מערכת 'מדינט'במרכז הרפואי הדסה נותחו שתי ילדות אשר נולדו חרשות לחלוטין – האחת ללא אוזן פנימית כלל והשנייה אשר נולדה ללא עצב שמיעה – בניתוח שהוגדר כהצלחה. התקנת שתל שמיעה בגזע המוח – משמעותה כמעט מדע בדיוני, אך מסתבר שאפשרי.
הניתוח – הנקרא ABI – Auditory Brainstem Implant הינו ראשון מסוגו בארץ אשר בוצע על ידי צוות רופאים ישראלי.
ד”ר מיכל קאופמן, מנהלת תכנית שתל השבלול ואחראית תחום ניתוחי אזנים בהדסה עין כרם, אשר בצעה את הניתוח יחד עם צוות רב תחומי בכיר בהדסה:
“האפשרות היחידה שעמדה בפנינו על מנת להפוך את שתי הפעוטות, אחת בת שנתיים והשנייה בת שלוש – לשומעות היה ניתוח השתלה של שתל שמיעה לגזע המוח, מאחר ולאור מצבן הרפואי לא ניתן היה לפתור את מצב החירשות בביצוע השתלת שתל ה”שבלול” השכיח יותר בתחום ניתוחי השמיעה. השתל בגזע המוח, הינו מכשיר אלקטרוני הקולט אותות אקוסטיים, והופך את הצלילים לאותות חשמליים המועברים היישר לגזע המוח”, מסבירה ד”ר קאופמן. “המכשיר בנוי משני חלקים, האחד חיצוני המכיל גם מיקרופון וסוללה נטענת, הוא יושב על מעל ומאחורי האוזן, והופך את הצלילים לאותם אותות חשמליים העוברים למערך אלקטרודות המושתלות בגזע המוח. האלקטרודות הללו עוקפות למעשה את האוזן הפנימית ואת עצב השמיעה ומאפשרות לחירשים לקבל צלילים.”
כמובן, מדגישה ד”ר קאופמן, שאין להשוות את השמיעה הנרכשת בניתוח האמור לשמיעה רגילה, אך ללא ספק מדובר במהפך בחיי המטופלות, הישג שהתאפשר בזכות צוות ששילב טכנולוגיות חדשניות עם ניסיון נוירוכירורגי רב.
“צוות הניתוח בהדסה כלל את פרופ’ סרגיי ספקטור, נוירוכירורג – מנהל היחידה לניתוחי בסיס גולגולת, צוות המחלקה לטיפולי אף אוזן גרון בהובלתו של פרופ’ רון אלישר, מנהל האגף לניתוחי ראש-פנים-צוואר וכירורגיה משחזרת, ומנהל מחלקת אא”ג/ניתוח ראש-צוואר וכן צוות קלינאי תקשורת המומחים בשיקום שמיעה. רק צוות רב תחומי יכול להגיע לתוצאות כה מרשימות בניתוח כל כך מורכב ועדין”, מסבירה ד”ר קאופמן.
מספר שבועות לאחר ניתוח ההשתלה, בוצעה הפעלה של השתל במכון השמיעה בהדסה עין כרם על צוות קלינאי התקשורת של הדסה ובנוכחות אודיולוג מומחה מאנגליה.
“תגובת ההורים הייתה מרגשת”, מתארת ד”ר קאופמן. “לאחת המושתלות יש אחות בת 17 חירשת אף היא עם אותה הבעיה וחוסר אפשרות לנתחה, מה שעוד יותר ריגש את המשפחה. הילדות עצמן היו מופתעות מן הצלילים ששמעו לפתע, לא כל כך הבינו מניין הם מגיעים. תגובתן הייתה מוחממת לב, ואני בטוחה שהצלילים שהן שומעות ילכו ויתבהרו”, מוסיפה המנתחת.
“אין בעיני סיפוק גדול יותר מן האפשרות של מתן מענה טכנולוגי המאפשר שילוב של הכישורים הנדירים של הצוות של המחלקה לאף אוזן גרון עם הצוות הכל כך מוכשר של נוירוכירורגיה, שילוב שבאמצעותו ניתנה לנו הזכות לאפשר בהדסה שמיעה למי שנולד ללא החוש החשוב הזה”, סיכמה ד”ר קאופמן.