גל טוויטומאז שהיה בן 36, סבל ג’ – תושב הצפון, מערכים לא תקינים בבדיקות המעבדה ∙ שוב ושוב התעלמו רופאי המשפחה מסימני אזהרה ברורים ∙ חוסר האבחון והטיפול בסוכרת גרם להתקף לב והותיר את ג’ עם נכות של 100%.
בכל שנה מתים מסוכרת מיליוני בני האדם ברחבי העולם, וגם בארץ היא נפוצה מאוד וכמובן מסוכנת. האו”ם כבר הכריז על המחלה כמגפה עולמית, אבל למרות עובדות אלה, ועל אף שישנן בדיקות שונות שמאפשרות לזהות סוכרת בתחילת הדרך, שורת רופאי משפחה – בקופות החולים – לא אבחנו את המחלה אצל ג’ מהישוב כאבול במשך כ-15 שנים.
היעדר הטיפול בבעיה הרפואית החמורה גבה מחיר כבד מ- ג’, נשוי ואב ל-3: בשנת 2018 הוא עבר אירוע לבבי שבעקבותיו נדרשו השתלת 3 מעקפים ושיקום ממושך. ג’, שאיבד את כושר העבודה וסובל מפגיעה פיזית ורגשית קשה, החליט לתבוע את קופות החולים בגין רשלנות רפואית בעזרת עורך הדין איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ודיני נזיקין.
בדיקות הדם גילו רמת סוכר גבוהה – המומחים אבחנו התקפי פאניקה
שרשרת הטעויות החלה ביוני 2003. ג’, שהיה אז בן 36 ועבד כנהג אוטובוס, עבר בדיקת דם בקופת חולים לאחר שכמה ימים קודם לכן פנה למיון בבית החולים איכילוב עקב סחרחורת. בבדיקת הדם ערכי הסוכר היו גבוהים וכך גם רמת הטריגליצרידים. בנוסף התלונן ג’ על התקפי סחרחורות, חולשה כללית ויובש בפה – אולם שום נורת אזהרה לא נדלקה אצל הרופא.
ב-2010, כשהוא כבר חבר בקופת חולים אחרת, הרבה ג’ לבקר את רופא המשפחה עקב סחרחורות, לחץ דם נמוך, הזעה מרובה וגם לחצים בחזה וקוצר נשימה. רופא המשפחה הפנה אותו לנוירולוג שקבע כי מדובר בהתקפי פאניקה ולפסיכיאטר שהמליץ על טיפול תרופתי בחרדות. אף אחד מהרופאים לא התייחס לבדיקות הדם מהעבר, וגם לא לרקע המשפחתי – 4 קרובי משפחה מדרגה ראשונה היו חולי סוכרת, ושניים מתוכם עברו ניתוח מעקפים.
גם ב-2011, נמשכה ההתעלמות מסימני האזהרה הברורים – כולל רמת המוגלובין מסוכרר (HA1C) גבוהה. ב-2017 עבר ג’ בדיקת דם שבה רמת הסוכר הייתה 279, רמה שנחשבת לגבוהה במיוחד, אולם גם ממצא זה לא הוביל לאבחון הסוכרת. כחצי שנה לאחר מכן סבל ג’ מאוטם מסיבי בשריר הלב והוא נזקק לניתוח לב פתוח שהסתבך ולשיקום של כחודש וחצי בבית החולים לוינשטיין.
“חוסר זהירות וטיפול לקוי באופן קיצוני”
לצורך הגשת התביעה, גייס עוה”ד איאד מטאנס את ד”ר רונית פרצלן מור, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה. בחוות הדעת שלה מפרטת ד”ר פרצלן מור את כל הכשלים לאורך השנים ואת חוסר ההתייחסות לגורמי הסיכון הרבים: רקע משפחתי, מוצא (בחברה הערבית שכיחות הסוכרת גבוהה פי 2 בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל), רמת סוכר גבוהה בצום עבור אדם צעיר, עישון כבד ועוד.
למרות כל הנ”ל, מציינת ד”ר פרצלן מור “..ג’ לא היה במעקב. כמו כן לא ניתן לו טיפול תרופתי להגברת רגישות הגוף לאינסולין (טיפול שהתחייב כבר ב-2011), לא בוצע בירור אנדוקריני ולא בדיקת העמסת סוכר שהייתה מתבקשת …”
“החולה אינו פיון”, מדגישה חוות הדעת את אחריות הרופאים. למרות זאת “לא הוסבר לחולה שעליו לשנות את אורחות חייו, אחרת ישלם מחיר כבד. לא הייתה הנחיה מנומקת אחת בדבר החשיבות הקריטית שבהפסקת העישון, פעילות גופנית סדירה ושינוי תזונתי”. המסקנה שאליה הגיעה ד”ר פרצלן מור היא ש”מדובר בחוסר זהירות וטיפול לקוי באופן קיצוני” מצד שתי קופות החולים.
בכתב התביעה שהוגש לבית משפט המחוזי בחיפה מפרט עוה”ד מטאנס את הנזקים החמורים שנגרמו לג– ושניתן היה למנוע אותם עם טיפול רפואי זהיר בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים.
בין השאר, ובעקבות הרשלנות הנטענת, סובל ג’ ממחלת לב טרשתית מפושטת, נוירופטיה היקפית, פגיעה נוירולוגית ומגבלה קשה בהליכה. עקב הפגיעה הפיזית איבד ג’ את היכולת לעבוד כנהג אוטובוס והמוסד לביטוח לאומי קבע לו 100% נכות.