“עיצוב משתף”: פרויקט חדשני לשיקום חולי פרקינסון יוצא לדרך

במהלך לקידום מחקר פורץ דרך מטעם כללית, זכתה הצעת מחקר לפיתוח רובוטיקה חדשנית לשיקום חולי פרקינסון שהגישו חוקרי סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית

את הפרוייקט מובילים  ד”ר יאיר זלוטניק – נוירולוג מומחה, סגן מנהל המחלקה לנוירולוגיה ומנהל המרפאה להפרעות בתנועה בסורוקה ופרופ’ שלי לוי-צדק – ראשת המעבדה לחקר הקוגניציה, הזקנה והשיקום במחלקה לפיזיותרפיה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, והוא מתמקד בפיתוח מערכת רובוטית ייחודית לתרגול משולב של מיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות, באמצעות גישה עיצובית המשלבת את המטופלים בפיתוח.

כ-35 אלף אנשים בישראל מאובחנים עם מחלת פרקינסון, מחלה נוירולוגית דגנרטיבית רב-מערכתית קשה שגורמת לפגיעה הדרגתית בתנועות הגוף ומשפיעה על תפקודים מוטוריים ולא מוטוריים. התסמינים המרכזיים שלה הם רעד, קשיון השרירים ותנועה איטית. ליקויים אלה ונוספים עלולים להיות מתישים מאוד ולמנוע השתתפות בפעילויות בחיי היומיום, ועד כה לא פותח אף רובוט חברתי לשיקום מוטורי וקוגניטיבי. 

עם התקדמות המחקר והטכנולוגיות בשנים האחרונות, חלה עלייה ניכרת בפיתוחים טכנולוגיים לשיקום, כגון שימוש במציאות מדומה וברובוטיקה. אמנם פיתוחים אלה מעוררים עניין רב בקרב אנשי רפואה, בשל הפוטנציאל לשפר תהליכי שיקום, ואולם על אף ההשקעה הכספית המשמעותית, במקרים רבים טכנולוגיות אלה ננטשות או שאינן מיושמות באופן נרחב על ידי קלינאים בשטח. 

המערכת לשיקום חולי פרקינסון שתפותח בסורוקה, תנסה לענות על שני אתגרים: פיתוח הטכנולוגיה עצמה, שתשלב רובוטיקה עם תרגולים מוטוריים וקוגניטיביים בדגש על יציבות הגוף ושיתוף הפיתוח בצורה שתבטיח את יישומו בשטח. הפיתוח ישלב ידע קליני של צוות המרפאה להפרעות בתנועה בסורוקה עם ידע מתודולוגי והנדסי של צוות המעבדה לחקר הקוגניציה באוניברסיטת בן גוריון, והפרויקט כולו יתבסס על עקרונות “עיצוב משתף”: גישה השואפת לשלב את חוויותיהם ואת תובנותיהם של המשתמשים הסופיים במוצר – מטופלים, קלינאים ומומחי טכנולוגיה – לאורך כל שלבי הפיתוח, כדי להבטיח תוצאה מיטבית שתענה על הצרכים של כל המשתמשים.

במסגרת הפרוייקט, יעברו המשתתפים תהליך רב שלבי הכולל קבוצות מיקוד, פיתוח אבטיפוס של הרובוטים, ובדיקות היתכנות עם מטופלים חולי פרקינסון. פיתוח זה עשוי להוביל לשיפור מדדי איכות חיים, מוטיבציה ומעורבות המטופלים בתהליכי השיקום ולצמצום סיכונים לנפילות. המערכת צפויה לא רק לשפר את תפקודם היומיומי של המטופלים, אלא גם לצמצם פערים קיימים בין פיתוח טכנולוגיות רפואיות לבין צרכי המשתמשים בשטח.
מטרת העל של המחקר היא לפתח מודל שיהווה תשתית לפיתוח טכנולוגיות שיקומיות שונות, באמצעות גישת “עיצוב משתף”, כך שגם צוותי רפואה וגם מטופלים יקבלו מערכת נוחה להפעלה ושימוש, שתוכל להשתלב בשגרה הטיפולית לאורך זמן.