משאבות אינסולין הן אמצעי יעיל, קל ונוח לטיפול ואיזון של מחלת הסוכרת. מדובר בטכנולוגיה רפואית אשר מאפשרת מתן אינסולין באופן רציף וממושך על פני היממה, ללא שימוש בזריקות על בסיס יומי, ובהתאם לפקודות מצד המטופל. המשאבה עצמה מחקה את פעילות תאי הבטא של הלבלב, אשר תפקידם להפריש אינסולין לטובת איזון רמות הסוכר בדם. השימוש במשאבות אינסולין החל כבר בשנות ה– 70 של המאה הקודמת, וכיום כ– 50% מחולי הסוכרת מסוג נעורים (טייפ 1) נעזרים בה על מנת לאזן את רמות הסוכר בצורה טובה יותר.
קצת פרטים טכניים
משאבות אינסולין מורכבות ממחסנית אשר מכילה אינסולין, צינורית אשר מחוברת באופן תמידי לגוף דרכה מוזרם האינסולין, ומצג אלקטרוני דרכו היה ניתן לשלוט בפעילות המשאבה. גודל המשאבה הוא כגודל מכשיר טלפון סלולרי, וניתן לשאת אותה על הגוף בצורה דיסקרטית וללא כל קושי. מינון האינסולין אשר מזולף לאורך שעות היממה משתנה ממטופל למטופל, ולרוב נקבע על ידי הצוות הרפואי. לצד זאת, ניתן לקבוע קצב שונה של הזלפת אינסולין לגוף לאורך שעות היממה, וכמובן ניתן לתת בולוסים יזומים של מנות אינסולין על פי הארוחות השונות. משאבות אינסולין עברו פיתוחים והותאמו יותר ויותר לנוחות המטופל, כאשר לאחרונה חולי הסוכרת אשר בוחרים להשתמש במשאבה,החלו לעשות שימוש במשאבת Omnipod DASH, שהיא חידוש משמעותי ונוח הרבה יותר למשאבה הקיימת. מדובר במשאבת אינסולין ייחודית, שמאפשרת פעולה רציפה של הזלפת אינסולין של עד 72 שעות, וללא צורך בצנורית, מה שהופך את הנשיאה שלה לקלה ונוחה הרבה יותר. המשאבה עמידה במים ומתלבשת בנוחות ובקלות על פני אזורים שונים בגוף, ובעיקר מאפשרת דיסקרטיות מלאה למטופלים שמעוניינים בכך.
משאבות אינסולין לאיזון קל ונוח יותר
ללא כל ספק משאבות אינסולין הן כלי נהדר ונוח הרבה יותר, אשר תורם משמעותית לאיזון הסוכר בגופם של חולי הסוכרת. האתגר הגדול במחלה הוא לשמור על ערכי סוכר מאוזנים לאורך כל שעות היממה, כאשר ערכי הסוכר עשויים להשתנות בהתאם ללא מעט פרמטרים כמו: כמות הפחמימות הנצרכת בארוחה, פעילות גפנית, זמנים שונים על פני היממה, לחץ וסטרס ואפילו מזג האוויר. ישנם מצבי קיצון שכל חולה סוכרת צריך להמנע מהם. האחד הוא ירידה חדה של ערכי הסוכר בדם, מצב המכונה היפוגליקמיה, שעשוי להיות מסכן חיים באופן מיידי ולהוביל לאובדן הכרה ומוות, והשני הוא עלייה חדה של רמות הסוכר בגוף, מצב המכונה היפרגליקמיה, ועשוי ליצור נזקים לאברי מטרה שונים בגוף לאורך זמן. הזרקה של אינסולין ללא שימוש במשאבות אינסולין, לרוב מצריכה התעסקות רבה יותר ובעיקר פחות נעימה, ומקשה על חולי הסוכרת להתנהל (בעיקר בקרב ילדים). המשאבה אינה מצריכה דקירות על בסיס קבוע, מאפשרת ניהול טוב יותר של האינסולין הבזאלי אשר מופרש בגוף באופן שוטף, ומונעת מצבי קיצון שעשויים להיות מסכני חיים.