מערכת 'מדינט'מטופלים רבים חשים שלא טופלו כהלכה, וכאשר נגרם לחולה נזק בשל טיפול כושל, עולה השאלה האם יש בפנינו מקרה של רשלנות רפואית, שאם כן – החולה זכאי לפיצוי הולם.
מהי רשלנות רפואית, מהם סוגי הרשלנות הרפואית, מה מבדיל בין טעות אנוש ובין התרשלות, ומתי ואל מי כדאי לפנות כאשר מתעורר חשד לרשלנות רפואית? על כל אלו ועוד – במאמר שלפניכם.
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית מתקיימת כאשר החולה לא טופל בצורה סבירה, כאשר לא ננקטו האמצעים והשיטות הרפואיים הסבירים או כאשר לא ננקטה מידת הזהירות הסבירה הנחוצה, וכתוצאה מפעולת הצוות הרפואי נגרם נזק למטופל.
מניעת מידע מן המטופל וכן מניעת טיפול סביר, שבעקבותיהן נגרם נזק למטופל, נחשבות אף הן לרשלנות.
מניעת מידע מן החולה
כאשר נמנע מן החולה מידע רפואי רלוונטי שעשוי היה להשפיע על החלטתו בנוגע לטיפול שניתן לו, ונגרם לו נזק בעקבות הטיפול, הדבר יחשב לרשלנות רפואית.
מחובתו של הצוות הרפואי לספק למטופל את כל המידע הרלוונטי בנוגע לטיפול המוצע לו.
ההבדל בין טיפול רפואי הולם שנכשל לבין רשלנות רפואית
טיפולים רפואיים לא תמיד יצליחו להשיג את מטרתם, ולמרבה הצער, יש טיפולים שמסתיימים בפגיעה, בגרימת נזק או בהחמרה של המצב הרפואי.
מה שמבדיל בין רשלנות לבין טיפול ראוי הוא שני אספקטים מרכזיים:
- סבירות – האם הטיפול שניתן הוא הטיפול הסביר והמתבקש במקרה נתון? טיפול סביר הוא הטיפול שרופא מומחה בעל שיקול דעת ימליץ עליו.
- מידע – האם נמסר לחולה המידע הנדרש בנוגע לסיכויי ההצלחה ולסיכונים הכרוכים בהליך הרפואי, והאם נועצו איתו או עם מי שמייצג אותו טרם הטיפול?
אם שני התנאים הללו מתקיימים, אין המדובר ברשלנות רפואית, למרות כל הצער והנזק שנגרמו למטופל כתוצאה מכישלון הטיפול.
רשלנות רפואית בהריון
רשלנות רפואית בהריון קשורה בדרך כלל לשגיאות שנעשות במהלך מעקב ההיריון, כמו אי גילוי מומים ופענוח שגוי של סריקות, המסתיימים בלידת תינוקות בעלי מום, פיגור או תסמונות ההופכות את חייהם ואת חיי משפחתם לכואבים ולקשים.
הטענה היא שמעקב סביר אחר התפתחות העובר היה מאפשר להורים לבצע החלטה מושכלת בנוגע להמשך ההיריון, ובשל הטעויות שנעשו, הזכות להחלטה זו נמנעה מהם.
רשלנות רפואית בלידה
לידות הן תהליך כואב, ארוך ובלתי צפוי בכל הנוגע למשך הלידה ולסיבוכים הצפויים במהלכה. על הצוות הרפואי להיות גמיש, ולבצע החלטות בהתאם למצב האם והעובר בזמן אמת.
רשלנות רפואית בלידה מתרחשת כאשר לאם או לתינוק נגרם נזק כתוצאה מפעולה בלתי סבירה של הצוות המטפל. פעמים רבות מדובר בנזק שהיה נמנע אילו הצוות היה מבצע מעקב הולם אחר מצב האם והעובר, ואילו היו מבצעים בזמן ניתוח קיסרי.
רשלנות רפואית בטיפולי שיניים
רשלנות רפואית בטיפול שיניים יכולה להתבטא באבחון שגוי שבעקבותיו מבוצעת סדרת טיפולים שאינה מתאימה, או במתן טיפול על ידי רופא שאין לו ההתמחות הנדרשת.
כאשר לא נמסרות למטופל כל האלטרנטיבות האפשריות לטיפול שהוצע לו, ולא נמסר לו מידע על הסיכונים הכרוכים בטיפול, עולה חשד לרשלנות.
רשלנות רפואית באונקולוגיה
ברוב המקרים, רשלנות בטיפול רפואי לחולי סרטן מתבטאת באבחון שגוי, כאשר ניתן לחלק את המקרים לשלושה סוגים עיקריים:
- אבחון מאוחר – סרטן למשל, הוא מחלה פרוגרסיבית, ויעילות הטיפולים עולה ככל שהגילוי מוקדם יותר. אבחון מאוחר כתוצאה מאי התייחסות לתלונות המטופל או מניתוח שגוי של תוצאות בדיקה, יכול לקבוע את גורלו של החולה לחיים או למוות.
- אבחון שגוי – כאשר בעקבות טעות באבחון נמנע מן המטופל הטיפול הנחוץ, ומבוצע טיפול שאינו מתאים למצבו של החולה.
- אי מתן מידע – כאשר למטופל לא נמסר כל המידע הרלוונטי בנוגע לטיפולים אפשריים, וכן בנוגע לסיכונים ולאחוזי ההחלמה בטיפול המוצע לו.
רשלנות רפואית בכירורגיה
רשלנות רפואית כירורגית כוללת מקרים של אבחון שגוי, ובעקבותיו ניתוח שאינו נחוץ, גרימת נזק למטופל בעת הניתוח, ומניעת מידע מן המטופל לגבי סיכונים ואלטרנטיבות לתהליך הכירורגי.
רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים
בתחום הניתוחים הפלסטיים תיתכן רשלנות רפואית במקרים שבהם בוצע ניתוח שאינו מתאים למטופל ובעקבותיו נגרם לו נזק, וכן במקרים שבהם נמנע מידע רלוונטי מן המטופל, כמו מידע על סיכונים אפשריים, ובכך נשללה זכותו לביצוע החלטה מושכלת בנוגע לניתוח.
מה לעשות כאשר יש חשש לרשלנות רפואית?
כאשר יש חשש לרשלנות רפואית, יש לפנות לעורך דין מומחה בתחום, שיבדוק את פרטי המקרה וידע לומר אם יש בסיס להגשת תביעה. אם מחליטים להגיש תביעה, על התובע להוכיח ארבע נקודות:
- קיומה של חובת זהירות – על התובע להוכיח כי בנסיבות מצבו של המטופל, חובת הזהירות מחייבת דרך טיפול מסוימת.
- הפרת חובת הזהירות – התובע צריך להוכיח כי חובת הזהירות הסבירה הנדרשת הופרה במהלך הטיפול שניתן לו.
- גרימת נזק – על התובע להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מן ההליך הרפואי שננקט.
- קשר נסיבתי – על התובע להוכיח כי הנזק נגרם בשל הפרת חובת הזהירות הסבירה, או במילים אחרות – שהרשלנות הרפואית שאירעה היא אכן הסיבה לנזק שנגרם לו.
מה לא לעשות כאשר עולה חשד לרשלנות רפואית?
כאשר עולה חשד לרשלנות רפואית, הימנעו מהגשת תלונות למוסד הרפואי ומניסיון לבוא עם הגורמים האחראיים בדין ודברים לגבי פיצוי – זו אינה הדרך לקבל את המגיע לכם. כל רופא ובית חולים מבוטחים נגד תביעות רשלנות רפואית, וההתדיינות צריכה להיות באמצעות עורך דין מומחה מול חברת הביטוח של הרופא.
ניסיונות לקבל פיצוי בדרך של תלונות ואיומים עלולים לפגוע בסיכוייכם לקבל את הפיצוי המגיע לכם.
האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ללא ייצוג של עורך דין?
תביעות בגין רשלנות רפואית הן ברוב המקרים סבוכות, ואינן פשוטות להוכחה.
בתי החולים והרופאים מבוטחים, ומיוצגים על ידי טובי עורכי הדין, לכן מומלץ להימנע מלהגיש תביעות בגין רשלנות רפואית ללא ליווי וייצוג של עורך דין.
יתרה מכך, חשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין מומחה בתחום הספציפי הזה, על מנת להבטיח לעצמכם קרב הוגן בין כותלי בית המשפט וייצוג הולם מול חברות הביטוח.
עם מי ניתן להתייעץ?
לפני שאתם מגישים תביעה בגין רשלנות רפואית, תוכלו להתייעץ עם שני גורמים מרכזיים:
- משרדי עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית
- חברות וארגונים העוסקים בזכויות חולים
ברוב המקרים, פגישת הייעוץ הראשונית תתבצע ללא עלות כספית, וללא התחייבות מצדכם.
אל תוותרו על זכויותיכם
רשלנות רפואית יכולה להביא לתוצאות הרות אסון עבור המטופל – פציעה, פגיעה, נכות, טראומה, ירידה חמורה באיכות החיים ואף מוות, לא עלינו.
טיפול רפואי הולם הוא זכות בסיסית של כל אזרח ותושב, ואם זכות זו מופרת – יש לפצות את המטופל.
כשיש חשד לרשלנות רפואית יש לפעול במהרה, שכן חוק ההתיישנות חל על תביעות רשלנות רפואית, וההליך עלול לארוך זמן רב.
פיצוי הולם
אמנם במקרים של תוצאות הרות אסון, שום פיצוי לא יחזיר אדם לחיים או ישיב לו את איכות החיים שאבדה, אך פיצוי הולם יאפשר לרכך את המכה ולהפחית את מידת הסבל.
בנוסף, כל תביעת רשלנות רפואית שמוגשת מגנה על מטופלים עתידיים ממקרי רשלנות חוזרים.