ד”ר תהילה רפאלי מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ערכה מחקר ייחודי עבור פורום ארגוני צעירות ומצאה חסמים מגדריים מובהקים בקרב צעירות במצבי סיכון המבקשות להשתלב בעולם התעסוקה.
השתלבות בעולם התעסוקה הינה משימה קריטית עבור בניית עתיד של צעירים וצעירות. אלו שגדלו כחסרי בית, גדלו בפנימיות, משפחות אומנה או נשרו מבית הספר, מוגדרים במצבי סיכון. המחקר מצביע על כך שנשים צעירות במצבי סיכון מתמודדות עם אתגרים נוספים להשתלבות בתעסוקה, גם למול צעירים במצבי סיכון, המהווים מחסום קריטי לתהליך השתלבותן בחברה. המחקר מציף נתונים משמעותיים לצד המלצות לפעולה במטרה להעניק לאנשי הטיפול כלים מקצועיים. כך למשל נמצא:
צעירות במצבי מצוקה מתמודדות עם הצעות למין תמורת כסף במקום עבודתן.
הצעירות התייחסו להצעות לא נאותות שקיבלו במקום העבודה הכוללות גם הצעות למין תמורת טובות הנאה או כסף. הצעירות ציינו כי במקומות העבודה מזהים את מצבן הייחודי, כנעדרות עורף משפחתי וכנעדרות משאבים ומנצלים אותו לרעה. כך לדוגמה כאשר המנהלים או אנשי צוות במקום העבודה יודעים שהצעירה זקוקה לעבודה כצורך קיומי ואינה יכולה לאפשר לעצמה להתפטר, הם יכולים לפגוע בתנאי העבודה שלהן, לקצץ שעות, לפגוע בשכר, או לתת משמרות לא רצויות. יתרה מזו גם במקרים של הטרדה מינית הם יודעים שהצעירה לא תתלונן כדי לא לסכן את מקום עבודתה.
“הצעירות שהשתתפו בקבוצת המיקוד שלנו דיווחו על הצעות מיניות תמורת תשלום. זה נתון מזעזע”, אמרה שלי שטרכר- שלו, מנכ”לית פורום ארגוני צעירות, העומדת בראש 12 ארגונים המלווים נערות במצבי סיכון.
“בעקבות משבר הקורונה והתחרות ההולכת וגוברת למציאת מקור פרנסה, קבוצת אוכלוסייה זו, המוחלשת מלכתחילה, נחשפת להטרדות קשות והצעות לניצול- מיני בתשלום שחושפת את הצעירות למצבי סיכון נוספים. עלינו לנקוט בצעדים משמעותיים בכדי לעצור את התופעה”, התריעה.
עוד עולה במחקר:
- ל- 72% מהצעירות העובדות הכנסה בגובה שכר המינימום ומטה. ל-40% מהצעירות יש הכנסה נמוכה, או נמוכה מאד משכר המינימום ולשליש מהן הכנסה הדומה למינימום. כמו כן, כרבע מהצעירות אינן מודעות לתנאי העסקה סוציאליים במקום עבודתן, כגון: זכאות לימי חופשה, ימי מחלה או לפנסיה.
- צעירות דיווחו באופן מובהק על חסמים רבים יותר לתעסוקה מאשר צעירים כולל חסמים מגדריים, חסמים הקשורים למוצא, לדרישות העבודה ולשכיחות גבוהה יותר של תנאי עבודה פוגעניים.
בקרב הצעירות שאינן עובדות, החסם הבולט ביותר הוא החשש שיהיה להן קשה להתקבל לעבודה בהשוואה לגברים, ולאחריו החשש לחוות אפליה כנשים במהלך עבודתן. חשש נוסף היה לקבל הערות שליליות בגלל שהן נשים.
לעומת זאת, בקרב הצעירות העובדות החסם הבולט ביותר הוא פחות הזדמנויות לקידום בהשוואה לגברים, ולאחר מכן פחות הזדמנויות להעלאה בשכר בהשוואה לגברים.
צעירות שאינן עובדות דיווחו על חסמים רבים יותר מאלו שעובדות.
בעבור הצעירות שאינן עובדות, החסמים הבולטים הם החשש שזכויותיהן כעובדות יפגעו וכי לא יתחשבו ברקע האישי שלהם. הצעירות במחקר מתמודדות עם טראומות ואירועי חיים קשים בעברן ולעיתים עצם ההגעה לעבודה נתפסת עבורן כמשימה קשה מאד, כך שחוסר התחשבות במצבן עשוי להיות חסם משמעותי להישארותן בתעסוקה.
צעירות שהשלימו שירות לאומי/צבאי חוות פחות חסמים מאשר צעירות שלא שרתו.
בהשוואה בין הקבוצות נמצא כי עבור הצעירות העובדות משתני הרקע הקשורים לחסמים בתחום התעסוקה הם: גיל צעיר (ככל שגילן צעיר יותר הן חוות יותר חסמים), מצב כלכלי קשה יותר, קיומה של מחלה או נכות, רמת השכלה נמוכה, העדר שירות הצבאי או לאומי ואף שביעות רצון נמוכה מהתעסוקה הנוכחית. בקרב הצעירות שאינן עובדות נמצא כי רמת חסמים גבוהה קשורה למצב בריאותי סובייקטיבי גרוע יותר ולרמת השכלה נמוכה.
“שיטת המחקר התבססה הן על קבוצת מיקוד של צעירות והן על העברת שאלונים ל- 190 צעירות ו-78 צעירים בטווח הגילאים 30-18 המוגדרים/ות במצבי סיכון”, הסבירה עורכת המחקר ד”ר תהילה רפאלי, ראשת התוכנית ללימודי נוער וצעירים במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. “למעשה, פיתחנו כלי שיעזור לאנשי המקצוע להבין את האתגרים של הצעירות בתחום התעסוקה באופן מקיף ומעמיק ואף להציע התערבויות יעילות יותר בתחום זה”.
במחקר שולבו גם אנשי ונשות מקצוע בתחום הליווי התעסוקתי שהעלו רעיונות לביצוע בהתאם לתוצאות המחקר ולאתגרים שתקופת הקורונה מייצרת בתחום התעסוקה. הרעיונות לשיפור עלו בקנה אחד עם הצעות שהגיעו מצד הנערות, כגון:
- הקמת מערך לווי להשתלבות בתעסוקה לצעירות בסיכון, הכולל:
- ייעוץ ואבחון תעסוקתי מותאם לצרכי הצעירות שיאפשר להן להבין מה הן רוצות, לאן הן יכולות להגיע ומהן האפשרויות עבורן בעולם התעסוקה.
- ליווי קבוצתי לצעירות שיסייע לצעירות ללבן את החסמים העומדים בפניהן בהשתלבות בתעסוקה וילווה אותן בצעדיהן הראשונים בו.
- להנגיש להן את הזכויות שלהן בעולם העבודה ויסייע להן למצות אותן.
- הכשרה מקצועית ולמידת מיומנויות רכות דרך פיתוח עבודות זמניות ומותאמות לתקופה.
- זיהוי אפשרויות תעסוקה חדשות שעשויות להתאים יותר לצעירות (כמו עבודה מהבית).
“יש לנו הצעות פשוטות ליישום שיאפשרו לצעירות במצבי סיכון להשתלב בעולם התעסוקה בצורה מיטבית על מנת שתוכלנה להתפרנס בכבוד ולממש את הפוטנציאל שלהן, להתנהל באופן עצמאי ולא להיות נתמכות”, אומרת שלי שטרכר- שלו. “אני קוראת למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ולמשרד הכלכלה לאמץ את המסקנות שלנו כעת, עוד טרם הבחירות הקרבות, לרווחת הצעירות הזקוקות לכך”.
“המחקר מצביע על כך שיש לצעירות חלומות רבים בתחום התעסוקה, ועל מנת לממש אותם הן צריכות ליווי, הכוונה ותמיכה אשר יכולים להיעשות בין השאר גם בליווי של מנטוריות”, אמרה ד”ר תהילה רפאלי. “עם זאת, נראה כי החלומות שלהן צרים לעולמות התעסוקה בהן הן נפגשות כצעירות במצבי סיכון. עלינו להרחיב עבורן את כר האפשרויות העומדות לרשותן”.