו לב להפחתת הנראות של התכנים שלהם במהלך השנה האחרונה.
המחקר, שנערך על ידי ד”ר ג’רי צ’ידסטר בשיתוף מנתחים פלסטיים מבית החולים האוניברסיטאי של הרווארד, עסק בהשפעת המדיניות של פלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק על המידע המועבר לציבור. לדבריהם, במקרים רבים התכנים נמחקו או הוגבלו מחשש ל”עירום”, “אופי מיני” או “תוכן שאינו משקף תוצאה ריאלית של טיפול”. החוקרים הביעו דאגה שהצנזורה תפגע בהנגשת מידע רפואי מדויק, ובכך תאפשר לשיח הציבורי בתחום להיות מונע על ידי גורמים שאינם רופאים מוסמכים.

גם בישראל נרשמת מגמה דומה. ד”ר מאיר כהן, יו”ר ארגון המנתחים הפלסטיים אסתטיים בישראל, מסביר כי מנתחים רבים חווים צנזורה על תכנים מקצועיים. “הדין הישראלי מגביל את הפרסום של רופאים, אך מאפשר העברת מידע לצורכי חינוך והסברה. עם זאת, חסימות תוכן נעשות לרוב באופן אוטומטי וללא הבחנה”, ציין כהן, שסיפר על מקרה בו סרטון הסבר רפואי צונזר בטענה לשימוש ב”אביזרי מין” – רק משום שהוצג בו דגם פסל של האלה ונוס.
לדבריו, מנתחים בישראל נאלצים למצוא דרכים חלופיות להעברת מידע מבלי להסתכן בצנזורה, בין היתר על ידי מיקוד בהסברים על תהליכי הטיפול והתוצאה הצפויה, במקום הצגת תמונות ישירות של “לפני ואחרי”. “חשוב לנו שהציבור יבין שכל פרוצדורה רפואית היא תהליך, ולצד היתרונות האסתטיים יש חשיבות לתיאום ציפיות ריאלי”, סיכם.