מערכת 'מדינט'שיא של 37,270 מחזורי טיפולי הפרייה מדווחים בשנת 2016 לעומת 33,447, מחזורי הטיפול של שנת 2015 וכן 25,576 מחזורי טיפול לשנת 2014 31.3% מטיפולי הפוריות בישראל.
בקרב נשים מתחת לגיל 35 מסתיימים בלידה כשהגיל עולה הסיכוי יורד באופן דרמטי רק 3.8% מטיפולי הפוריות בישראל בקרב נשים בגיל 43 ומעלה מסתיימים בלידה
האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל”ה) הציגה היום (יום שלישי 9.5.2017) במסיבת עיתונאים, את הנתונים המעודכנים על טיפולי הפוריות בישראל. הנתונים הם מתוך המסד הלאומי למחזורי הפריה חוץ גופית אליו מזינות היחידות להפריה חוץ גופית ברחבי הארץ במהלך השנה, את נתוני האמת. האגודה הישראלית לחקר הפוריות המאגדת כ – 450 אנשי מקצוע העוסקים בפריון בישראל קראה במסיבת העיתונאים לנשים בישראל להיות מודעות לנתונים המוצגים ולשקול בהתאם איך ומתי להקדיש זמן להורות. מסד הנתונים הלאומי הוקם ביוזמת האגודה הישראלית לחקר הפוריות והוא שייך לאגודה ולמשרד הבריאות.
פרופ’ טליה אלדר-גבע, יו”ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל”ה) ומנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה וגנטיקה של הפריון במחלקת פוריות והפריה חוץ גופית במרכז הרפואי שערי צדק אמרה כי: “כשליש מטיפולי ההפריה בישראל הם בקרב נשים מעל גיל 40, היות וישראל היא המדינה היחידה בעולם שמממנת טיפולים לנשים עד גיל 45 כמעט ללא הגבלה. שיעור ההצלחה בקרב נשים מעל גיל 43 הוא נמוך מאוד, לכן, כשמנתחים את הצלחת הטיפולים בכל המטופלות יחד, מגיעים לשיעורי הצלחה נמוכים עליהם נמתחה לא פעם ביקורת. אך ראוי להדגיש כי בקרב כל הגילאים, הנתונים שלנו דומים לשאר העולם. חשוב לנו להביא לידיעת הציבור את הנתונים האלה כדי שנשים יוכלו לשקול להקדים את גיל ההורות על מנת להגביר את סיכויי ההצלחה, גם להריון טבעי וגם של טיפולי הפריה במידת הצורך.”
פרופ’ ליאת לרנר-גבע, מרכזת מסד הנתונים הלאומי לטיפולי הפריה חוץ גופית בישראל וחברת האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל”ה) הציגה את הנתונים המעודכנים וציינה כי: “בשנת 2016 דווחו למסד הנתונים 37,270 מחזורי טיפול. השנה גם דווחו לראשונה מספר הלידות והתינוקות שנולדו מ 33,447, מחזורי הטיפול של שנת 2015. אלה אמנם עדיין לא דווחים מלאים. ב-2017 אנחנו שואפים להתקרב ל-100% מחזורים מדווחים”.
שיעורי ההריונות והלידות יורדים עם העלייה בגיל
- ב-2014 הוקם מסד הנתונים הלאומי של מחזורי הפריה חוץ גופית בישראל ביזמת האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל”ה) ומשרד הבריאות, שמטרתו איסוף נתונים על מספר הטיפולים, סוגי הטיפולים וכמובן התוצאות. למסד הנתונים הלאומי מדווחות באופן שוטף מרבית יחידות ההפריה החוץ גופית (IVF).
- בשנת 2014 דווחו למסד 25,576 מחזורי טיפול.
- ב-2015 דווחו 33,447 מחזורים
- בשנת 2016 דווחו למסד 37,270 מחזורי טיפול.
- השנה גם דווחו לראשונה מספר הלידות והתינוקות שנולדו ממחזורי הטיפול של שנת מהדיווח עולה כי שיעורי ההריונות והלידות יורדים עם העלייה בגיל, כשגיל האישה היה פחות מ-35 שנים בזמן הטיפול (שאיבת ביציות והחזרת עוברים), הסיכוי ללידה עמד על 31.3%, כאשר טיפולי ההפריה התרחשו כשהאישה כבר בגיל 35-39 הסיכויים ירדו ועמדו על 22.8%. הסיכוי אף ממשיך ויורד באופן חד ל11.4% בגיל 40-42 ובגיל 43 ומעלה הסיכוי הוא רק 3.8% לכל מחזור טיפול.
נתוני 2016 בישראל
- בשנת 2016 דווחו למסד הנתונים הלאומי לטיפולי הפריה חוץ גופית בישראל, 37,270 מחזורים של טיפולי פוריות. מדובר בהישג חסר תקדים של תיעוד ורישום נתוני האמת תוך שיתוף פעולה עם היחידות להפריה חוץ גופית ברחבי הארץ במהלך השנה.
- הפילוח של 37,270 מחזורי הטיפול לפי גילאים מתפלג ל – 37.4% בקרב נשים עד גיל 35, 26.2% בקרב נשים בנות 35-39 , 23.7% בנשים בגילאי 40-42 וכן 12.7% בנשים בגיל 43 ומעלה.
- מספר הלידות והתינוקות שנולדו ממחזורי הטיפול של שנת 2016 עדין לא ידוע שכן חלקן עדיין בהריון.
- היות וישראל, היא המדינה היחידה בעולם בה קיים מימון ציבורי בסל הבריאות לטיפולי פוריות עד גיל 45 (עד להבאה לעולם של 2 ילדים משותפים לבני זוג) יוצא שבעצם 36.4% מהטיפולים מתבצעים בנשים מעל גיל 40. מכיוון שככל שהגיל עולה הסיכוי להצלחה יורד באופן דרמטי, הצגה השוואתית בעבר של תוצאות הטיפולים באופן כללי, ללא פילוח לפי גיל הייתה מטעה ומכאן הגיעה הסברה הלא נכונה של שיעורי הצלחה נמוכים עליהם נמתחה בעבר ביקורת. העובדה הנכונה היא ששיעורי ההצלחה בישראל דומים לשאר העולם כאשר מבצעים השוואה לפי שכבת גיל.
מדינת ישראל במקום טוב מול העולם
שיעורי הלידות בטיפולי הפריה חוץ גופית בישראל העומדים על 31.3% לנשים עד גיל 35 ודי דומים לשאר העולם המערבי. אומנם הדיווחים האחרונים מאירופה הם ממחזורי טיפול שבוצעו ב-2012 אך הם הראו יציבות בהשוואה לשנים קודמות ועומדים על 36% סיכויים ללידת חי למחזור טיפול בכל הגילאים בהם מקובל לבצע באירופה, לרוב עד גיל 37. באוסטרליה הסיכוי נמוך יותר ועומד על 26% כי שם על פי חוק מותר במרבית מחזורי הטיפול להחזיר רק עובר אחד והטיפול מתבצעים בקרב נשים צעירות יותר מאשר בישראל. בארצות הברית, שיעורי ההריונות והלידות גבוהים יותר מבאירופה, כיוון שבארה”ב מחזירים בממוצע יותר עוברים לרחם, אבל יש לכך מחיר: שיעור ההריונות מרובי עוברים בארצות הברית מגיע ל 27.4%, באירופה 17.9% ובאוסטרליה 6.5%. בישראל 17.5% ב-2015.
הריון עם תאומים ושלישיות גורם לסיבוכים
נקודה חשובה נוספת היא ההשפעה של מספר העוברים המוחזרים לרחם על תוצאות הטיפול. אם במחזור הטיפול נוצר רק עובר אחד, שיעור ההריונות היה נמוך ועמד על 7.3%. אם נוצרו לפחות 2 עוברים, ובכל זאת הוחזר רק עובר אחד (כדי למנוע הריון מרובה עוברים, במקרים כאלה בדרך כלל מקפיאים את העוברים הנוספים), הסיכוי להריון עמד על 21.9%. אמנם אם מחזירים 2 עוברים לרחם הסיכוי להריון עולה ל-25%, אבל גם הסיכון עם כל הסיבוכים הנובעים מהריון תאומים גדל. שיעורי הפגות גדולים יותר ומשקלי הלידה של תאומים ושלישיות נמוכים בצורה משמעותית לעומת הריונות עם עובר יחיד. שיעור המומים המולדים גבוה יותר בהריונות מרובי עוברים ובנשים מבוגרות.
תינוק אחד משלושה הורים
במסיבת העיתונאים השתתף גם ד”ר אלחנדו צ’אווס באדיולה (Dr. Alejandro Chávez Badiola), המנהל הרפואי והמייסד של מרכז הפוריות במקסיקו (New Hope Fertility Center ) בו בוצע טיפול ההפריה שהביא ללידת התינוק הראשון בעולם עם 3 הורים (העברת גרעין) אשר הגיע לישראל ביוזמת האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל”ה) כדי להרצות בכינוס השנתי ה – 59 של האגודה שנערך השבוע בהשתתפות כ – 600 רופאים וחוקרים. ד”ר צ’אווס באדיולה סיפר כי : “באפריל האחרון חגג התינוק שיצרנו במעבדה לפני כשנה את יום הולדתו הראשון. הוא נולד למשפחה בריטית אשר טופלה בארצות הברית. את ההפריה ביצענו במעבדה שלנו במכסיקו כיוון שהחוק בארצות הברית עוד לא מתיר להשתמש במשאבים פדרליים כדי לבצע זאת. מדובר בבני זוג שלאשה מחלה גנטית המאופיינת בפגם בחומר גנטי שנמצא בציטופלזמה (נוזל התא) ולא בגרעין התא כמקובל במחלות גנטיות. לכן בעצם אין דרך אחרת ליצור עוברים או תינוקות בריאים לזוגות כאלה. יצרנו חמישה עוברים בתהליך של העברה גרעינית באופן הבא: ביצית האם הופרתה מזרע של האב ולאחר ההפריה לפני שהביצית המופרית החלה בחלוקה של התאים ליצירת העובר, גרעין תא הביצית המופרת הועבר במעבדה לביצית של תורמת אחרי שהגרעין הוצא ממנו. התוצאה היא ביצית מופרית המכילה למעשה מטען גנטי משלושה הורים: האם והאב הביולוגים, וחומר גנטי מהציטופלזמה של תורמת שהיא הפכה להיות ההורה השלישי בתהליך. ”
טיפולי הפריה חסרי תוחלת
האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל”ה) מזכירה כי טיפול IVF כרוך בסיכונים. סיכון מיידי מהטיפול התרופתי ומביצוע הפרוצדורה עצמה וסיכון פוטנציאלי לטווח ארוך, שאין אפשרות לדעת בוודאות את שיעורו ואת חומרתו, למטופלת ואולי גם לילדים שייוולדו. סיכונים אלה חייבים להיות נושא לדיון בין הרופא והמטופלים ומופיעים ב”טופס הסכמה מדעת” שעליו חותמים המטופלים טרם הטיפול. הנושא חשוב ביותר בעיננו ובכנס השנתי של איל”ה המתקיים השבוע ( 8-9 במאי בתל אביב) החלטנו להקדיש מושב מיוחד לדיון בנושא השלכות ארוכות טווח של טיפולי IVF, הן על המטופלות והן על הילדים שנולדו. לאור הסיכונים ולאור שיעורי ההצלחה הנמוכים כשגיל האישה מתקדם, עמדת האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל”ה) היא שיש להימנע מטיפולים חסרי תוחלת, שהוגדרו כטיפולים עם סיכוי של פחות מ-1% ללידה. המטופלים מוכנים לעיתים לסכן את עצמם כמעט ללא גבול כדי להיות הורים. כל עוד אין שינוי בחוק, אין הרופאים המטפלים וקופות החולים יכולים לסרב לטפל, גם במקרים חסרי תוחלת. עצם הסכמת הרופאים, לעיתים בניגוד לעמדתם האישית, לתת טיפול במצבים חסרי תוחלת עלולה לקבע את המטופלת בנתיב האשליה ולטפח בה תקוות שווא העלולה להגיע בנסיבות מסוימות עד לכדי הונאה והולכת שולל. חברי האגודה הישראלית לחקר הפוריות ממליצים לשקול להעביר את התקציב לדברים חשובים ומוצלחים יותר כמו שימור פוריות לנשים עם רזרבה שחלתית נמוכה בשלב ראשון, ושימור פוריות “סוציאלי” בכלל, ואכן הגשנו המלצה לסל הבריאות בנושא.