תסמונת בארט: איך מזהים וכיצד מאבחנים?

תסמונת בארט (ושט ע״ש בארט) היא מצב בו רירית תקינה של הוושט התחתון מתחלפת ברירית אחרת – דמוית רירית המצויה במעי הדק. שינוי זה מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הוושט, ולכן נחשב למצב טרום סרטני, הדורש אבחון בזמן, מעקב וטיפול.

מה גורם לוושט ע״ש בארט?

תסמונת בארט היא סיבוך של מחלת החזר קיבתי-ושטי (רפלוקס). באופן תקין, הקיבה שלנו מכילה חומצה חזקה, שנחוצה לעיכול מזון. שריר הנמצא במעבר הוושט-קיבה סוגר את המעבר בין הארוחות ומונע חזרה של תוכן הקיבה לוושט. כאשר השריר הזה אינו חזק מספיק, התוכן החומצי של הקיבה עולה לוושט וגורם שם למעין כוויה. (הוושט, בניגוד לקיבה, אינו חסין מפני השפעה של החומצה על הרירית). חשיפה חוזרת של רירית הוושט לחומצה עלולה בחלק מהסובלים ממחלת רפלוקס לגרום עם הזמן להופעת תסמונת ע”ש בארט.

גורמי סיכון

החזר קיבתי ושטי (רפלוקס) היא מחלה שכיחה מאוד, הנמצאת בכ-20% מהאוכלוסייה, אבל רק כחמישית מהחולים בה יפתחו תסמונת ע”ש בארט, ורק 3-5% יפתחו בארט “ארוך” – כלומר, משמעותי. מה הם, אם כך, גורמי הסיכון לתסמונת בארט? תסמונת ע”ש בארט שכיחה יותר בגברים לבנים, מופיעה לרוב מעל גיל 50, ונפוצה יותר במעשנים ובאנשים עם עודף משקל. רפלוקס ממושך ולא מטופל כראוי מעלה ככל הנראה גם כן את הסיכון.

תסמינים של תסמונת בארט

לתסמונת ע”ש בארט אין תסמינים “משלה”. התסמינים לרוב קשורים למחלת הרפלוקס עצמה – צרבת, כאב בחזה ולעתים גם קושי בבליעה. לכן, יש “לחפש” אותה באופן אקטיבי באנשים עם רפלוקס ממושך, וגם באנשים עם גורמי סיכון – שצוינו קודם.

אבחון תסמונת בארט

אבחון התסמונת מתבצע באמצעות בדיקת גסטרוסקופיה, במהלכה מוחדר צינור וידאו דק וגמיש (גסטרוסקופ) דרך הפה לתוך הוושט, הקיבה והחלק הראשון של המעי הדק. ההכנה הנדרשת לבדיקה היא צום בלבד. הבדיקה נמשכת 5-15 דקות, והמטופל מקבל במהלכה טשטוש, כך שאינו מרגיש דבר. הרופא/ה בוחן/ת את רירית הוושט באמצעות הגסטרוסקופ, ובמידת הצורך נוטל/ת דגימות רקמה לבדיקה במיקרוסקופ (ביופסיה).

טיפול ומעקב

הטיפול מתמקד בעיקר בניהול תסמיני ההחזר הקיבתי-ושטי וכן מעקב לצורך זיהוי מוקדם של שינויים טרום-סרטניים בוושט. אפשרויות הטיפול כוללות תרופות להפחתת חומציות הקיבה, שינויים באורח החיים (ירידה במשקל, הפסקת עישון, הימנעות ממאכלים שמחמירים את הרפלוקס). אם נמצא ושט ע”ש בארט, על המטופל לעבור מעקב על ידי בדיקת גסטרוסקופיה. תדירות המעקב תלויה בחומרת התסמונת (שנקבעת בביופסיה). במקרה שרואים בביופסיה תופעה שנקראת “דיספלזיה”- שהיא שלב נוסף בהתקדמות לסרטן – ניתן לצרוב את הרירית הלא תקינה תוך כדי גסטרוסקופיה, על ידי מכשיר מיוחד המבוסס על גלי רדיו (radiofrequency ablation).

הכותבת היא ד״ר אולגה ברקאי , מומחית לגסטרואנטרולוגיה ואנדוסקופיה מתקדמת, ומנהלת המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי ברזילי. בעלת מרפאה פרטית ברמת החייל בתל אביב.