מערכת 'מדינט'החוקר המוביל בעבודת המחקר, פרופ’ שי ארקין מהאוניברסיטה העברית: “יש לשער שהחומרים שנמצאו במחקר יעכבו גם את פעילות נגיף הקורונה, כפי שניסויים שנערכו לאחרונה במעבדת ה-BSL3 באונ’ העברית אכן הראו לאחרונה”
מחלות נגיפיות מהוות איום בריאותי חמור, כפי שקל לראות דרך המאבק בנגיף הקורונה. יתר על כן, מחלות נגיפיות אחרות דוגמת קדחת דנגי, קדחת הנילוס המערבי, וקדחת זיקה, גובות מחיר משמעותי וכואב במיוחד בעולם המתפתח (ממערכת הבריאות ועד לכלכלה, פוליטיקה וחברה). מעבר למניעת הידבקות דרך בידוד חברתי או עטיית מסכות במרחב הציבורי, מלחמה בנגיפים נעשית בשלושה ערוצים – חיסונים, מתן נוגדנים מחולים שהבריאו, וטיפול תרופתי. גם כאשר אחד מהערוצים הללו זוכה להצלחה, אין לשקוט על השמרים מאחר שנגיפים משתנים במהירות ויעילות הטיפול של אחד הערוצים (כדוגמת חיסונים) עלולה להידרדר ללא התרעה מוקדמת, כפי שניתן לראות כעת בווריאנטים של נגיפי הקורונה (ירידת אפקטיביות). מציאת תרופות נגד המחלות, לפיכך, היא לא עניין שיש להקל בו ראש, ועבודות המחקר הרבות הנעשות כיום בתחום הן קריטיות להמשך ההתמודדות מול הנגיפים המדבקים. שתי עבודות מחקר חדשות של פרופ׳ שי ארקין מהמחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית, שפורסמו במגזין המדעי Pharmaceuticals, ו-Viruses מתמקדות במציאת תרופות נגד נגיפים בהסתמך על חוליה חלשה במיוחד השכיחה בנגיפים רבים – תעלות יונים.
תעלות יונים מאפשרות מעבר מלחים דרך קרומי התא (וקרומים פנימיים), ומהוות נדבך חשוב ביותר בעולם החי. תעלות היונים הנגיפיות מאפשרות לנגיף לווסת את החומציות והמליחות של סביבתו הפנימית והחיצונית, ולפיכך מהוות מרכיב חיוני במסלול ההדבקה. יתרה מכך, תעלות יונים משמשות כמטרות שכיחות ביותר בעולם הרפואה לעיכוב תרופתי. כיום משמשים חומרים המעכבים (אנטגוניסטים) או מזרזים (אגוניסטים) תעלות יונים לטיפול במספר רב של מחלות כגון מחלות ניווניות, ליפת כיסתית, סיסטיק פיברוזיס, כיפיון, אפילפסיה, הפרעות בקצב הלב, יתר לחץ דם ועוד. חשוב לציין כי תעלות יונים בנגיפים הוכחו כמטרות תרופתיות יעילות.
“נכון להיום רק סוג אחד של חוסמי תעלות מאושר כחומרים אנטי-ויראליים: התרופות האנטי-פלואו-אמינו-דאמאנטן, המכוונות נגד החלבון M2 של שפעת, זאת באמצעות חסימת פעילות הערוץ שלו. למרבה הצער, עמידות נרחבת מצד הנגיף הפכה את האמינו-אדמנטנים ללא יעילים”, מוסבר במאמר המדעי. “לפיכך, החלטנו לחפש חסמים נגד נגיף הקורונה בתעלת החלבון E. חסמים אלה עשויים להציג גישה פוטנציאלית לבלימת זיהומיות, בפרט בהתחשב בעובדה שחלבון E הוא השמור ביותר מבין כל החלבונים הנגיפיים. לדוגמה, בעוד שחלבוני הספייק של SARS-CoV-2 (נגיף הקורונה העכשווי) ו-SARS-CoV-1 (נגיף הסארס שנכחד מהעולם) זהים רק 76.2%, חלבוני E שלהם זהים בהתאמה בקרבה של 93.5%. בנוסף, חוסמי התעלות יכולים לשמש עבורנו ככלי מחקר שימושי להבהרת תפקידו של חלבון E במחזור ההדבקות הנגיפי”.
בשני המאמרים שהתפרסמו במגזינים מובילים בעולם הווירולוגיה התמקדו פרופ’ ארקין וקבוצתו בשתי תעלות בנגיף הקורונה: חלבון ה-E וחלבון 3a. במחקר הראשון, סרקו החוקרים ספרייה קטנה של חומרים המאושרים לשימוש בבני אדם על מנת למצוא מעכבים לחלבון זה, כשתוצאות הסריקה הניבו שני מעכבים: גליקלאזיד (תרופה המשמשת לטיפול בסכרת) וממנטין (תרופה לטיפול במחלת אלצהיימר). במחקר השני והאחרון, שפורסם בסוף החודש שעבר, בוצעה סריקה של ספרית חומרים רחבה יותר (2,839 כימיקלים מספריית התרופות של MedChem Express) ונמצאו קרוב ל-10 מעכבים. הגידול בכמות המעכבים שנמצאו מגדיל את הסיכוי למציאת תרופה לקורונה. מאחר שכל המעכבים החדשים שנמצאו מאושרים אף הם לשימוש בבני אדם, יש צפייה שכל המשוכות הרגולטוריות יהיו פחות מכשילות ופחות קשות למעבר כדי להשתמש בהן למחקר קליני. “30 אחוז מהתרופות הקיימות היום אושרו בדרך הזאת, ביניהן כמובן התרופות הקיימות כיום נגד הקורונה או אלה שניסו לבדוק אותן לאחרונה נגד נגיף זה, דוגמת ‘רמדסיביר'”, מסביר פרופ’ ארקין ומוסיף: “יש לשער שהחומרים שנמצאו יעכבו גם את פעילות נגיף הקורונה, כפי שניסויים שנערכו לאחרונה במעבדת ה-BSL3 באוניברסיטה העברית בירושלים אכן הראו לאחרונה”.
המחקר משמעותי מאוד למציאת פתרון לווריאנטים של הקורונה עצמם. מדוע? שני החלבונים בהם התמקדה קבוצתו של ארקין הם מהשמורים ביותר בנגיף – חלבון ה-E בנגיף הקורונה הנוכחי כמעט זהה לחלוטין למקבילו בנגיף ה-SARS מ-2003 (93.5%) בעוד שחלבוני ה-spike בשני הנגיפים זהים רק ב-79.5%. לפיכך ניתן לשער שכל המעכבים שהתגלו המחקר האחרון לגבי החלבון E יהיו רלוונטיים לווריאנטים החדשים של נגיף הקורונה שמתפרצים באופן תדיר. כמו כן, בעוד שהחיסון עובד נגד המרכיב בנגיף שמשתנה בצורה תדירה ביותר, החלבונים שאותם צוות המחקר של פרופ’ ארקין מצאו כמעכבים – משתנים באופן הנמוך ביותר, ולכן יש תקווה שהם יהיו פעילים נגד הווריאנטים החדשים שנמצאים בשטח, שהחיסונים מגיבים אליהם פחות.
הבשורה המשמעותית ביותר של המחקרים שנעשו על ידי צוות המחקר של פרופ’ ארקין היא שהפיתוח התרופתי מתקדם ומתפתח בכיוונים הנכונים. “החסם הגדול שהיה – אי זמינות של מעבדה לבדיקת החומרים באופן ישיר על נגיף הקורונה – הוסר. כיום אנחנו מסוגלים לחקור בצורה יותר טובה ולעבוד בקצב מהיר. דברים שחשבנו עליהם לפני שנה לגבי הנגיף יכולים להתברר כיום בקלות”, מבהיר פרופ’ ארקין, אך ממשיך להזהיר: “התחושה הכללית בארץ ובעולם היא שאם יש חיסונים, אין סיבה להמשיך לעבוד על הנגיף כי מצאנו פתרון. לצערנו, אם נסתמך על ערוץ אחד, ערוץ החיסונים, אנחנו עלולים להיות במצב שיופיעו וריאנטים חדשים שיכו אותנו שוק על ירך. למזלנו אנחנו עדיין לא שם, בכל הנוגע לשוק על ירך, אבל הווריאנטים הקיימים היום ברחבי העולם הם נורת אזהרה עבור כולנו”. קבוצת המחקר מקווה לצאת בקרוב עם פרסום מחקרי נוסף, שלישי במספר, על היעילות של החומרים המעכבים נגד הנגיף כולו ולא נגד חלבון E בלבד – מהלך שעשוי לעורר עניין בקרב חברות הפארמה להתחיל בניסויים קליניים על תרופה חדשה נגד הקורונה.