סובלים מטרשת נפוצה? זכויות והטבות

טרשת נפוצה הינה מחלה נוירולוגית כרונית, אשר תוקפת את מערכת העצבים המרכזית וגורמת לנכות נוירולוגית בגילאים צעירים יחסית. המחלה מתפרצת בדרך כלל בעשור השני עד החמישי לחיים, תוקפת את המוח ועמוד השדרה ושכיחה פי 2 יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. השפעת המחלה היא כה דרמטית על הסובלים ממנה, עד כדי שהם נהפכים לתלויים לחלוטין בסובבים אותם, ומכך גם מזכה את החולים בה בסיוע כלכלי משמעותי בדמות קצבה מהמוסד לביטוח לאומי.

כמו כן, תסמינים אשר יכולים להעיד על אפשרות של התפתחות המחלה הם ירידה בתחושתיות, ירידה בראייה, חולשה של השרירים, הליכה לא יציבה וכדומה. בנוסף, בטווח הארוך המחלה פוגעת ביכולות העיכול, שליטה על הסוגרים, איבוד שליטה על הרגשות, ואף יכולה לגרום לעיוורון חלקי או מלא וכן לפגוע באופן בלתי הפיך בפעולות מוטוריות בסיסיות.

בעקבות זאת כאמור, חולי טרשת נפוצה זכאים להטבות ושירותים רבים מהמדינה וממוסדותיה, כמו המוסד לביטוח לאומי. אותם שירותים חשובים במיוחד ומומלץ וכדאי להכיר אותם כדי להבטיח מימוש זכויות רפואיות מלא עבורכם או עבור החולים במחלה שקרובים אליכם, ולהקל על המחיר הכלכלי שנלווה למחלה.

זכאות מביטוח לאומי

תנאי הזכאות שבגינם ניתן לתובע הכרה כבעל קצבה בטרשת נפוצה הינם חולים בעלי נכות רפואית של 40%, אם אחד מהליקויים שמרכיבים את סך הנכות מזכה בהכרה כשלעצמו בנכות בשיעור של – 25%, או לחילופין חולים בעלי נכות רפואית מצטברת של 60%, שזכאים לקצבת נכות כללית מטעם מהביטוח הלאומי אם כושר העבודה שלהם נפגע לפחות ב-50% בהתאם למבחן כושר השתכרות.

חולים שבעקבות המחלה מוגבלים מוטורית, סובלים בניוון בשרירים או בליקויים שונים בגפיים המפריעים להתניידות זכאים גם כן לקצבת ניידות המקנה זכאות לתו נכה, תוספת קצבה כספית, פטור משמעותי ממס על רכב וכדומה. מעבר לכך ישנה אפשרות להגיש בקשה לביטוח הלאומי עבור אובדן כושר עבודה לאנשים שהמחלה תקפה אותם וגרמה להם לאבד את עבודתם כתוצאה מכך.

בנוסף, ניתן לקבל תוספת קצבת שירותים מיוחדים כאשר החולה זקוק לעזרה של אדם אחר לביצוע פעולות יומיומיות והוא אינו מסוגל לבצע אותן בעצמו, וכן ניתן לקבל תוספת של גמלת סיעוד אם מדובר חולה שכבר הגיע לגיל פרישה וגם כן תלוי באחרים לביצוע פעולות יומיומיות. הזכאות לאותן תוספות ומידת הזכאות נקבעת בהתאם למבחן התלות שנערך כחלק מבירור מידת הפגיעה שנסובה לאדם החולה במחלה כדוגמת טרשת נפוצה.

טרשת נפוצה אינה מחלה קטלנית שגורמת למוות בטרם עת ולכן חשוב לדעת שלפני שמגישים תביעה לזכאות לביטוח הלאומי מומלץ וכדאי להכין היטב את כלל המסמכים שיאפשרו להראות שללא כל ספק ישנה פגיעה בחיים וביכולת לעבוד מצד התובע.

זאת מכיוון שאחרת עלול המוסד לביטוח לאומי לקיים הכרה חלקית וחסרה באחוזי נכות ממה שהתובעים מצפים לו, כשכתוצאה מכך לא תתאפשר קבלת ככל הזכויות והשירותים הנלווים. בנוסף לכך ובשונה ממחלות אחרות, טרשת נפוצה אינה מבטיחה באופן מידי קבלת זכויות והטבות מטעם המוסד לביטוח לאומי.

סוגי טרשת נפוצה

טרשת נפוצה מתחלקת למספר סוגים, כאשר חלקם שכיחים פחות מאחרים וחלקם מגיעים בשלבים מאוחרים יותר של המחלה. כל סוג מזכה בקבלת אחוזי נכות שונים כל עוד לא מוכח שנפגעו עוד יכולות וכישורים כתוצאה מקיומו.

הסוגים הינם:

• טרשת נפוצה שפירה: הביטוי הקל ביותר של המחלה, כמחלה המופיעה עם התקפים בתדירות נמוכה שניתן להתאושש מהם לחלוטין, שכיחה בקרב 10% מאוכלוסיית החולים.
• טרשת נפוצה התקפית הפוגתית: מתבטאת בהתקפים שלא ניתן לחזות, ההתקפים יכולים להופיע בהפרשים גדולים מאוד אחד מהשני ולא תמיד ניתן להתאושש מהם באופן מלא. זהו הסוג הרווח ביותר הקיים אצל 85% מהחולים במחלה.
• טרשת נפוצה מתקדמת:
  • מתקדמת ראשונית: מופיעה בצורה של תסמינים כרוניים, ולא התקפים, המחמירים אצל חולים בגילאי 40 ומעלה.
  • מתקדמת משנית: מופיעה בשלב כזה או אחר אצל כמחצית מחולי הטרשת הנפוצה ההתקפית הפוגתית, מספר שנים לאחר ההתקף הראשון, ובה הסימפטומים בהתקפים מחמירים מאוד.

תהליך הגשת התביעה לביטוח הלאומי

כדי לקבל את הזכויות מהביטוח הלאומי יש לעבור הליך ביורוקרטי להכרה באחוזי נכות של התובע החולה. ההליך דורש הגשת מסמכים מרובים והופעה בפני ועדה רפואית שתקבע את המצב הרפואי, ההשפעות העתידיות של המחלה ובעקבות כך את דרגת הנכות. אותן השפעות נוגעות כאמור להיעדר יכולתו של החולה להתפרנס, להתנייד, או למידת תלותו בסובביו. כמו כן ובמקרים מיוחדים, ישנה אפשרות להגשת תביעה במסלול מהיר שמאפשר החזרת תשובה במסגרת זמנים שונה מהנהוג בקרב המוסד לביטוח לאומי.

בנוסף, לאחר שהועדה הרפואית קובעת את אחוזי הנכות ודרגת אי כושר העבודה, ניתן לערער על ההחלטה עד חודשיים מרגע קבלת התשובה. מנגד, אם גם התשובה שמתקבלת בערעור לא מספקת, ניתן לערער גם עליו כשלאחר החזרת התשובה אודות הערר השני לא תתאפשר הגשת עררים אלא לנוכח שינוי נסיבות ולאחר תקופת צינון ביניהם.

כלומר, בכל שינוי במצב הרפואי ניתן לפנות מחדש לביטוח הלאומי ולבקש בדיקה וועדה חוזרת. כשבנוסף לכך מומלץ וכדאי גם לבדוק אם קיימת זכאות המאפשרת לתובע לקבל קצבת הבטחת הכנסה, בשבועות בהם הוא ממתין לקבלת התשובה.

למה כדאי להיעזר בעורך דין בתהליך הגשת התביעה לביטוח הלאומי?

כפי שמצוין לעיל, טרשת נפוצה היא אינה מחלה מסכנת חיים ולפחות בשלביה הראשונים אינה פוגעת באופן משמעותי בחיים, כשלפחות מהסתכלות של גורם חיצוני ייתכן שיהיה קשה מאוד להוכיח את הפגיעה ולקבל את ההטבות מהפיצויים מהמדינה.

לכן, עורך דין הבקיא בחוקים התקנות והדינים הרלוונטיים והמכיר את אופן התנהלות המערכת יוכל לספק ידע על הצורה הנכונה ביותר בה מומלץ להתנהל מול הגורמים הממשלתיים הנכונים כדוגמת המוסד לביטוח לאומי בעודו מסייע גם בהגשת הטפסים הרלוונטיים, וביאור והסברה אודות המסמכים וחוות דעת הרפואיות שיש לצרף לתביעה יחד עם כיצד הכי נכון להגיע לדיון מול הוועדות הרפואיות השונות.

בנוסף, עורך דין המכיר את העולם הביורוקרטי היטב ידע לנווט בו טוב יותר מאשר האזרח הממוצע, כשניסונו הרב יוכל לחסוך לתובע הרבה כאבי ראש, התרוצצויות מיותרות בין גורמים רפואיים וממשלתיים שונים ואף יוביל לקיצור הזמן שנלווה לקבלת תשובה מהמוסד לביטוח לאומי ויחד עימה גם לקבלת קצבה בהקדם ההכרחי.

לפיכך, כתוצאה מפנייה לייעוץ מטעם עורך דין ניתן לקצר משמעותית את משך הזמן שייקח לביטוח הלאומי לדון ולהתעסק בתביעה, בעודו מוודא כי התובע זוכה ומקבל את כלל הסיוע והפיצויים שהוא זכאי להם על פי חוק.

כמו כן, ראוי להתייחס לחשש הרווח כי ייעוץ משפטי עלול להוביל לעלויות משמעותיות אשר אינן מצדיקות את התמורה שמתקבלת מהסתייעות בו. מנגד, יש לציין כי המצב שונה משמעותית כאשר מדובר בחולים הזכאים באופן וודאי לקצבה כדוגמת חולי טרשת נפוצה, כאשר עצם ההסתייעות בליווי משפטי תאפשר לתובעים לממש את כלל הזכויות שקיימות להם, זכויות שיתבטאו בשיעור הקצבה שיפסק לטובתם ושיאפשר להם לקיים אורח חיים תקין לצד מגבלות המחלה והשפעותיה.

נכתב עבור משרד עורכי הדין אולניק לינוי

כל האמור אינו מהווה תחליף לייעוד רפואי ו/או ייעוץ משפטי ויש לראות בכתוב כהמלצה בלבד.