לקראת הקיץ: בביה”ח פוריה לומדים ונערכים לפגיעות מטיילים באיזור הצפון

במרכז הרפואי פדה-פוריה, התקיים לראשונה מזה שנים, כנס הפורום הנרחב של טראומה וכירורגיה דחופה, בו חברים כל בתי החולים בצפון. הכנס התמקד בפציעות ופגיעות של נופשים ומטיילים באזור סובב כנרת.

במרכז הרפואי פדה-פוריה התקיים כנס פורום טראומה וכירורגיה דחופה צפון. בכנס השתתפו כ100 אנשי מקצוע מבתי החולים  בצפון ( ביה”ח רמב”ם, ביה”ח זיו, ביה”ח לגליל, ביה”ח העמק, ביה”ח הלל יפה ) ומד”א. קאסם מסאלחה, מתאם טראומה במרכז הרפואי וממארגני הכנס ציין, “אני שמח שאנחנו מארחים השנה את הכנס, עבדנו בשיתוף פעולה הדוק עם ביה”ח רמב”ם , לשמחתנו הגיעו רופאים ואחיות מכל בתי החולים באזור”. ד”ר מילאד קרואני, מנהל יחידת הטראומה במרכז הרפואי,  פתח את הכנס, “יש חשיבות רבה למפגש של אנשי מקצוע מכל קשת המקצועות אשר עוסקים  בטראומה, כדי להקנות ידע, לשתף במידע וניסיון שנצבר ולחזק את הקשר ושתוף הפעולה במיוחד עם רמב”ם שהוא מרכז העל שלנו בתחום הטראומה” .

עו”ד הלן מלכה זאבי, מנהלת הסיעוד הדגישה,” האזור שלנו מאופיין ע”י פגיעות שאנו קוראים להם “פגיעות סובב כנרת” בשל הייחודיות של פציעות ופגיעות שקשורות לפעילות נופשים ומטיילים בכנרת ובאזור רמת הגולן, לכן בתקופות של חגים וחופשות אנחנו נערכים במיוחד  כדי  לטפל בפצועים האלה ובמקרה הצורך מחליטים ביחד לגבי העברתם למרכז על.  הדיון, הלמידה והשיח בין בתי החולים, חשובים מאוד לקידום הטיפול בנושא טראומה.” ד”ר האני בחוס, יו”ר החברה הישראלית לטראומה, ומנהל טראומה וכירורגיה דחופה בביה”ח רמב”ם, הדגיש שנושא הכירורגיה הדחופה הינו נושא שהוזנח בעבר  ויש צורך לחקור ולקדם אותו “מפגשים אלה חשובים והם משפרים את כולנו, ואף  עוזרים לשיפור התוצאות”.

בכנס ניתנה התייחסות מיוחדת לנושא הטראומה הנפשית, בהרצאה של ד”ר משה פרחי, ראש המסלול ללחץ, טראומה וחוסן במכללה האקדמית תל חי. כפי שהסביר ד”ר קרואני, “זה תחום שבד”כ נדחק הצידה, הן הצד הנפשי של המטופל והן של המטפל. ולכן ראינו חשיבות גדולה להתייחס לנושא ולהדגיש את הקשר ההדוק בין טראומה פיזית לטראומה נפשית.

ד”ר פרחי, הציג את מודל מעש”ה להגשת עזרה ראשונית נפשית לפגועי טראומה וציין  אספקטים נפשיים חשובים בטיפול. הוא הדגיש כי בניגוד לדעה הרווחת “הסחת דעת אינה מיטיבה עם פגועי טראומה, אלא אף מחמירה את הסטרס.  אין להשאיר אותם במצב של חוסר אונים, אך יש לעודד אותם להגיע לתפקוד מיטבי  וזאת ע”י יצירת מחויבות, עידוד לפעילות …”