טור אורחכולנו נוכל “לאבחן” את הסצינה הבאה: גבר בשנות השישים לחייו שולח את ידו לבית החזה השמאלי, כאשר תוקף אותו כאב עז. אך כמה פעמים בחיינו נחשפנו בסדרות, סרטים, תיאטרון או בכלל לסצנות של התקף לב אצל נשים?
מאת: ד״ר עדי בכר
לא זכורה לי הפעם האחרונה שבא שמעתי על אישה שעברה התקף לב, אולי באנטומיה של גריי כשמירנדה עוברת התקף קל ואף אחד לא מאמין לה. למה בעצם התקף לב וכל ענייני כלי הדם באיזור הלב מתקשרים לנו באופן אוטומטי לגברים? לד״ר עדי בכר מנהלת יח’ כירורגיה אנדווסקולרית מקמפוס בלינסון במרכז הרפואי רבין פ״ת יש מידע חדש לשתף בנושא זה.
מה ידוע לנו בעצם על מחלות לב וכלי דם בנשים?
במשך שנים רבות נחשבו מחלות הלב וכלי הדם לנחלתו העיקרית של המין הגברי. לעיתים קרובות כשלו לאתר ולאבחן מחלות לב וכלי דם אצל נשים. אולם החל מן המאה שעברה חל היפוך במגמה זו. כיום תמותה ממחלות לב וכלי דם בנשים נמצאת במקום השני בישראל בשכיחותה לאחר תמותה מסרטן. ובארה”ב הינה הגורם הראשון לתמותה.
מחלת הקורונה על שלל תסמיניה, אשר עדין נחקרת ונלמדת מהווה גם היא אתגר נוסף באבחון מחלת לב פעילה. חשוב להבין כי נשים יציגו תסמינים שונים בחלק מן המקרים לעומת גברים. באופן קלאסי, התקף לב מתואר ככאב לוחץ בחזה. היד הנשלחת לצד שמאל של בית החזה היא אחד מסמיני ההיכר הטבועים במוחנו להתקף לב, אך נשים הלוקות בהתקף לב יתארו שלל תסמינים שונים החל מכאב בלסת, גב עליון, חולשה פתאומית בחילה ועוד.
מאחר והתסמינים אינם תמיד בולטים וברורים, ובאופן מסורתי נשים נחשדות פחות כחולות לב, הטיפול בהרבה מן המקרים מתעכב ולכן תמותת נשים ממחלות אלה גבוהה באופן יחסי.
כאשר באים לדון במחלות לב וכלי דם אצל נשים חשוב לשאול: האם רק התסמינים והעיכוב באבחנה ובטיפול הינם הגורמים היחידים לתמותה הגבוהה? האם המחלה שונה? מה מקומה של הביולוגיה השונה? כיצד משפיע הפרופיל ההורמונאלי למהלך המחלה?
על שאלות אלו ורבות אחרות מנסים החוקרים לענות בשנים האחרונות.
בעולם בו השאיפה להתאים לכל חולה טיפול מדויק על בסיס הגנטיקה האישית המחקר חייב להבדיל בין מחלות בנשים לעומת גברים.צכדוגמא פשוטה ממוצע הגובה בנשים נמוך לעומת גברים, וכלי הדם בנשים קוטרם קטן בהשוואה לגברים. לכן אם קיימת הרחבת אבי העורקים (מפרצת או בשמה הלועזי אנוריזמה) ההתויה לטיפול בעורק המורחב תהיה בקוטר 5 ס”מ בנשים לעומת 5.5 ס”מ בגברים.
לצד השוני במבנה, במורפולוגיה, קיימים הבדלים ברמת המיקרו בין נשים לגברים: בנוקשות העורק, בתגובתו לשינויים סביבתיים ואף נפשיים (אחד מגורמי הסיכון הברורים בנשים לאירוע לבבי הינו דיכאון) ואף בתהליך הביולוגי בו ניתק הפלאק הטרשתי מן העורק וגורם לחסימתו המהירה.
אין ספק כי לאורך שנים רבות רפואת הלב וכלי הדם בנשים הוזנחה.
לעומת המחקרים הרבים שבוצעו להבנת מחלות אלו בגברים, נשים לא זכו להבנה כי השוני אינו רק בבסיס ההורמונלי. במשך שנים הורמוני המין הנשיים נחשבו כגורם המגן על נשים מפני מחלות לב וכלי דם. ולכן נשים צעירות אף עם סימפטומים “קלאסיים” של מחלת לב פעילה לא זכו למענה מהיר. ועדין גבר בן 50 עם אי נוחות בחזה יהיה חשוד בארוע לבבי חריף מהר יותר בהשוואה לאישה בגיל זהה ותסמינים דומים.
רובנו יודעים לדקלם את גורמי הסיכון המוכרים למחלות כלי דם: עישון, יתר לחץ דם ,סכרת והשמנת יתר, אבל חשוב להבין, שגם השפעת גורמים אלא אינה זהה בגברים ובנשים.
לדוגמא, בנשים סכרת הינה גורם סיכון משמעותי יותר בהשוואה לגברים לתחלואה ותמותה לבבית ולפיתוח מחלות כלי דם נוספות כמו ברגלים ובעורקי המח, כך הראה מחקר השוואתי בין גברים לנשים. כמו כן, מעקב אחר רמות השומנים בדם הניב תוצאות גרועות יותר בנשים. השפעת הסוכרת ניכרת גם בתפקוד מערכת הקרישה ובמערכת החיסונית.
מכלול השפעות אלו מביאות לתחלואה ותמותה הנפוצה בנשים ובפרט בנשים צעירות. יתכן והלחץ המטבולי כתוצאה מן הסוכרת המופעל על כלי הדם הינו רב יותר בנשים. יתכן ורף רמות הסוכר והאינסולין הנמדדים אינם מספקים עבור נשים, קיימת משמעות גם להבדל בפיזור השומן בגוף בין נשים וגברים.
יש כר רחב למחקר בנושא כלי דם בנשים. אמנם נצבר ידע רב ממחקרים על גברים אולם יש להרחיבו בהסתכלות מגדרית ואנו רק בתחילת הדרך.
כבר עתה ברור כי מחלות לב וכלי דם אינן נדירות בנשים, שכיחותן באוכלוסיה הכללית ובפרט בנשים הולכת וגוברת עם העישון ומחלת ההשמנה.
אורח החיים היושבני, ההשפעות הסביבתיות, ההשפעות הביולוגיות על נשים תורמות לעליה בתחלואה ובתמותה.
אנו חייבים לעורר מודעות ולחדד את הכלים שלנו לאבחון, ניטור וטיפול במחלות לב וכלי דם בנשים. ויחד עם זאת, לפעול באופן מתמיד לעידוד אורח חיים בריא בשני המינים.
ד״ר עדי בכר היא מנהלת היחידה לכרורגיה אנדווסקולרית בקמפוס בלינסון במרכז הרפואי רבין, פתח־תקווה.