מערכת 'מדינט'הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי קיימה דיון דחוף בסוגיית בחינת אי השוויון בקבורת עוברים ותינוקות רכים. “הוועדה בראשותי התכנסה לאחר שהגיעו לפתחה פניות רבות המלמדות על אי צדק וחוסר שוויון משווע בסוגיית קבורת עוברים ותינוקות רכים בירושלים בהשוואה לערים אחרות”, אמר היו”ר חה”כ מיקי זוהר בפתח הדיון.
בהמשך דבריו ברגע של גילוי לב שיתף חה”כ זוהר את הנוכחים כי לידה שקטה התרחשה גם במשפחתו: “זה קרה גם לנו. בסוף תהליך הלידה של אשתי שחוותה צירים שנמשכו 26 שעות יצא לנו עובר מת. זאת לידה יותר קשה מלידה רגילה כי בזמן לידה רגילה העובר מנסה לעזור לעצמו לצאת לאוויר העולם ופה אשתי עשתה את הכל בעצמה”.
כשנשאל חה”כ זוהר בבית החולים האם ירצו לראות את התינוקת ולהיפרד אמר: “אשתי לא רצתה ואני כן. לא אמרו לנו שיש טקס, לא הזמינו אותנו ללוויה וכזוג במשבר אחרי מה שחווינו רצינו בעיקר לשכוח את האירוע הנורא ופתאום הגיע לפתחי נושא הדיון וזה עשה לי פלאשבק לאותה תקופה. שמעתי שמועות על קברי אחים ולפי ההלכה נדרשת קבורה רגילה. יש הורים רבים שרוצים לקחת חלק בעניין הזה וזה נמנע מהם בגלל שהנושא מנוהל על ידי בתי החולים, חברה קדישא ומשרד הדתות. אנחנו רוצים לבחון בדיון הזה את הסוגיה לעומק, מה הנוהל ומה צריך לקרות כדי שמשרד הבריאות ומשרד הדתות ימצאו דרך אנושית כדי שכל הורה יוכל להתמודד עם החוויה הקשה הזאת בדרך שהוא מוצא לנכון. כמי שחווה את זה מדובר בתהליך מאוד קשה שאני לא מאחל אפילו לאויבים שלי”.
מיטב טסלר שימר ראש מרכז הסיוע במרכז “עיתים” אמרה לוועדה כי רק הבוקר קיבלה טלפון מיולדת בבית חולים שערי צדק שאיבדה את תינוקה לאחר שבוע שאושפז בבית החולים והיא התבקשה לסייע לה בקבורה. “בירושלים אף אחת מ-13 החברות קדישא לא נותנות פתרון לנושא. הצעתי ליולדת קבורה בתל אביב אבל זה יעלה לה אלף שקל. האבסורד הוא שמישהי מתקשרת אלי ולא בית החולים נותן לה הסברים ופתרונות. האבסורד השני הוא שאין פתרון אצל אף חברה קדישא בירושלים שמוכנה לקבור את התינוקות הרכים”.
“על אף שבירושלים מתרחשים כ17% מהלידות בארץ, אין אף חברת קדישא בעיר שמאפשרת להורים להיות נוכחים בעת הקבורה, כפי שמבהירים הנהלים משנת 2014. משפחה שמעוניינת להיות שותפה לקבורת תינוקה נאלצת למצוא בית עלמין מחוץ לעיר, ולממן הסעה לבית עלמין מרוחק על מנת להיפרד”, טענה טסלר, “שנים נלחמנו על מנת לסייע להורים לממש את זכויותיהם להיות שותפים ונוכחים בקבורת תינוקם, ואולי בזכות זה להשלים את מעגל האובדן. כעת, לאחר שהמדינה כבר עשתה את הדבר המתבקש וחידדה את הנהלים, אנו מוצאים עצמנו נאבקים בבתי החולים ובחברות הקדישא על מנת שיישמו אותם הלכה למעשה. כך או כך, ההורים עדיין סובלים”.
שני נאייר שעברה לידה שקטה סיפרה את סיפורה ולא הותירה עין יבשה בדיון: “ב-29 לספטמבר בערב יום כיפור אחרי שמונה חודשי הריון ומאבק מאוד ארוך היינו צריכים להיפרד מהתינוקת שלנו. למרות שהאירוע היה מתוכנן זה היה היום הכי קשה בחיים שלנו כמשפחה. בבית החולים היינו צריכים לקבל החלטות משמעותיות בלי זמן להפנים. החלטות שאף הורה בעולם לא צריך להחליט. האם רוצים לתת לתינוקת שם או לצלם אותה? הייתי באמצע לידה רגילה לכל דבר והחלטנו להיפרד ממנה בבית החולים והסכמנו שאנחנו לא רוצים להשתתף בלוויה”.
לאחר החזרה הביתה נאייר ובעלה התחרטו ואז התחילה מסכת טרטורים: “שש שעות לפני יום כיפור. ישבנו, בכינו התפללנו. חשבנו על ברכה התינוקת לבד בבית החולים מחכה לקבורה. זה היה לנו קשה לחשוב שברכה גדלה שמונה חודשים בתוכי ולא יכולנו להפקיר אותה שאנחנו הוריה לא נהיה לידה בקבורה”. נאייר שיתפה כי כשפנתה למיילדת בבית החולים בצאת יום הכיפורים היא לא ידע מה עושים. “הגעתי לעמותת עיתים ומיטב אמרה לי שזה תהליך מורכב. בבית החולים, יומיים אחרי הלידה במקום עזרה ותמיכה קיבלנו בהתחלה סירוב. אמרו לנו שזה בלתי אפשרי להשתתף בלוויה, שזה לא טוב נפשית, שלא יהיה לנו טוב לילדים הבאים ובתוך השיחה מיטב הצליחה לדבר עם המשגיח והוא החתים אותנו על טופס שהקבורה עלינו ושילמנו לחברה קדישא באופן עצמי 1000 שקל כדי לקבור אותה בחולון. הנציג של החברה קדישא מתל אביב היה מאוד רגיש אבל קשה לי להבין למה היינו צריכים להילחם כדי לקבור אותה ולמה צריך לנסוע דרך ארוכה כדי לבקר. אם זה חוקי בתל אביב אני לא מבינה למה זה לא חוקי בירושלים. אי אפשר להסתמך רק על מזל. זו אמורה להיות הזכות של ההורים איך הם רוצים לזכור ולכבד את העובר שלהם. הורים שכולים כמוך ואחרים צריכים נחמה וסגירת מעגל ואפשרות להשתתף בלוויה אם הם רוצים ליד הבית”.
חה”כ זוהר ששמע את סיפורה של נאייר ואמר: “אני מבין את מה שעברת כי זה מה שאני חוויתי. אני חושב שאם הייתי חוזר אחורה בזמן הייתי רוצה להשתתף בלוויה ולדעת איפה היא קבורה. לימים הבנתי שמבחינת ההלכה נקבע שמדובר בקבורה לכל דבר. אז לא הבנתי שאיבדתי תינוק. אז אולי חשבתי שמדובר בסוג של הפלה ואני מכה על חטא ויש לי נקיפות מצפון ואין לי דרך לתקן את זה”.
אורית מסמי סמנ”כלית פורום חברות קדישא אמרה שכאישה ואימא היא לא יכולה שלא להזדהות עם הכאב והדברים שמתוארים בדיון. “הנושא של הזה הוא כמו הבייבי שלי. לפני שנים חברנו למשרד לשירותי דת והקמנו נוהל. העוברים נקברים בכבוד ראוי כמו בני אדם במופרד ומאובחן. כל תינוק שנקבר מופרד ומסומן. ההלכה בעצם עודדה בעבר את המשפחות לא לקחת חלק בתהליך הזה ולעבור הלאה אבל הזמנים השתנו ובצעד אמיץ שיננו את המנהג כי לא היה נהוג שמשפחות יקיימו טקס. התהליך היה מהיר, הוא לא מושלם. אני מבינה שבירושלים יש כרגע בעיה עם 5 אחוז בערך. אנו מבינים שיש בעיה ונמצא פתרון גם למשפחות הללו בירושלים”.
עו”ד אבי הררי סמנכ”ל מינהל בבית החולים שערי צדק: גם אני שמלווה את התהליך בצדדים המנהלים מודע לכך שמדובר בתהליך קשה. כל אישה שנכנסת או עברה תהליך כזה מקבלת מכתב הדרכה וגם הדרכה בעל פה. בנוהל המשפחה חותמת שהיא קיבלה את כל ההדרכות. אנחנו עושים הכל כדי להקל על המשפחות”. בהמשך הדיון כשעלתה סוגיית התשלום לחברות קדישא אמר: “אני חושב שיש חברות קדישא שגם משיקולים אחרים לא רוצים לקבור”.
ד”ר ישי פאליק מנהל המחלקה לנהלים במשרד הבריאות הסביר שכל לידה שקטה היא פשוט אסון למשפחה ולכן בעיתוי המתאים על פי הנוהל – רופא, עובדת סוציאלית או איש צוות מתאים מבית החולים ניגש למשפחה ומסביר את כל הזכויות והתהליך שעומד בפניהן. “זאת טראומה נפשית אחת מהקשות שאני יכול לדמיין. ב-2014 יצא הנוהל. במקרה בו בחרה המשפחה לקיים את הלוויה אז בית החולים מפנה אותה לחברות קדישא. בית החולים מאפשר למשפחה להיפרד מהעובר גם בבית החולים”.
מלאכי אברהם מנכ”ל חברה קדישא תימנים בירושלים טען בדיון כי ההלכה אומרת שלא יושבים שבעה על עובר רך וכשנשאל על ידי יו”ר הועדה האם משתלם לחברות לקיים קבורה הודה שלא. “שמעת”, אמר לחה”כ זוהר, “שיש אינטרס של החברות הגדולות לא לתת תקציב זהה לקבורה. תראה כשיהיה נוהל של תקצוב זהה והכסף יעבור אז לכולם יהיה מקום”.
קובי רחמים מרכז קבורה בביטוח הלאומי חשף כי גם הוא עבר לידה שקטה ואמר כי במשרדו מובילים הליך חקיקה לתעריף אחיד בכל הארץ כך שלידה שקטנה תקבל תקצוב של 100% בדומה לקבורה רגילה ולא 20% כפי שניתן כיום. “המהלך נמשך כבר שנתיים ועד ינואר 2018 אנחנו מקווים לסיים אותו. אציין שיש התנגדות של החברות קדישא הגדולות”. בתגובה לדברים הזהיר חה”כ זוהר את הביטוח הלאומי כי אם לא יושלם התהליך עד לתחילת השנה “אקדם חקיקה פרטית שתוך חודש תעלה לוועדת שרים לענייני חקיקה וזה דבר מיותר. אין פה בכלל מחלוקת שאלה רק 700 משפחות וזה אלמנטרי שהביטוח הלאומי יפתור את הסוגיה”.
היו”ר מיקי זוהר סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה קובעת כי קיימת חובה על המדינה לאפשר לכל זוג ומשפחה להיות שותפים בתהליך הקבורה בהתאם לרצונותיו בסוגיה. “בהתאם לכך קוראת הוועדה לשר לשירותי דת, לשר הבריאות ולשר הרווחה לפעול לנוהל אחיד, מסודר והוגן למענה לקבורת עוברים ותינוקות רכים בכל מקום. הוועדה דורשת לקיים שולחן עגול בסוגיה ולדווח לוועדה בתוך שבועיים על ההתקדמות בנושא”.
חה”כ זוהר חזר על דרישתו מהמוסד לביטוח לאומי לפעול לאלתר להשוואת התעריפים למימון הקבורה מ-20% ל-100% בכל רחבי הארץ לכל קבורה ולעדכן את הוועדה עד ה-1.1.18 על יישום הפעולות בנושא. “במידה ולא יוסדר אפעל בחקיקה”.