מערכת 'מדינט'חמש שנים עברו מדו”ח מבקר המדינה ועדיין אין טיפול מערכתי בהפרעות אכילה:
יו”ר הוועדה קארין אלהרר: התשובות שקיבלנו ממשרד הבריאות – מחפירות.
היו”ר קארין אלהרר: הנתונים מראים שמדובר על מכת מדינה שמהווה אחד מגורמי המוות המרכזים אצל בנות בגיל ההתבגרות. אני מקווה שהדיון ישמש קריאת השכמה לכל הגורמים הרלוונטיים
הוועדה לביקורת המדינה קיימה היום דיון בעקבות דו”ח המדינה, המצביע על כשלים בטיפול המדינה בהפרעות אכילה. בדיון הוצגו נתונים מדו”ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת הקובע שנכון להיום יש כחמישים אלף סובלים וסובלות מהפרעות אכילה. המטופלים סובלים מאנורקסיה, בולימיה והפרעות נוספות. ד”ר איתן גור מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל הוסיף על הנתונים ואמר כי מהניסיון בבית החולים שיבא שלושים עד ארבעים אחוזים הם אשפוזים חוזרים, כחמישים אחוזים יחלימו, אצל עשרים וחמישה אחוז יהיה שיפור ואילו אצל כעשרים וחמישה אחוזים תתפתח בעיה כרונית.
בדיון השתתפו חברות הכנסת יפעת שאשא ביטון, עאידה תומא סלימאן ושרן השכל; נציגי בתי החולים המטפלים בסובלות ובסובלים מהפרעות אכילה; נציגי משרדי הממשלה; צלם האופנה עדי ברקן העוסק בשנים האחרונות בדימוי האישי של בני הנוער ובהפרעות האכילה; הזמר שימי תבורי וזוגתו גב’ באומן המלווים מקרוב בת משפחה עם הפרעות אכילה; אופיר נציגת מועצת הנוער הארצית ומוזמנים נוספים.
ח”כ יפעת שאשא ביטון אמרה כי הדגש צריך להיות במניעה. לצערנו יש תלמידים שמתביישים לאכול ליד החברים. ישנם תלמידים ההולכים להקיא בשירותים בהפסקות. צריך לעבור ולראות את המסרים שעוברים בספרי הלימוד, מסרים המתייחסים בצורה פוגענית אל בעלי משקל ומציבים רף בלתי מציאותי.
ח”כ עאידה תומא סלימאן אמרה כי אין בפריפריה מספיק מרפאות לטיפול בהפרעות אכילה. היא ציינה כי למרות ההצהרות על תוספת תקציב לנושא זה, משרד הבריאות גורר תקציב משנה לשנה ולא מוסיף שום תקציב.
ח”כ שרן השכל אמרה כי רק בזמן האחרון נחשפה לממדי התופעה ולכשל הטיפולי בנושא. לא יכול להיות מצב בו נערות מגיעות לטיפול של יומיים ולאחר מכן לא מקבלות שום טיפול נוסף. היא הדגישה כי היא מצפה לקבל תשובות או שנתפעל לחקיקה שתגן על הנערות.
גב’ באומן סיפרה שהיא מלווה כבר שבע שנים חולת אנורקסיה. זו התמודדות עם מחלה נוראה. מדובר בילדה ילדה שמתחננת להיכנס לאשפוז בכפייה. היא אושפזה כבר יותר מעשרים פעמים בתל השומר. ולאחר זמן קצר יוצאת ללא שינוי משמעותי במצבה. הצוות הרפואי נתקל בעובדה שאין לו את האפשרות להחזיק את הנערות בכפייה ולכן מבקשת לחוקק חוק שיאפשר אשפוז בכפייה.
הצלם עדי ברקן שהיה נסער לכל אורך הדיון סיפר כי הוא מלווה בני נוער רבים מאוד בשנים האחרונות. הוא אמר כי לא יכול להיות מצב בו לא קיימים נתונים על התופעה, לא קיימת מערכת מסודרת לטיפול בהפרעות האכילה ולא ייתכן מצב בו אין מספיק אמצעים לטיפול. זאת המכה של הדור הנוכחי וחייבים להתעורר ולטפל בנושא באופן מידי הוא סיים.
מציגי משרד החינוך הבהירו שאין בידם אין נתונים מדויקים על היקף התופעה. הם ביקשו להדגיש כי דו”ח מבקר המדינה קבע שהיועצת החינוכיות היא המפנה והמלווה את המטופלת, אך היא לא המטפלת. מדובר על טיפול פסיכיאטרי תזונתי שלא יכול להיעשות במסגרת מערכת החינוך. עוד אמרו כי הזיהוי נעשה גם על ידי המחנכים והמורים לספורט. ומערכת החינוך משקיעה תקציבים גדולים בהפעלת תכנית מניעה שונות המסייעות גם בחיזוק הדימוי העצמי, גם בהתמודדות עם התמכרויות שונות וגם ומרגילות את התלמידים למודעות עצמית ולשיתוף של גורם חינוכי במקומות של קושי.
נציג משרד הבריאות הסביר שהתקציב בסך עשרה מיליון שקלים שתוקצב לשנת 2016 לא נוצל היות והמשרד טרם סיים את הכנת התמחור החדש של הפרעות אכילה ואת הסטנדרט הטיפולי המתאים. במענה לבקשתה של יושבת הראש לקבל מחקרים או נתונים מדויקים על היקף התופעה, מספרי מאושפזים, נתוני החלמה ועוד אמר נציג המשרד כי אין בידו נתונים אלו והמשרד מסתמך רק על נתונים סטטיסטים מהעולם.
הוא ביקש להדגיש כי משנת 2012 פעל המשרד לתוספת של 30 מיטות בפריסה ארצית והמשרד פועל על מנת להקים בתים שיקומיים במספר מקומות ברחבי הארץ. הוא סיים ואמר כי התמחור לטיפול יום צפוי להסתיים בתוך מספר שבועות והתמחור לאשפוז ארוך צפוי להסתיים בתוך ארבעה חודשיים.
אופיר, נציגת מועצת התלמידים ספרה שבבית ספרה אין היכרות עם היועצת החינוכית ולאור העובדה שתלמידים רבים עושים שימוש בכדורים להפרעות קשב וריכוז, קיים קושי לדעת מה הסיבה בגינה התלמיד בוחר שלא לאכול. האם מדובר על הפרעה או על תוצר לוואי של הכדור. היא ביקשה להדגיש כי עיקר הטיפול צריך להיות בחינוך, בשינוי המודל של דימוי הגוף. בשינוי בתמונות אותם רואים בני הנוער בפרסומות.
נציגי בתי החולים סיפרו כי ביקשו כבר לפני זמן רב להוסיף עמדות ומיטות לטיפול בהפרעות אכילה אך כל הבקשות סרבו על ידי משרד הבריאות. ואמרו כי אומנם קיים חוק המאפשר אשפוז בכפייה אך החוק איננו מתיר הזנה בכפייה ובהתאם לכך, האשפוז הכפוי איננו יעיל.
ד”ר ניב גולד מבריאות נפש בצה”ל. אמר כי מאז קבלת דו”ח מבקר המדינה פועל צה”ל בכמה מנגנונים לקבל מידע רפואי; מרופא משפחה, קופות חולים וכן מעדכוני אשפוזים ממשרד הבריאות. המידע הנאסף מסייע לצה”ל לזהות חיילות וחיילים עם הפרעות אכילה ולהעניק להם טיפול פסיכיאטרי וייעוץ תזונתי.
נציג משרד מבקר המדינה אמר כי מאז שפורסם הדוח, ההתייחסות מחולקת בין הרבה גופים. לצערנו אין משרד הבריאות לא עושה אינטגרציה של הטיפול למרות הקריאה של המבקר לפעולה ממשלתית. חמש שנים אחרי – וחוץ מלהוסיף מיטות לא נעשה הרבה בהיבט המערכתי.
יו”ר הוועדה ח”כ קארין אלהרר בקישה להודות לאנשי מבקר המדינה ולעדי ברקן שהעלו את הנושא לסדר היום. היא חזרה ואמרה כי התשובות אותם הציגו אנשי משרד הבריאות היו לא מספקות ועובדה זו מעלה חשש כבד ביכולת של המשרד לדאוג לשלומם של מטפולים אלו.
היא ביקשה לציין לטובה את הטיפול של צה”ל בתופעה ודרשה מנציגי משרד הבריאות להשלים בהקדם האפשרי את כל הנתונים שחסרו במהלך הדיון לרבות; היקף התופעה, מס’ מאושפזים, מחקרים בתחום שייעשו בארץ ולוחות זמנים לסיום התמחור של אמצעי הטיפול השונים וכתיבת הסטנדרטים המעודכנים לטיפול